הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 22.11.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.525
אירו4.142
ליש"ט4.666
100 יין3.146

פרופ' אריאל כהן - חוקר החלל, האסטרונומיה והחישה מרחוק
פרופסור אמריטוס לפיסיקה של האטמוספירה ולאסטרונומיה פלנטרית במחלקה למדעי האטמוספירה במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים. יו''ר סניף לשכת המהנדסים והאדריכלים בירושלים מאז שנת 2002, ויו''ר אגודת מדע, מחשבים ותכנה בלשכה.

פרופ' אריאל כהן, ניצול שואה, הוא יליד צרפת (1940) להורים שנמלטו מגרמניה הנאצית לאחר ליל הבדולח. במהלך המלחמה, לאחר שהתברר כי ממשלת וישי של המרשל פטן משתפת פעולה עם הנאצים ויהודי צרפת נלכדים ונשלחים למחנות ההשמדה, הם הסתתרו ביערות ובמאי 1944 הצליחו אמו, אחיותיו והוא להימלט לשווייץ בסיוע המחתרת היהודית הצרפתית ולהינצל בדרך נס. אביו, ליאו כהן, עליו הוטל להבריח מטעם המחתרת קבוצה של צעירים יהודים דרך הרי הפירנאים ולהובילם לארץ, כדי שיצטרפו לשורות ההגנה, נתפס יחד עימם על-ידי הגסטאפו עוד לפני עלותם לרכבת שפניה לגבול הספרדי. הוא הועבר למחנה הריכוז בעיר דראנסי, מצפון לפריז, משם נשלח לאושוויץ, שם מצא את מותו.

לאחר המלחמה עלה אריאל עם אמו ואחיותיו לארץ לנמל חיפה, משם נשלחו על-ידי ממשלת המנדט למחנה המעבר בעתלית. הם ניצלו מגירוש לקפריסין בזכות פעילותו של דודו - לימים השופט העליון חיים כהן, שהגיע לעתלית והצליח לחלצם משם.

לאחר ששהה במחנה של עליית הנוער "מוסד עלייה" בפאתי העיר פתח-תקווה נישאה אמו מחדש לאיש החינוך מרדכי כהן ויחד עימם עבר אריאל לירושלים.
עם סיום לימודיו התיכוניים התגייס במסגרת העתודה האקדמאית והחל בלימודי פיסיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.
לאחר השלמת לימודיו לקראת תואר מוסמך האוניברסיטה העברית בפיסיקה כמקצוע ראשי, ובמקצועות המשניים מתמטיקה ומטאורולוגיה בשנת 1962 במסגרת העתודה האקדמאית, החל לשרת בשירות סדיר כקצין בחיל האוויר בשנים 1965-1962. במסגרת שירותו הצבאי נשלח על-ידי צה"ל לארה"ב ללמוד את הנושא החדש של הלוויינים המטאורולוגים על מנת להכניסו לחיל האוויר, וכן את נושא מכ"ם הלייזר (Laser Radar – LIDAR) ומד טווח הלייזר שהיה אז בחיתוליו. כך הפך לחלוץ של נושאי מחקר אלו בישראל.

בשנת 1971 קיבל את התואר דוקטור מטעם האוניברסיטה העברית על פיתוח הלידר, המשיך את עבודתו בתחומי מחקר אלה. הוא השתלם בהם במשך מספר שנים במכון הלאומי האמריקאי לפיסיקה של האטמוספירה שבבולדר, קולורדו, בסיוע מלגה יוקרתית שהוענקה לו מטעם האקדמיה למדעים של ארה''ב.
עם שובו לארץ הצטרף לסגל האקדמי של האוניברסיטה העברית ועסק במחקר בקשת רחבה של נושאים בתחומי החלל, האסטרונומיה והחישה מרחוק. במקביל היה פרופ' אריאל כהן בשנות ה-60' וה-70' עורך מישנה של האנציקלופדיה העברית בנושאי מדעי הטבע וחיבר ערכים רבים באנציקלופדיה בנושאי מתמטיקה, פיסיקה וחלל.

הישגיו המדעיים בארץ ובעולם (חיבר עשרות רבות של מאמרים וספרים בתחומי מחקרו) הביאו לכך שבהגיעו לגיל 40 היה בין הפרופסורים הצעירים ביותר באוניברסיטה העברית בירושלים, שזכה לעלות לדרגה הבכירה ביותר של פרופסור מן המניין.

לאחר מכן נקשר שמו של פרופ' כהן עם פיתוח ההוראה והמחקר של נושא החישה מרחוק. מחקריו בשימושי הלייזר לחישה מרחוק באטמוספירה היקנו לו מעמד בכורה בקרב המדענים בעולם בשטח הלייזר-רדאר. במיוחד נודעו עבודותיו שעסקו בפיתוח מערכות אלה בנוכחות תופעות של רב-פיזור ומאז שנות ה-80' ועד לעשור הראשון של שנות האלפיים עמד בראש כנסים בינלאומיים בארץ ובעולם בנושא זה (MUSCLE – Multiple Scattering Lidar Experiments). כמו כן שימש כיו"ר של מושבים המוקדשים לנושא. שניים מכנסים בינלאומיים אלה התקיימו בראשותו בירושלים.

