הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 17.10.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.509
אירו4.129
ליש"ט4.629
100 יין3.129

אדריכל לבנוני תכנן את בית החולים החדש של "אסותא'' בתל-אביב

מאת: אלי תבור

האדריכל הלבנוני טארק אל-חטיב, יליד ביירות ותושב בירת לבנון עד גיל 18, הוא האדריכל שעיצב את מבנה בית החולים החדש של "אסותא'' בלב מתחם ההיי-טק בשכונת רמת החי''ל שבצפון-מזרח תל-אביב, העומד להיחנך בחודש אפריל הקרוב. זאת גילה פרופ' יאיר שפירא, מנכ''ל חברת "אסותא מרכזים רפואיים'', שבבעלות שירותי בריאות מכבי ומנהלו של בית החולים החדש, בסיור מהנדסים שנערך במבנה בית החולים מטעם איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות.

 

 

 

 

 

 

 

 



בתמונה: החזית הצפונית של בית חולים אסותא ברמת החי"ל לפני פתיחתו המתוכננת לחודש אפריל 2009.

כיצד הגיע אדריכל לבנוני דווקא לתכנן את מבנה בית החולים הכירורגי הגדול, שיהיה החדיש ביותר במדינת ישראל, ושבבנייתו הושקעו למעלה מ-700 מיליון ש''ח? על כך סיפר פרופ' שפירא, מי שהיה בעבר מנכ''ל קופ''ח כללית ומנהל בתי החולים סורוקה בבאר-שבע וביילינסון בפתח-תקווה: "לאחר שהחלטנו על מיקום בית החולים ובדקנו לא מעט מתקנים רפואיים בעולם, החלטנו על אופיו של המרכז הרפואי שאנחנו רוצים להקים - מקום שהמגיעים אליו יוכלו להמשיך את חייהם הרגילים, בית חולים עירוני שהמאושפזים בו ירגישו שהם חיים בתוך העיר וגרים בבית. רצינו גם בית חולים שניתן להתמצא בו בקלות ולא לבירינט מסובך שאנשים הולכים בו לאיבוד. התחלנו לחפש בארץ מתכננים שיוכלו לתכנן את המרכז הרופאי באופי שרצינו ולא מצאנו מתכנן שייטול על עצמו את התפיסה הכוללת שלנו. חיפשנו חברות זרות שמתמחות בתחום והגענו לחברה אמריקאית. התאכזבנו גם ממנה. תפיסת העולם שלה הייתה שונה לחלוטין מזו שלנו. משם הגענו צפונה, למשרד האדריכלים הקנדי זיידלר בטורונטו, שבנה מרכז רפואי בתפיסה דומה לשלנו. המשרד הוא בבעלות שלושה שותפים שאחד מהם הוא טארק אל-חטיב. הם ערכו מכרז פנימי לגבי מי שיבצע עבורנו את התכנון וטארק עלה בגורל. התברר שהוא הגיע לקנדה בגיל 18, למד שם ובעבר גם עבד עם השר רפי איתן, כשזה ניהל עסקים בקובה. בעבודה משותפת עם הצוות שלו הגענו לפתרונות הרצויים לנו, שלפעמים נראו אבסורדיים''.

טארק אל-חטיב
נחשב כיום לאחד האדריכלים המפורסמים בקנדה. רק בחודש ינואר השנה הוא זכה בפרס הלאומי של אגודת אדריכלי הנוף הקנדיים על עיצוב המתחם הדיפלומטי של קנדה בסיאול, בירת דרום קוריאה. אגב, בצוות שהקים כדי לתכנן את בית החולים נמצא גם אדריכל ישראלי, שהוא מבכירי האדריכלים במשרד הקנדי - עמוס כספי. בשלב מאוחר יותר הצטרפו לתכנון שני משרדי אדריכלים ישראלים - משרד מרסלו ברסטוביסקי מתל-אביב ומשרד יסקי, מור וסיוון מבני-ברק שהופקדו על עיצוב החזיתות, הקדמית והאחורית, של המבנה, על-פי המתווה של טארק אל-חטיב.

בתמונה משמאל: טארק אל חטיב, האדריכל הלבנוני-קנדי שנבחר לתכנן את המבנה החדש של בית החולים אסותא.

