הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 1.12.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.488
אירו4.152
ליש"ט4.706
100 יין3.103

החינוך הטכנולוגי חוזר להשתלב במערכת החינוך

מאת: אלי תבור

לאחר שנים רבות בהן הוזנח החינוך הטכנולוגי הטרום-אקדמי במדינת ישראל וכמעט והתנוון לחלוטין, הוא חוזר ומשתלב במערכת החינוך הממלכתית, מתוך מגמה להרחיבו ולפתחו מדי שנה.

בעשורים הראשונים לקיום המדינה נתפס החינוך המקצועי טכנולוגי כמסלול נחות לעומת החינוך העיוני, בין השאר משום שהגביל את נגישותם של רוב התלמידים בחינוך זה לבחינות הבגרות. לאחר מכן נעשתה הבחנה ברורה בין חינוך מקצועי, המתמקד בהקניית מיומנויות טכניות ובהכשרה לחיי עבודה, לבין חינוך טכנולוגי, העוסק בהכשרה לעבודה בסביבות עתירות טכנולוגיה, מתוך התבססות נרחבת על לימודי המדעים.

בתחילת שנות ה-90 של המאה שעברה, בעקבות המלצות של כמה ועדות שמונו בנושא זה, החליט משרד החינוך על ביצוע רפורמה מקיפה בתחום: ריכוז מגמות מקצועיות וטכנולוגיות וצמצום ניכר של מספרן, הרחבת הבסיס המדעי-עיוני של הלימודים וצמצום ההכשרה המקצועית הממוקדת תוך הרחבת הנגישות לבחינות הבגרות. כתוצאה מכך ירד שיעור הלומדים בחינוך הטכנולוגי מכלל חניכי החטיבה העליונה בבתי הספר העל-יסודיים בצורה חדה.
לא רק הדימוי הירוד של החינוך המקצועי גרם לבריחת תלמידים אל החינוך העיוני. תרמו לכך גם הקיצוצים בשיעור של  % 35 בתקציב החינוך הטכנולוגי, שעלותו הייתה גבוהה ב- % 65 מעלות החינוך העיוני, וההתפתחות המהירה של מקצועות הטכנולוגיה, בעיקר בענפי ההיי-טק, שחייבה לימודים אקדמיים לצורך תעסוקה במקצועות אלה. התפיסה שהחינוך העיוני הוא "המסלול המכובד'', שמוביל ללימודים אקדמיים, ואילו המסלול המקצועי הוא סימן לכישלון ותחליף של "אין ברירה'' לתלמידים שלא הצליחו במסגרות חינוך אחרות, הובילה למסקנה שיש לבטל את החינוך המקצועי והטכנולוגי במסגרת החינוך הממלכתי כליל.

שתי ועדות ממלכתיות בנושא הרפורמה בחינוך - ועדת הררי בתחילת שנות ה-90 וועדת דברת בשנת 2004 - המליצו למעשה לבטל את החינוך המקצועי במתכונתו הישנה. ועדת הררי המליצה בדו''ח שלה להקים מערכת חינוך מדעי-טכנולוגי ולא להמשיך ולקיים מערכת נפרדת של חינוך טכנולוגי.