החל משנות האלפיים עמד פרופ' כהן במשך עשור בראש קבוצת חוקרים ממדינות רוסיה, אוקראינה, גרמניה, איטליה, שוודיה וישראל, שזכתה במשותף במענק היוקרתי של INTAS, המוענק באורח תחרותי על-ידי ארגוני המדע של השוק האירופי. בראש מעייניה של הקבוצה היה פיתוח של שיטות מחקר ללימוד האטמוספירה מן החלל.

במקביל למחקריו הנ"ל הקדיש פרופ' כהן מאמצים מרובים ללימוד הקשר שבין התפתחות הלוח העברי והתפתחות האסטרונומיה במהלך הדורות. מחקרים אלה כללו את הפיענוח של טבלה אסטרונומית שנמצאה באחת מעבודותיו של ממציא האלגברה אל-חוואריזמי מהמאה התשיעית לספירה, אשר הוקדשה ללוח העברי. בטבלה זו, שמקורותיה יהודיים מוקדמים, מוצגות הקואורדינטות של כוכבי הלכת כפי שהאמינו יוצריה שהיו בשנת הבריאה. בסדרת מאמרים ובשני ספרים שפרסם פרופ' כהן הוא התבסס על טבלה זו והציע הסבר למקור של שנת הבריאה כנובע ישירות מהידע האסטרונומי שהיה קיים לפני למעלה מ-2,000 שנה.

פרופ' כהן נודע גם כמרצה מצטיין ובמשאל חיצוני עבור הסתדרות הסטודנטים שקיים המקומון הירושלמי "כל-העיר" בשנת 1990 בכל פקולטות האוניברסיטה, הוא זכה בדירוג הגבוה ביותר מבין כלל הפרופסורים.

במהלך עבודתו באוניברסיטה העברית שימש אריאל כהן גם בתפקידים ניהוליים-אקדמיים. בין היתר, התמנה בשנות ה-80' ליו"ר הוועדה הכלל-אוניברסיטאית לתלמידי מחקר, תחילה בשלוש הפקולטות הניסוייות (טבע, רפואה וחקלאות) ולאחר מכן בכל שש הפקולטות של האוניברסיטה. ועדה זו אחראית אקדמית על 1,500 התלמידים לדוקטורט באוניברסיטה ומאשרת באמצעות מבחנים בינלאומיים את כל תארי הדוקטור של האוניברסיטה. הוא שימש בתפקיד זה למעלה משש שנים. כמו כן היה במשך שנים רבות ראש המחלקה למדעי האטמוספירה באוניברסיטה.

בשנת 1985 הקים פרופ' כהן את האגודה הירושלמית לאסטרונומיה, בנפרד מהאגודה הארצית, ועמד בראשה קרוב ל-20 שנה. במסגרת האגודה התקיימו מפגשים רבים של חובבי האסטרונומיה בירושלים וההרצאות והתצפיות שאירגן ובמרכזן הרצאותיו שלו עצמו, תרמו להחדרת נושאי האסטרונומיה בקרב האסטרונומים החובבים ואנשי המקצוע בעיר גם יחד.

את מומחיותו בנושאי האסטרונומיה, הפיסיקה של האטמוספירה והחלל העמיד בשנות ה-80' וה-90' גם להרגעת הציבור בתקופה בה הייתה קיימת היסטריה ציבורית סביב נושא העב"מים. הוא נקרא לבאר בכל אמצעי התקשורת באמצעות כלי הפיסיקה תופעות אטמוספיריות ואסטרונומיות שנצפו על-ידי צופים רבים ויוחסו על ידם לתופעות על-טבעיות. ביאוריו בתחומי האסטרונומיה הפלנטרית הוצגו גם בוועדת המדע בכנסת בראשותה של ח"כ דליה איציק. היא יזמה דיון מיוחד בוועדה להפרכת "נבואות" האסטרולוגים בעקבות סקרים שלימדו על נטיות ציבור גדול להיתלות ב"תחזיות" חסרות שחר. בכך בלט פרופ' כהן בנכונותו להיעזר בכלי המדע לא רק לצרכי מחקר טהור אלא גם להוראה ולהשכלה של הציבור הרחב. במשך עשרות שנים, עד עצם היום הזה, הוא מהווה כתובת מרכזית לפניות מרובות של התקשורת להתראיין בנושאי האסטרונומיה, מדעי האטמוספירה והחלל.

