שערי
חליפין
שינוי אחרון: 17.10.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.509
אירו4.129
ליש"ט4.629
100 יין3.129

פיתוח ישראלי: מסוק רפואי ללא טייס לחילוץ נפגעים משדה הקרב

מאת: אלי תבור

זה קרה ביום השני לפעולה הקרקעית במבצע "נחושת יצוקה'' בעזה, ינואר 2009. ירי שגוי של טנק ישראלי לעבר בניין בשכונת סג'עייה בעזה, בו שהתה חבורת הפיקוד של חטיבת "גולני'', כולל מפקד החטיבה, גרם להריגתם של שלושה לוחמים מגדוד 13 של החטיבה ולפציעתם של 24 לוחמים נוספים, בהם ארבעה פצועים קשה.

הבעיה המיידית שנוצרה כתוצאה מהירי ה''ידידותי'' בעקבות הטעות בזיהוי הייתה פינויים של הנפגעים בחשכת הלילה תחת אש לתאג''ד, ומשם באמבולנסים לאחור, אל שטח ישראל. למקום הוזעקו מטוסי קרב, שהפציצו את עמדות לוחמי החמאס בניסיון לשתק את האש שהמטירו על הבית. תותחים טווחו את פגזיהם לאזור שבין הבניין שנפגע לעמדות החמאס, כדי ליצור מסך של אש שיאפשר את פינוי הפצועים וההרוגים. מסוקים ריחפו מעל הבניין שנפגע וירו לעבר עמדות החמאס. פגזי תאורה האירו את הזירה ופצצות זרחן פיזרו אלומות של נתזים דמויי זיקוקין ברדיוס נרחב. הכל כדי לאפשר את חילוץ הנפגעים. בטלוויזיה נראה הקרב על חילוץ הפצועים, שצולם מרחוק, כמחזה סוריאליסטי שנמשך יותר משעה. זאת הייתה אולי התמונה המוחשית היחידה שקיבלו צופי הטלוויזיה בישראל מקרבות הקרקע שמתנהלים בפאתי עזה. היא תישאר חרותה בזיכרונם לאורך ימים.

אפשר היה למנוע את המאמץ הקרבי העצום הזה אילו היה כבר בשימוש חיל האוויר כלי טיס בלתי מאויש, שתוכנן ומיוצר בדיוק למטרה הזו - חילוץ פצועים תחת אש האויב מזירת הלחימה עצמה, מבלי לסכן חיים של טייסי מסוקים.
המשימה הזאת בדיוק הוטלה ביום העצמאות האחרון על-ידי נשיא המדינה, שמעון פרס, בוועידת נשיא ישראל, על המרכז למחקרי רפואת תעופה וחלל הפועל במסגרת מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל. זה היה אחד מ-60 המיזמים הטכנולוגיים החדשניים המובילים, שהמדינה החליטה ליזום במלאת 60 שנה להיווסדה.
בתמונה: ציור הדמייה של מרל"ט שנחת בקו האש, לאחר שחייל פצוע הועלה אליו באלונקה חכמה, כשהוא עומד בקשר עם קרון הפעלה הנמצא בעורף, שבו יושב ליד מפעיל המרל"ט גם רופא תעופתי, המטפל בפצוע כבר בעת הטיסה, באמצעות בקרה אלחוטית והמכשור הרפואי שהוצמד לנפגע.

המיזם, הנושא את השם מרל''ט - מסוק רפואי ללא טייס - לאספקת ציוד רפואי ולפינוי אווירי הוא קונספט חדשני, שנועד לשלב את היכולות המתקדמות של ישראל בטכנולוגיות של כלי טיס בלתי מאוישים ובביוטכנולוגיה רפואית. על-פי הקונספט הרעיוני-טכנולוגי של המרכז למחקרי רפואת תעופה מדובר בפיתוח של מסוק ממונע באמצעים היברידיים, שמלבד מנוע סילון יותקן בו גם מנוע חשמלי, שיהיה מסוגל לרחף במהירות אפס, לשייט עד מהירות של 150 קשר ולהגיע לתקרת שיוט של כ-10,000 רגל. הוא אמור להיות מסוגל לשלוש שעות טיסה רצופה ולנשיאת מטעם של ארבעה נפגעים על ציודם.

