הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 1.12.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.488
אירו4.152
ליש"ט4.706
100 יין3.103

מהנדסים ישראלים בונים את האייקון החדש של לונדון

מאת: אלי תבור

בלב ליבה של לונדון, ממש במוקד בירת בריטניה, על הגדה הדרומית של התמזה, בקצה הדרומי של גשר וסטמינסטר, בדיוק מול אייקונים ישנים של המטרופולין, כמו שעון הביג בן, בניין הפרלמנט וכנסיית וסטמינסטר, ולא רחוק מארמון באקינגהם, הולך ומושלם עתה אייקון חדש בדמות מבנה חדשני של מלון דירות מודרני. זהו מלון פארק פלאזה וסטמינסטר ברידג', שעם פתיחתו הרשמית בשנת 2010 הוא יתנשא לגובה של 16 קומות (בנוסף לחמש קומות תת-קרקעיות), ויכיל 1,200 חדרים וסוויטות פאר ואת אולם הכנסים והנשפים הפתוח הגדול ביותר במרכז לונדון בשטח 2,000 מ''ר.


 

















בתמונה: המלון "הישראלי'' שנבנה בלב לונדון לקראת השלמתו כשהוא מוקף תנועה סואנת בכל שעות היממה.

אולם מה שמאפיין את מלון המותרות - שבבנייתו הוחל בשנת 2007 על מנת שיהיה מוכן לקראת האולימפיאדה של שנת 2012 בלונדון - מלבד העיצוב הארכיטקטוני המודרני שלו, היא העובדה שזהו מלון "ישראלי'' כמעט לכל דבר. הוא תוכנן בידי אדריכל ישראלי - אורי בלומנטל - והוקם בידי צוות של מהנדסים ישראלים בניצוחו של אינג' ישראל דוד, מ''מ יו''ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות שבלשכה. מנהל הפרויקט הוא המהנדס הישראלי טומי קרגולה, שמקבל סיוע מקומי מהמהנדס אורי מזרחי. תכנון הקונסטרוקציה המסובכת והמתוחכמת של המבנה נעשה על-ידי משרדו של אינג' ישראל דוד, ואילו הקבלן הראשי של הבניין הוא מהנדס ליאור ויזנטל. ייעוץ הקרקע נעשה על-ידי מהנדס דוד דוד וכל מערכות הבניין תוכננו ובוצעו על-ידי חברת "אלקטרה'' הישראלית, בניצוחו של המהנדס יעקב פינקלשטיין.

האמת היא, שאין זה המלון הראשון בלונדון שנבנה על טהרת ההנדסה האזרחית הישראלית. קדמו לו ארבעה בתי מלון אחרים, כולם של רשת המלונות פארק פלאזה, שהמלונאי הישראלי אלי ("פאפו'') פפושדו, הוא יו''ר מועצת המנהלים שלה ואחד מבעליה. פפושדו, לשעבר מבעלי מלון "הסלע האדום'' באילת ו''אביה סונסטה'' בטאבה, מקפיד על כך שכל מלונותיו יתוכננו וייבנו על-ידי צוותים ישראלים, לבד מהפועלים, שהם רובם ככולם רומנים.

המלון החדש נבנה באתר שבו עמדה תוספת מודרנית כביכול לקומפלקס ה''קאונטי הול'', מבנה בסגנון אדוארדיאני ששימש כמשכנה של ממשלת מחוז לונדון, שבין אגפיו נמצאים האקווריום של לונדון, התערוכה המתמדת של יצירות סלבדור דאלי ומוזיאון תעשיית הקולנוע הבריטית. התוספת, שהוקמה בשנות ה-50 של המאה שעברה, ננטשה לפני כעשרים שנה, ומאז היה מבנה הבטון החשוף בניין עזוב ומוזנח, שהוגדר כבניין המכוער ביותר בלונדון. הוא נהרס בשנת 2006 וכלונסאות היסודות של המלון החדש הוחדרו לקרקע דרך כלונסאות הבטון של המבנה שנהרס.











 

 

 





בתמונה:
צילום הדמיה של מלון "פארק פלזה וסטמינסטר ברידג''', שתוכנן ובוצע על טהרת ההנדסה הישראלית.

בניית המלון "הישראלי'' הייתה מבצע הנדסי ייחודי, שחייב פתרונות קונסטרוקטיביים ומאמצים תכנוניים יוצאי-דופן. זאת, בגלל שורה של מגבלות על גובה הבניין והנפח שלו. בין השאר, בגלל הצורך לבנות את מרתפי הבניין, כולל אולם הכנסים הענק, מתחת למי התמזה, לבצע חפירה ללא עוגנים, להפעיל ציוד כבד ועגורנים במתחם קטן יחסית הנמצא בלב תנועה סואנת מבלי להפריע לתנועה, ולבנות בו-זמנית במקביל הן כלפי מעלה והן כלפי מטה.

את המבצע ההנדסי יוצא הדופן הזה הציג אינג' ישראל דוד בתיאור מפורט, מלווה תוכניות, שרטוטים וצילומים, בפני יותר מ-400 משתתפי הכנס הבינלאומי הראשון להנדסת מבנים וגשרים, שנערךב-30 ביוני 2009 במרכז הכנסים "דן פנורמה'' בתל-אביב, מטעם איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות.
בתמונה משמאל: אינג' ישראל דוד, שתכנן ופיקח על הבנייה המסובכת של המלון בלונדון, מרצה בכנס הבינלאומי הראשון להנדסת מבנים וגשרים. 