על תכנון בית החולים הישראלי אמר טארק אל-חטיב: "היה מדובר בתכנון בשלט רחוק. תכנון מתקן רפואי בינלאומי מחייב הבנה עמוקה של האתר ושל התרבות המקומית על מנת שניתן יהיה לתפוס את טבעו של בית חולים בן 220 מיטות הנמצא במרחק של 16,000 ק''מ מטורונטו. לפני שהתחלנו בתהליך התכנון למדנו את טבעו של האתר, את טבעו של הלקוח ואת טבעו של המתקן שמבקשים מאיתנו לתכנן. תכננו מבנה המורכב משני גושים: גוש לבן קל יותר המונח על גוש כבד חום-אדמדם, שיוצר תחושה של גושי סלע מאסיביים מפוסלים המעגנים את המבנה אל האתר. הקומפוזיציה הזאת נועדה להזכיר כפר ים-תיכוני עם בתים לבנים על בסיס הר גדול. בסיס האבן האדומה, עם שטחים ציבוריים הנראים כמו חריצים גדולים בסלע, נמשך אל תוך הבניין ועיצובו קיבל השראה מהמעברים הצרים שנחצבו בסלעים האדומים של פטרה בירדן. אחת מהפונקציות הרבות של גוש התושבת החום-אדום האופיינית לישראל היא, שהוא היה חייב לשמש גם כמרחב מוגן מהפצצות. לפיכך תכננו כאן חלונות קטנים בהרבה, בניגוד לחלונות הגדולים של הגוש הקל הלבן''.



 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בתמונה:
 תמונת הדמיה של בית החולים הכירורגי "אסותא'' החדש ברמת החי''ל בתל-אביב. בתמונה העליונה נראית החזית הדרומית של מבנה בית החולים הפונה אל פארק הירקון. בתמונה התחתונה נראית החזית הצפונית של הבניין ובה הכניסה והמבואה אליו מרחוב הברזל. בתמונות נראים בבירור שני הגושים מהם מורכב המבנה - הגוש התחתון החום והגוש הלבן העליון המשמש לאישפוז.

בהמשך הסביר אל-חטיב: "לאורך החזית הדרומית של הבניין, הפונה לפארק הירקון, בנינו קיר מסך מזכוכית בגובה ארבע קומות, שיאפשר למאושפזים ליצור קשר עם הטבע. ההשראה לקיר זה באה מהמהרבייה, שהיא שבכת עץ ערבית המשמשת כסוכך מהשמש. בתוך קיר הזכוכית תקענו קופסת תפילה, המרחפת באוויר מעל חלל המבואה והפארק. היא אמורה להיות בית תפילה ומרכז רוחני לכל שלוש הדתות הראשיות בישראל''.

לא כל תוכניותיו של טארק אל-חטיב התממשו, כך, למשל, הוא ביקש שחיפוי האבן האדום של הגוש התחתון יהיה עשוי מאבן חול הודית. לבסוף הוא נאלץ להסכים להסתפק באבן גרניט חומה. לעומת זאת, הוא לא היה מוכן להתפשר על המעטפת ה''משוגעת'' של המבנה התחתון והתעקש על הרנדומליות של מידות אבני החיפוי, כך שהחיפוי הוא א-סימטרי, ואין בו אף אבן שעומדת מעל אבן אחרת, כפי שאין בחזית הצפונית הפונה לרחוב הברזל אף חלון הקבוע מעל חלון אחר. בצורה דומה אין בבניין אף קומה הדומה לקומה שמעליה.
בתמונה: בית התפילה המרחף לכל הדתות, שנקבע בקיר המסך בחזית הדרומית של מבנה בית החולים החדש

תכנון במקביל לביצוע בית החולים החדש של "אסותא'' מחליף את קומפלקס בית החולים הישן ברחוב ז'בוטינסקי בתל-אביב, שהוקם על-ידי רופאים עולים מגרמניה לפני 75 שנה. חברת "בוימלגרין קפיטל'', שבבעלות היזם ואיש העסקים היהודי-אמריקאי שעיה בוימלגרין, תכננה לבנות במתחם שנרכש על-ידה מגדל מגורים בגובה של 160 מטרים ובו 38 קומות ו- 200 יחידות דיור. אולם נוכח מאות ההתנגדויות מצד תושבי הסביבה לבניית מגדל מגורים באיזור המשופע בבתים נמוכים אישרה עיריית תל-אביב לבוילמגרין להקים במתחם מגדל בגובה של 25 קומות בלבד. בתמורה המליצה העירייה להקטין את היקף המבנים שנבנו בסגנון הבאהאוס באתר, ושיועדו לשימור היסטורי, ולבטל כליל את שימור מבנה האשפוז הישן הממוקם בלב המתחם.