בהרצאה שנשא במסגרת יום העיון בנושא הכטב''מים, שנערך מטעם אגודת מהנדסי מכונות של לשכת המהנדסים והאדריכלים בשיתוף עם מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, הסביר ד''ר ערן שנקר, ראש מרכז מחקר רפואת חלל ותעופה במכון - בתמונה משמאל -את הרקע לפיתוח הרעיון בדבר מסוק חילוץ פצועים ללא טייס. "מלחמת לבנון השנייה הוכיחה שיש צורך בכלי חילוץ כזה, שיאפשר להעניק טיפול הולם לנפגעים בשדה הקרב בתוך השעה הראשונה מעת פגיעתם בעימותים מלחמתיים בעתיד'', אמר ד''ר שנקר, מומחה ברפואת חלל. ניתוחים של אירועי הפינוי בהיטס של הפצועים במלחמת לבנון השנייה, שבוצעו במרכז המחקר הרפואי העלו, כי 60 הדקות הראשונות מאז הפציעה הן החיוניות והחשובות ביותר לסיכויי הישרדותו של הפצוע. ממצא זה זהה לעקרון "שעת הזהב'' שנולד בצבא האמריקאי כבר במלחמת וייטנאם, שקבע כי השעה הראשונה לאחר הפציעה קובעת את גורלו של הפצוע. לעומת זאת, במלחמת לבנון השנייה הזמן שחלף בממוצע בין קבלת הדרישה לפינוי נפגעים קשים בהיטס ועד הגעת הנפגע למרכז הטראומה היה כשלוש שעות. מעל למחצית מהנפגעים קשה, שפונו בהיטס, הגיעו ליחידת הטראומה לאחר שעתיים - זמן ארוך לאין שיעור מ''שעת הזהב'' שיש לשאוף אליה כדי לשפר את סיכויי ההישרדות של הנפגעים בקרב. על פי ממצאי מרכז המחקר הרפואי זמן הפינוי הממוצע של נפגעים לא דחופים, כפי שמכונים הפצועים בינוני וקל, היה מעל לעשר שעות. מעל למחצית הנפגעים הלא דחופים פונו רק לאחר יותר משש וחצי שעות. אלו הם זמנים ארוכים ביותר בהתחשב בכך שזמן הטיסה הממוצע משדה הקרב לבתי החולים בארץ היה 15 דקות בלבד. אחת הסיבות העיקריות להתמשכות זמני הפינוי בהיטס במלחמת לבנון השנייה הייתה חששם של מפקדים במטכ''ל ובחיל האוויר להטיס מסוקי החילוץ לזירות הקרב המופגזות והרוויות טילי קרקע-אוויר. כתוצאה מכך 84% ממשך הפינוי של הפצועים - כ-270  דקות - "בוזבזו'' בהמתנה להיטס. מבחינת יכולת הפינוי הרפואי חזר מצב פינוי הפצועים במלחמת לבנון השנייה למצב פינוי הפצועים במלחמת העולם השנייה. עוד העלה ניתוח הנתונים של הפינוי בהיטס, כי % 84 מחללי צה''ל במלחמת לבנון השנייה נהרגו מיד כשנפגעו. 10% מתו בשעה הראשונה לאחר פציעתם. % 3 בשעה השנייה לפציעתם ו - % 3 נוספים מתו מעל לשעתיים לאחר שנפגעו. במלים אחרות: פינוי מהר יותר עשוי היה להציל את חייהם של כ - % 16 מהחללים.

כל הנתונים האלה רק המחישו את הצורך במציאת מענה שיאפשר פינוי נפגעים מהיר יותר בהיטס. כך נולד רעיון המסוק הרפואי הבלתי מאויש, שיוטס מקו האש מבלי לסכן טייסים, ינחת ליד הפצועים, יעמיס אותם ויטיס אותם למקום הקרוב ביותר בו אפשר יהיה להטיס אותם בהיטס מאויש או להסיע אותם במהירות לקבלת טיפול רפואי.


 

 

 




בתמונה:
ציור הדמייה של מרל"ט הנוחת באזור קרב אורבני (משמאל), ומטיס את החיילים הפצועים שהוטענו עליו אל סיפון ספינה (מימין)

למרל''ט - מטוס רפואי ללא טייס - אפשר להצמיד מכשור של טלרפואה. "המרל''ט יישא אלונקה אלחוטית חדשנית, שתאפשר לרופא היושב בקרון בקרה נייד בעורף שדה הקרב, לעקוב אחר מדדי חיים, תוך יצירת קשר דו-כיווני עם הנפגע. בעזרת המכשור הרפואי שיוצמד לנפגע ניתן יהיה לווסת מערכות הנשמה, מתן נוזלים, מתן דם ותרופות, כבר בזמן הטיסה'', אומר ד''ר שנקר. "הנתונים הרפואיים של הפצוע ניתנים לניטור באמצעות 'משגוחית', שהינה רצועת מצח המנטרת את הנתונים הפיזיולוגיים וביכולתה לשדר בזמן אמת את הערכים לצמיד מחשב הכרוך מסביב לידו של רופא בשטח, עד שיוחלט אם יש להשכיב את הפצוע להשהיה על האלונקה האלחוטית או לפנותו בהיטס במרל''ט לעמדת הטיפול הקרובה ביותר''. 