חבר ועדת דברת, פרופ' ויקטור לביא, מתח ביקורת חריפה על החינוך המקצועי במתכונתו הקיימת וקבע שהוא חייב להיעלם, מאחר שכחמישית מתלמידי התיכון באותה תקופה למדו בחינוך המקצועי ואילו שיעור הזכאים לבגרות מתוכם, שיכלו להמשיך ללימודים אקדמיים, שאף כמעט לאפס. "כל התלמידים חייבים לקבל חינוך עיוני'', קבע. הוא התנגד לטענה שהחינוך הטכנולוגי מכשיר את הדור הבא של המהנדסים בישראל מאחר שכמעט % 80מהמהנדסים שקיבלו את הכשרתם בארץ הם בוגרי מסלולי החינוך העיוני דווקא. מה שקרה הוא, שאפילו רשתות של חינוך טכנולוגי,כמו "אורט'', ''עמל'', "עתיד'', "עמית'' ואחרות, נאלצו להפוך ברובן לרשתות של לימודים עיוניים. כתוצאה מכך נפגעו בעיקר שני מגזרים: צה''ל והתעשייה. התאחדות התעשיינים הודיעה כבר לפני כחמש שנים שמפעלי התעשייה במדינה ניצבים בפני מחסור של כ-5,000 טכנאים מוסמכים מדי שנה. צה''ל, הזקוק לכוח-אדם מיומן ברמה טכנולוגית גבוהה לתכנון ותפעול מערכות מתקדמות שיוכלו במהלך שירותם הצבאי לתפעל ולתחזק את הכלים הטכנולוגיים המתקדמים ומתוחכמים שברשותו, נאלץ להכשיר למטרה זו גם בוגרים של מסלול החינוך העיוני. השינוי החל לפני כארבע שנים. אז נכנס שרגא ברוש לתפקיד נשיא התאחדות התעשיינים. אחת הבעיות הראשונות שנאלץ להתמודד עימן היה המחסור, הגדל והולך, בטכנאים והנדסאים במפעלי התעשייה. הוא הגה אז את הרעיון לפתוח מסלול לימודים חדש, שישלב לימודים טכנולוגיים ברמה גבוהה עם לימודים עיוניים ויקנה לבוגריו הן תעודת בגרות והן תעודת טכנאי מוסמך. כאשר פנה לצבי פלג, מנכ''ל רשת "אורט'' בישראל, והעלה בפניו את הרעיון, הוא היכה למעשה על הברזל החם. במגרתו של פלג הייתה מונחת כבר תוכנית למסלול לימודים זהה, שהוא ניסה לשווא לקדמו במשרד החינוך. יחד עם מנכ''ל רשת "עמל'', שמעון כהן, ונציגי צה''ל, בפניהם הוצגה התוכנית, הופעלו לחצים על משרד החינוך שנענה לבסוף לאתגר והחליט לפתח תפיסה חדשנית בתוכנית הלימודים, שתתאים את החינוך הטכנולוגי במדינה לצורכי צה''ל והתעשייה הישראלית.
כך נולדה תוכנית טו''ב - טכנאי ובגרות - התוכנית, שהחלה לפעול לפני שלוש שנים תוך שיתוף פעולה בין משרד החינוך, התאחדות התעשיינים, צה''ל ורשתות החינוך, מתוך מטרה לשקם את החינוך הטכנולוגי במדינה ולהכשיר דורות חדשים של טכנאים - ובשלב לימודים מתקדם יותר גם הנדסאים ומהנדסים - לשירות צה''ל והתעשייה הישראלית. בשנה הראשונה להפעלתה הוקם פיילוט של תשע כיתות. כיום מופעלות במסגרת התוכנית 60 כיתות ט' ברשתות החינוך "אורט'', ''עמל'', "עתיד'' והתנועה הקיבוצית, כאשר בשנת הלימודים הבאה כבר יפעלו ברחבי הארץ 100 כיתות במסלול תוכנית טו''ב. המטרה היא להגדיל את התוכנית באופן מדורג, כך שבשנת 2012 יסיימו מסלול זה 2,500 בוגרים מדי שנה, שיספקו את כוח האדם הדרוש במקצועותהנדרשים בצבא ובתעשייה, כגון אלקטרוניקה, חשמל ומערכות ייצור ממוחשבות.

כאשר ביום העצמאות האחרון זכתה התאחדות התעשיינים בפרס ישראל על "מפעל חיים'' של תרומה למדינה ולחברה, החליטה הנהלתה לתרום את המענק הכספי שהוענק לה עם הפרס, בסך 75 אלף ש''ח, לתלמידים מצטיינים הלומדים במסגרת תוכנית טו''ב. בטקס חגיגי, שנערך בבית התעשיינים בתל-אביב בחודש ינואר השנה, במעמד ראשי התאחדות התעשיינים, מנכ''לית משרד החינוך שלומית עמיחי, ראשי רשתות החינוך הטכנולוגי ונציגי צה''ל, הוענקו מלגות ל-16 תלמידים מצטיינים בתוכנית טו''ב, בסך של 1,800 ש''ח לתלמיד.
כדי לעודד את ההצטרפות לתוכנית טו''ב יוענק בשנה הבאה מספר דומה של מלגות ל-16 תלמידים נוספים ובעוד שנתיים יוענקו המלגות לעוד 30 תלמידים.

בתמונה משמאל לימין: נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, ויו''ר ועדת החינוך של ההתאחדות, חיים רוסו, מעניקים את המלגה לאחד התלמידים המצטיינים במסלול החינוך טו"ב - טכנאי ובגרות.



 

 

 

 

 


 



בטקס הענקת המלגות אמר נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש: "אני לא מתפלא שהמסלול הזה מצליח. מדינת ישראל היא מדינה עתירת טכנולוגיה, שכל ואנשים טובים. חייבים להשביח אותם ולהוציא את הטוב מאוד מהטוב... תלמידים האלה יהיו ליבת מפעלי התעשייה, השדרה המרכזית של כל מפעל מתפתח''. חיים רוסו, מנכ''ל חברת "אלאופ'' ויו''ר ועדת החינוך בהתאחדות התעשיינים, אמר בדברי הברכה שלו למקבלי המלגות: "בעולם כולו הולך ונוצר מחסור בטכנאים, הנדסאים ומהנדסים. החינוך הטכנולוגי הוזנח. תוכנית טו''ב באה למלא חלל ולהכשיר דור חדש של מקצוענים לצה''ל ולתעשייה הישראלית. פרויקט זה הוא ספינת הדגל, שתחזיר את החינוך הטכנולוגי לימיו הטובים ותיצור גם בסיס להמשך לימודים אקדמיים במקצועות ההנדסה''.

שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google