למעשה, "אסותא'' החדש הוא בית החולים החדש הראשון בישראל המוקם מזה 34 שנים. מאז נחנך בית החולים "כרמל'' החדש בחיפה בשנת 1975 נוספו אומנם אגפים ומגדלים לבתי חולים קיימים, אולם לא נחנך אף בית חולים חדש בארץ.
בית החולים "אסותא'' החדש נבנה בעסקה ייחודית. את הבניין הקימה חברת "אביב'' באמצעות "עוגן נדל''ן'', שהיא זרוע הנדל''ן המניב של הקבוצה, בהשקעה של כ-700 מיליון ש''ח, הכוללת גם את רכישת הציוד הרפואי שמותקן בו. המבנה נבנה על-פי דרישות "אסותא מרכזים רפואיים'', שהתחייבה לשכור את הבניין ל-25 שנה תמורת דמי שכירות של 50 מיליון ש''ח בשנה, עם אופציה לרכישתו. הצוות הרפואי של "אסותא'' היה למעשה שותף פעיל בתכנון הבניין. מבנה בית החולים משתרע על פני 50 אלף מ''ר בשמונה קומות ועוד 30 אלף מ''ר בארבע קומות תת-קרקעיות ששתיים מהן מהוות חניון ל-950 כלי רכב והשתיים האחרות מיועדות לפונקציות הלוגיסטיות של בית החולים.

בעת חתימת החוזה על הקמת בית החולים, המשתרע על פני 13 דונם מתוך 20 הדונמים של המתחם, כשהשטח הנותר מיועד להקמת מגדל מרפאות בן 17 קומות, היה כבר בור חפור וביסוס קיים. נבנו כבר יסודות שהוכנו למבנה ההיי-טק שעמד להיבנות באתר והיה צורך לשנות את חישובי העומסים, את המפתחים ואת המילויים. "הבעיה העיקרית של בניית בית החולים הייתה שהתכנון נעשה במקביל לביצוע בלוח זמנים צפוף מאוד'', אמר דורון אביב, בעליה של החברה הקבלנית "אביב'', במהלך הסיור."תכנון הבניין היה מותנה ציוד'', הסביר ד''ר אורי שקד, יועץ לוחות הזמנים וקואורדינטור הפרויקט. "אם היו מזמינים את הציוד הרפואי לפני שלוש שנים, כאשר החלה הבנייה, ניתן היה לתכנן את המבנה על-פי הציוד, אבל הציוד היה מתיישן עד להשלמת הבניין. ל'אסותא' היה אינטרס להביא את הציוד החדיש ביותר כמה שיותר מאוחר. כתוצאה מכך, היה צריך לבצע כל הזמן שינויים בתכנון ולהתאימו לציוד הרפואי, שהיה למעשה שותף לתכנון. זה גרם לכך שבכל תקופת הביצוע היינו במערכת של קונפליקטים''.

בבית החולים הכירורגי יהיו 220 מיטות, 110 מהן בחדרים פרטיים ו-110 בחדרים זוגיים. לכל חדר יש חדר שירותים פרטי, מקלחת נפרדת, מסך פלזמה ומסכי מגע אישיים המאפשרים להתחבר לאינטרנט ולהעביר מסרים לאחיות. בקומה השלישית של הבניין נמצאים 16 חדרי ניתוח מרווחים, המאורגנים בארבעה אשכולות של ארבעה חדרים כל אחד, ו-27 עמדות טיפול נמרץ. בנוסף להם יש בבניין מכוני הדמיה, אולטראסאונד, צינתורים, מיפויים ומכונים נוספים כמו מכון לב, מכון לטיפולים דנטליים מסובכים, מכון דיאליזה ושירותי אונקולוגיה הכוללים רדיותרפיה וכימותרפיה. בקומת חדרי הניתוח נבנו חדרי המתנה למשפחות, חדרים לצוותים הרפואיים וחדרי הכנה והתאוששות למנותחים. כל המבנה הרפואי נבנה כמרחב מוגן מפני הפצצות וקיבל את אישורי פיקוד העורף.
בסיכומו של חשבון הייתה עלות הבנייה, כולל הציוד הרפואי, 2,500 דולר למ''ר. זאת, בהשוואה לעלות ממוצעת של כ-3,500 דולר למ''ר בבתי החולים הציבוריים בישראל. "בנינו בית חולים מודרני, יעיל וחסכוני'', אומר דורון אביב, כשפרופסור יאיר שפירא מסביר את ההפרש בעלות: "כסף ציבורי הוא תמיד כסף זול יותר''.

מנהל הפרויקט של בית החולים, אינג' מוני יוקלה, הסביר את הפילוסופיה שהייתה מונחת בבסיס הקמתו של בית החולים החדש: "בבית חולים פרטי, להבדיל מבית חולים ציבורי, הדגש הוא על הלקוח. השאיפה היא לתת לפציינטים שיגיעו לטיפול בבית החולים הזה הרגשה שהם נמצאים בבית, עם אפקט של מלון חמישה כוכבים''.