 

 

 

 

 



בתמונה: איור הדמייה של פצוע השוכב על אלונקה חכמה במסוק הרפואי ללא טייס, כשהוא מחובר לאינפוזיה, למיכל חמצן ולצינורית דם.

הפרד המעופף ללא עגלון
הקונספט הרעיוני הבשיל כבר לידי שתי טכנולוגיות לתכנון מרל''טים.

האופציה הראשונה היא אופציה של המרת מסוק רוטור רגיל למסוק ללא טייס, שיטוס באופן אוטונומי בצורה בטוחה. למעשה, זה יהיה מסוק דו-תכליתי, שיהיה ניתן להטיסו הן באמצעות צוות או בצורה עצמאית. אופציה זו מפותחת כעת הן במפעל מל''ט של התעשייה האווירית והן בחברת "אלביט מערכות''. התקבלו גם הצעות של יצרניות מסוקים אמריקאיות להמיר מסוקים קיימים מתוצרתן למרל''טים.

האופציה הטכנולוגית השנייה היא כלי-טיס חדשני, בעל רוטורים פנימיים משורוולים מופעלי מנוע טורבו, הנראה יותר כמכונית מאשר כמסוק. אופציה זו פותחה כבר על-ידי חברת "אורבאן איירונאוטיקס'' מיבנה, שעומדת לערוך בקרוב את טיסת הבכורה לדגם הכתב''ם האורבאני שתכננה, פיתחה וייצרה. מדובר בכלי טיס בשם "מיול'' (פרד), שתוכנן ע"י ד''ר רפי יואלי, מייסד ומנכ''ל "אורבאן איירונאוטיקס'', חברה פרטית שיו''ר מועצת המנהלים שלה הוא עובדיה הררי, איש התעשייה האווירית לשעבר, שעמד בשעתו בראש פרויקט פיתוח מטוס הקרב הישראלי ה''לביא'', ולאחר מכן היה מנהלו של מפעל ''מלמ'' של חטיבת האלקטרוניקה בתע''א שייצרה את טיל ה''חץ''. יואלי, בר סמכא מוכר בתחום הכטב''מים, היה בעבר ראש צוות בתעשייה האווירית ועבד שנים רבות כמהנדס בכיר בחברת "בואינג'' האמריקאית. החברה הישראלית שהקים כבר ייצרה בעבר כלי טיס קטנים ללא רוטורים חיצוניים, אבל מאויישים. ה''מיול'' הוא גירסה של מסוק דומה אבל בלתי מאויש.

ביום העיון שנערך בבית חיל האוויר בהרצליה הציג רפי יואלי  - בתמונה משמאל - את הטכנולוגיה שפיתח ואת המרל''ט האורבאני, כפי שהוא מכנה אותו, המיועד לחילוץ נפגעים הן משדה הקרב והן מתאונות דרכים עירוניות או בניינים בוערים.
ה''מיול'' לא פותח דווקא לצרכים ישראליים. "בשנתיים האחרונות זיהינו דרישות מצד חיל הרפואה האמריקאי, לאור הלקחים שהפיקו בעיראק ובאפגניסטאן, לחילוץ פצועים משדה הקרב בצורה מהירה ובטוחה יותר'', אמר ד''ר רפי יואלי בהופיעו בפני משתתפי יום העיון בנושא הכטב''מים.