מנהרות מתחת להר הקפיצה

הכנס כונה "כנס בינלאומי'', שכן השתתפו בו שלושה מרצים חשובים מחו''ל. פרופ' אלברטו זאסו מהמכון הפוליטכני של מילאנו, מומחה בינלאומי בתחום תגובת מבנים להשפעת רוחות, הציג תוצאות של מחקרים שנערכו בנושא זה במנהרת הרוח המשוכללת שהוא מפעיל. פרופ' ניגל פריסטלי מאוניברסיטת קליפורניה בסאן דייגו, מומחה בינלאומי בתחום יישום שיטות מודרניות לבחינת תגובות מבנים לרעידות אדמה, הירצה בכנס על תכנון סייסמי של מבנים. המרצה האורח השלישי היה פרופ' הראלד מולר, העומד בראש מכון בטונים, הפועל במסגרת אוניברסיטת קרלסרוהה בגרמניה. פרופ' מולר, החוקר בטונים בעלי חוזק גבוה, הירצה על איפיון ותכנון של בטונים כאלה.


 

 

 

 

 

 

 





בתמונה:
 שלושת הפרופסורים שהגיעו מחו''ל להרצות בכנס להנדסת מבנים וגשרים. יושבים (מימין לשמאל): פרופ' אלברטו זאסו מאיטליה, פרופ' ניגל פריסטלי מארה''ב ופרופ' הראלד מולר מגרמניה. עומדים מאחוריהם(מימין לשמאל): מהנדס יאיר דיקמן, יו''ר תא קונסטרוקציה, ואינג' דני מריאן, יו''ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות

פתח את הכנס רב המשתתפים ד''ר דורון שלו, יו''ר הכנס, ולאחריו ברכו את המשתתפים יו''ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, אינג' דני מריאן, ויו''ר תא הקונסטרוקציה באיגוד, מהנדס יאיר דיקמן. דני מריאן ציין את העובדה שזהו כנס בינלאומי ראשון מסוגו, והאיגוד מתכנן לערוך בעתיד עוד כנסים מסוגו. יאיר דיקמן פירט את פעולות התא, שיזם וארגן את הכנס, שכולן מכוונות ליעד אחד: להעשיר את הידע המקצועי של ציבור המהנדסים האזרחיים.
בתמונה מימין: ד''ר דורון שלו, יו''ר הכנס הבינלאומי הראשון להנדסת מבנים וגשרים, פותח את הכנס.


הרצאה מרתקת נוספת שהושמע במסגרת הכנס הייתה הרצאתו של מהנדס רז מור מחברת קדמור מהנדסים בע''מ. הוא הציג את כל שלבי התכנון והביצוע של שני גשרי המחצבה בכביש 60 (קטע 18) של כביש חוצה ישראל, המחבר את עפולה עם נצרת עילית. בשל המבנה הגיאולוגי המיוחד של הר קדומים (הר הקפיצה) מדרום לנצרת, דרכו תוכנן לעבור תוואי הכביש, ובשל האתגרים הגיאו-הנדסיים שניצבו בפני מתכנני הכביש כתוצאה ממחצבה עמוקה (מחצבת רוייכמן) שנחפרה במדרון ההר, היה צורך לכרות באתר שתי מנהרות באורך של 300 מטר, לבנות שני גשרים משופעים, האחד באורך 412 מ' והשני באורך 407 מ', ולהציבם על גבי שבעה נציבים שהגבוהים בהם הם בגובה של כ-40 מ'. מע''צ החלה לתכנן את הפרויקט כבר לפני עשר שנים, אולם תהליך התכנון נמשך שנים רבות, כאשר לאורך שנות התכנון נבחנו חלופות שונות, עד שהוחלט על התוואי הסופי. כריית המנהרות והקמת הגשרים הסתיימו רק לאחרונה והכביש החדש, שיחסוך את עליית הסרפנטינות לנצרת, ייפתח לתנועה כבר בחודשים הקרובים.

אילן הינדן, מנהל המרכז לבדיקות בתנאי סביבה של מפעל הניסויים של התעשייה הצבאית, הציג בפני משתתפי הכנס אפשרויות למדידות תגובות דינמיות של מבנים תחת עומסים הנובעים הנובעים מפעילויות שונות ומהעמסת ציוד כבד. המלב''ס מיועד בעצם לבצע בדיקות בכלי נשק, חומרי נפץ ותחמושות, כמו טילים ופצצות, ולבדוק את עמידותם ברעידות, נפילות ותופעות דינמיות אחרות. אולם ניתן לנצל את המכשור החדיש והמתקדם של המרכז גם לבדיקת וניתוח רעידות במבנים כמו בניינים רבי קומות או גשרים ולבדוק, למשל, את הגורמים לרעידות ברצפות ובתקרות. הינדן הציג בפני המהנדסים כיצד ניתן להשתמש ביכולות אלה של תע"ש גם בתחום ההנדסה האזרחית.

אחרונת המרצים הישראלים הייתה ד''ר יסכה גולדפלד, מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון בחיפה, שהירצתה על זיהוי נזקים במבנים באמצעות בדיקות גלובליות לא הורסות.

שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google