מבנה בית החולים מורכב משני גושים אנכיים - הגוש התחתון, האדמדם, והגוש העליון הלבן, כאשר בגוש התחתון מרוכזות כל הפונקציות הרפואיות שבית החולים מספק, ואילו הגוש העליון מיועד לאישפוז. "דאגנו לבצע הפרדה גמורה בין המטופלים ובני משפחותיהם לבין הצוות'', הסביר מוני יוקלה. "כך, למשל, יש במבנה 21 מעליות, ששש מהן מיועדות לקהל המבקרים בלבד, שש למטופלים ושש לפרסונל. שלוש המעליות האחרות מיועדות להובלת מיטות מטופלים. דאגנו שלמבנה הזה לא ייכנסו חולים עם זיהומים כבדים''.

גם המסדרונות בבית החולים בנויים בצורה כזאת שיש הפרדה מלאה בין המטופלים, קהל המבקרים והפרסונל, כדי שהמטופלים לא ייתקלו בעובדי הניקיון והמבקרים לא יצטרכו לפלס דרך בין מיטות המטופלים, המועברים אל חדרי הניתוח. המטבח המרכזי של בית החולים מיועד רק לחמם ארוחות קייטרינג שיגיעו מבחוץ, כאשר למאושפזים תינתן אפשרות להזמין ארוחות גם ממגוון המסעדות הפועלות במתחם ההיי-טק הסמוך.

גולת הכותרת של בית החולים הכירורגי הם כמובן חדרי הניתוח החדישים והמשוכללים שלו. "כל חדרי הניתוח הם חדרי ניתוח מתועשים שהוזמנו מחברת 'הוספיטל טכניק' הגרמנית'', סיפר מוני יוקלה. " בכל העולם יש רק ארבע-חמש חברות המייצרות חדרי ניתוח כאלה, שבנויים לפי מידה מקונסטרוקציית פלדה ברוחב 20 ס''מ עם קירות נירוסטה צבועה אטומים וסטריליים. החדרים המתועשים הגיעו מגרמניה מפורקים והורכבו על-ידי צוותים ישראליים. בכל חדר ניתוח יש שלושה 'בומים'- מתלים עם שקעים לכל הפונקציות, כך שבכל החדר אין בכלל כבלים, לא על הרצפה ולא על הקירות או התקרות. זוהי הפעם הראשונה שבונים בארץ חדרי ניתוח מתועשים כאלה, המאפשרים גם ניקיון מיידי וגם טיפול מהיר במערכות המצויות מאחורי הקירות, תוך פירוק מהיר של קיר הנירוסטה".
בתמונה משמאל:
חדר ניתוח מתועש וחדיש בבית החולים אסותא החדש, שבו נראים שלושה 'בומים' לחיבור כל הציוד הרפואי וכן אחת ממנורות הלדים שיאירו את שולחן הניתוחים.

בכל חדר ניתוח מותקנים מסך טלוויזיה ברוחב 47 אינץ', פנסים מיוחדים עם נורות לדים שאינן מתחממות ואינן מטילות צל ומצלמה שמצלמת את מהלך הניתוח. ליד שולחן הניתוח יש מערכת שליטה ובקרה מרכזית המאפשרת למנתח הראשי תקשורת נתונים אל מחוץ לחדר הניתוח, כמו למשל אל ארכיון הבדיקות, ושליטה מרכזית בכל הפונקציות של החדר, החל ממערכות ההנשמה ובקרת מצבו של המנותח, דרך שליטה בשישה סוגי גזים רפואיים ועד לבקרת הטמפרטורה, התאורה ומוסיקת הרקע. המנתח שולט גם על כל מסך ויכול להחליט מה יראה כל אחד מאנשי הצוות על המסך. 
חדרי הניתוח המשוכללים האלה יאפשרו לבצע בבית החולים החדיש הזה ניתוחים מסובכים כמו ניתוחי לב פתוח מורכבים וניתוחים אונקולוגיים גדולים, כמו כריתת גידולים מהלבלב. כתוצאה מכך גם חולים קשים, שבעבר נאלצו להינתח רק בבתי החולים הציבוריים, יוכלו לעבור ניתוחים מורכבים שיבוצעו בידי מנתח שייבחר על ידם.

בית החולים תוכנן להיפתח עוד בשנת 2008, אולם בגלל עיכובים נדחתה פתיחתו המתוכננת לחודש ינואר 2009. עכשיו מבטיחים, כי בחודש אפריל השנה כבר יבוצעו הראשונים מבין כ-60 אלף הניתוחים והפרוצדורות הפולשניות העומדות להתבצע בו מדי שנה.

אין ספק, כשייחנך "אסותא'' החדש הוא יבשר פתיחת עידן חדש ברפואה הפרטית בישראל.

שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google