בתמונה: תרשים של מרל"ט ה"מיול" מתוצרת "אורבאן איירונאוטיקס" הישראלית




 

 

 

 

 

 


 

לדברי יואלי, שדה הקרב העכשווי מאופיין יותר ויותר על-ידי אוייב שהטקטיקה הלא קונבנציונלית שלו מאתגרת את הטכנולוגיות הקונבנציונליות. "שדה הקרב של מחר יהיה ללא ספק מסובך עוד יותר. ערים וסביבות חסומות או בלתי נגישות הן שדה הקרב המועדף על מורדים ומחבלים. שיירות אספקה או צוותים רפואיים הנכנסים לאזורים כאלה נמצאים תחת איום מתמיד שאינו דומה לזה בו התנסינו בעבר. מטעני צד ורקטות אר.פי.ג'י הנורות מגגות בתים הם כוח קטלני ביותר כנגד כלי רכב קרביים, משאיות ומסוקים. כדי לתת מענה למצבים חדשים אלה פיתחה 'אורבאן איירונאוטיקס' כטב''ם טאקטי המופעל על-ידי רוטורי הרמה פנימיים ויכול לספק לצבאות כלי שיאפשר להם לשלוט באתגרי שדה הקרב העכשווי והעתידי, במיוחד במקומות שאליהם מסוק מאויש אינו יכול לטוס ולנחות''.

ה''מיול'' פותח על-ידי ד''ר יואלי תוך הסבה של פלטפורמה שפותחה על-ידו כבר עבר. זהו ה-X-Hawk כלי טיס מאויש, שהוא מעין מכונית מעופפת, הממריא ונוחת אנכית באמצעות מנוע טורבו, אך אין בו רוטורים חשופים המקשים על ההמראה והנחיתה בשטחים אורבאניים. בכלי טיס זה, שפותח בשיתוף יצרנית המסוקים האמריקאית ''בל'', יש ארבעה רוטורים משורוולים וכן מערכות מתוחכמות, כמו בקרת יציבות ומערכת בקרת טיסה חדשנית המאפשרות לו יכולות תמרון ומהירות כמו של מסוק קונבנציונלי. על בסיס כל טיס זה, שנועד בעיקר להטסת אנשים ומטענים, פיתח ד''ר יואלי את ה"מיול'', שנועד להטסת שני נפגעים בצורה אוטונומית לחלוטין, ללא טייס. לדברי רפי יואלי פותח ה''מיול'' להתמודד עם האתגר של אספקת ציוד ללוחמים בשדה הקרב ופינוי נפגעים משטחים אורבאנים, מיוערים, ומאזורים בלתי נגישים אחרים. לטענתו, הטכנולוגיות הייחודיות שפותחו בחברתו מאפשרות לכלי טיס זה לתמרן בדיוק חסר תקדים ולחמוק אפילו בשטחים מצומצמים ביותר, כיוון שבניגוד לכלי טיס אחרים הוא אינו משאיר כל חתימה אקוסטית.

לטענת יואלי יש ל''מיול'' יתרון על כטב''מים אחרים. "הוא יודע לטוס למקום שמנחים אותו. היחידה שמזמינה אותו צריכה להניח בסך הכל מכשיר קטן בין שני עצים והוא ינחת שם, כשהוא מנווט ומונחה על-ידי מכשיר ג'י.פי.אס. אפשר להפעילו במסגרת חטיבתית, שבחניון שלה יהיו בין 10 ל-20 כלי טיס קטנים כאלה, שיוזנקו לאוויר ברגע שתתקבלנה קריאות לחילוץ משדה הקרב. גוף ה'מיול' העשוי מחומרים מרוכבים ומערכת הניהוג הייחודית שלו מאפשרים לו נחיתה רכה ונוחה אפילו על גבי סירות קטנות, דוגמת ה'דבורה', במים סוערים וברוח חזקה. משקלו של כלי טיס זה הוא רק טון אחד ובמקרה חירום, אם יפגע חלילה, הוא מפעיל מצנח רקטה המנחית אותו בשלום לקרקע. מלבד חילוץ פצועים משדה הקרב יש לו יישמומים רבים נוספים, כמו למשל תקיפת מטרות, או חילוץ טייסים שצנחו ממטוסם שנפגע. יתרון נוסף הוא שאפשר להכניס שלושה כלי טיס כאלה להרקולס, ולהטיסם ממנו באוויר או ממסלול תעופה הסמוך לשדה הקרב''. ה''מיול'' מסוגל לשאת מטענים במשקל של 350 ק''ג ברדיוס פעולה של 100 ק''מ ובמהירות טיסה של עד 100 קשר. אב הטיפוס הראשון של ה''מיול'' נמצא עתה בתהליכי הרכבה סופיים במפעל החברה ביבנה, וריחוף הבכורה שלו מתוכנן לחודש אפריל 2009. כבר עתה, עוד לפני שהחל לטוס ולרחף, יש מגעים למכירתו לארגונים בישראל, ארה''ב, איטליה והודו.

שלח לחבר
שתף


 


Google