בשנות ה-90' נענה פרופ' כהן לבקשתו של מנהיג "צומת", רפאל ("רפול") איתן, לעמוד בראש רשימת "צומת" בבחירות למועצת העיר ירושלים. הוא נבחר כחבר מועצה ובמהלך הקדנציה של חמש שנים כיהן כממלא מקום ראש העיר אהוד אולמרט (לענייני טקסים ומדע), כשהוא מקדיש את עצמו לנושא נוסף שבתחום התעניינותו ועיסוקיו: איכות הסביבה. בחמש שנות פעילותו הציבורית הזו, שבהן המשיך בעבודתו האקדמית, ואף אירגן סמינריונים וסדנאות בינלאומיות בנושאי מחקריו, רכש פרופ' כהן לא רק ניסיון בפעילות ציבורית וארגונית, אלא גם הנחיל לסביבתו תובנה של חשיבות של הפעילות ההתנדבותית-הציבורית, במיוחד בקרב ציבור המדענים הנוטה בדרך כלל להסתגר במה שמכונה "מגדל השן האקדמי". פעילותו הענפה בנושאי איכות הסביבה החלה כבר שנים קודם לכן והביאה לכך שבשנת 1988 מונה פרופ' כהן על-ידי ראש הממשלה יצחק שמיר כיועצו לקבלת ההחלטה היכן למקם את השירות המטאורולוגי - האם להשאירו במשרד התחבורה או במשרד החדש לאיכות הסביבה. השר הראשון לאיכות הסביבה, השר רוני מילוא, מינה אותו ליו"ר הראשון של הוועדה הלאומית לחקר ההשפעות על ישראל של ההתחממות הגלובאלית. ועדה ממשלתית זו כללה למעלה מ-30 חברים בהם ראשי ערים, אנשי אקדמיה בכירים ומדענים ממשרדי הממשלה וארגונים העוסקים בנושאי איכות הסביבה, והיא קיימה כנס מכונן בנושא במכון וייצמן.

בשנת 1995 יזם פרופ' כהן את הצטרפותה של העיר ירושלים לארגון הבינלאומי הנודע ICLEI לפיתוח יוזמות סביבתיות מקומיות. הארגון מאגד מאות ערים מרכזיות בעולם הפועלות להקמת מרכזים ירוקים והורדת הפליטות של גזי החממה לאטמוספירה. פרופ' כהן אף נבחר לשמש כנציג הארגון בוועידה הבינלאומית המכוננת שהתקיימה בעיר קיוטו שביפן ואשר בה נוסחו הכללים המחייבים עד היום את המדינות בעולם שחתמו על האמנה.

בשנים 1998-1994 התמנה פרופ' אריאל כהן לאחד מסגני יו"ר מרכז השלטון המקומי, הקים את הוועדה לאיכות הסביבה בעיר ירושלים ולאחר מכן יזם והקים את ארגון מחזיקי התיקים בנושאי איכות הסביבה בכל ערי ישראל. מאז שנות ה-80' השתתף פרופ' כהן בישיבות רבות של ועדת המדע בכנסת כמומחה למדעי האטמוספירה ולאיכות הסביבה.

מאז שנת 2002 ועד היום משמש פרופ' כהן כיו"ר סניף לשכת המהנדסים בירושלים וכיו"ר הארצי של אגודת מדע, מחשבים ותוכנה בלשכה. בתפקידיו אלה דאג לשמירת קשר אמיץ בין פרנסי העיר ירושלים לבין המהנדסים בעיר אשר משולבים בכל הצמתים המרכזיים של פיתוח העיר ירושלים. כיום הוא חבר הוועד הפועל של מכון התקנים ומשמש נציג קבוע של לשכת המהנדסים והאדריכלים בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.  פרופ' כהן פעל גם לקידום נושאי המדע בירושלים ולדוגמה, הוא היה חבר בצוות המצומצם אשר הוביל להקמת המרכז האוניברסיטאי להנדסה "עזריאלי" בירושלים, ומאז הקמתה ועד היום הוא משמש כיו"ר ועדת הביקורת של מרכז זה.

פרופ' כהן משמש כיום גם כחבר הוועדה של האקדמיה למדעים Codata העוסקת במערכות עיבוד ואיסוף נתונים בינלאומיים. עד לשנת 2012 שימש גם כחבר הוועדה הלאומית לחקר החלל. בתחום הפוליטי היה פרופ' כהן ממייסדי חוג הפרופסורים הארצי לחוסן מדיני וכלכלי ואף שימש כיו"ר החוג. פרופ' אריאל כהן מהווה דוגמא לשילוב בין פעילות ציבורית ואקדמאית לבין פעילות חברתית וגופנית. בשנות ה-50' וה-60' של המאה שעברה היה שחקן בליגה העליונה בכדורסל בקבוצת מכבי ירושלים. בשנות ה-90' עמד בראש הוועדה (בשיתוף עם יהורם גאון) שקמה ותכננה ביוזמתו את מצעד מחולות העם בירושלים (אשר התקיים בשנת 1998), ומשנות ה-80' הוא משתתף פעיל בחוגים לריקודי עם זה למעלה מ-35 שנה.

פרופ' אריאל כהן, תושב ירושלים, נשוי לאריאלה (לבית פרחודניק) מאז 1962, אב לארבעה - שרון (1965), אלון (1968), גיא (1970) וטל (1974) - וסב ל-14 נכדים.
שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google