הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 1.12.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.488
אירו4.152
ליש"ט4.706
100 יין3.103

איתמר חסון, אלוף אולימפי בן 17, זכה במדליית זהב באולימפיאדת הפיסיקה הבינלאומית

מאת: אלי תבור

אילו היה איתמר חסון, נער תל-אביבי צנום וממושקף בן 17, זוכה באולימפיאדה במדליית זהב בפינג-פונג, בקפיצה על טרמפולינה, בטאיקוונדו, או אפילו בקפיצה למים, אין ספק ששמו היה נישא עתה בפי כל בישראל. העיתונים היו מפרסמים את תמונתו בעמודים הראשונים מתחת לכותרות ענק על הישגו. מעריצים היו עטים עליו בכל אשר יילך כדי לקבל חתימה. ראש הממשלה בעצמו היה מטלפן אליו כדי לברכו ושרת הספורט הייתה אולי טסה לאולימפיאדה כדי לכבד בנוכחותה את טקס הענקת מדליית הזהב לישראלי המצטיין.

אבל איתמר חסון זכה "בסך הכל'' במדליית זהב באולימפיאדת הפיסיקה הבינלאומית, שנערכה בחודש יולי האחרון במרידה שבמקסיקו. וזאת, לאחר שחודש אחד בלבד קודם לכן זכה במדליית כסף באולימפיאדת הפיסיקה האסיאתית, שנערכה בבנגקוק, בירת תאילנד.

בתמונה משמאל:
שר החינוך, גדעון סער, לוחץ את ידו של איתמר חסון בלשכתו, לאחר זכייתו במדליית הכסף באולימפיאדת הפיסיקה האסיאנית בבנגקוק


 

 

 

 

 

 




בתמונה:
איתמר חסון מחזיק את דגל ישראל כשמדליית הזהב על חזהו בטקס הסיום של אולימפיאדת הפיסיקה שנערכה בחודש יולי האחרון במרידה, מקסיקו, כשלצידו זוכים נוספים במדליות זהב

אז נכון, איתמר חסון הוזמן ללשכת שר החינוך, גדעון סער, ואף זכה להצטלם עימו. נשיא אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' משה קווה, בה סיים איתמר השנה את לימודיו לתואר ראשון במתמטיקה, לצד לימודיו בבית הספר התיכון, בהם סיים השנה את בחינות הבגרות, ערך קבלת פנים לאיתר ולבני משפחתו. הוא זכה אפילו לראיון קצרצר בטלוויזיה ולכמה שורות בכרוניקה העיתונאית. אבל רוב אזרחי מדינת ישראל לא רק שלא שמעו אודותיו, אלא שקרוב לוודאי אינם יודעים מהי אותה אולימפיאדת פיסיקה ומהי חשיבותה.

אולימפיאדת הפיסיקה הבינלאומית היא תחרות בידע הפיסיקה לתלמידי תיכון מכל העולם. זוהי אחת משורת אולימפיאדות מדעיות בינלאומיות לתלמידי תיכון הנערכות בעולם, כמו אולימפיאדות הכימיה, המתמטיקה, הביולוגיה, הפילוסופיה, האסטרונומיה ועוד. מטרתן של אולימפיאדות אלה היא לעודד, לתמרץ, לפתח ולקדם את לימודי המדעים בכל מדינות העולם. אולימפיאדת הפיסיקה החלה רק ב-1967 בפולין, שמונה שנים לאחר שנוסדה אולימפיאדת המתמטיקה שנערכה לראשונה ברומניה. באולימפיאדת הפיסיקה הראשונה השתתפו רק חמש מדינות ואילו השנה כבר נטלו בה חלק 72 מדינות.

כל מדינה מיוצגת על-ידי משלחת בת חמישה מתחרים, הנבחרים בתחרויות הנערכות ברמה הארצית, ושני מלווים. התלמידים מתחרים כיחידים ולא כקבוצה, וחייבים לעבור מבחן תיאורטי ומבחן מעשי. המבחן התיאורטי נמשך חמש שעות וכולל שלושה נושאים, שבכל אחד מהם כמה שאלות. המבחן המעשי כולל ביצוע ניסוי או שניים, ונמשך אף הוא חמש שעות. המבחנים נערכים במשך יומיים, עם יום מנוחה אחד ביניהם. על הישגיהם במבחנים מקבלים המתחרים נקודות, כאשר שמונה האחוזים הראשונים בדירוג זוכים במדליות זהב ולאחריהם מוענקות מדליות כסף, ארד וציונים לשבח על-פי דירוג הנקודות. בסך הכל זוכים כ- % 60 מהמתחרים במדליה כלשהיא או בציון לשבח, כשהנותרים מסתפקים רק בתעודת השתתפות באולימפיאדה. המתחרה בעל הניקוד הגבוה ביותר זוכה בפרס מיוחד, בנוסף למדליית הזהב. בנוסף לאולימפיאדת הפיסיקה הבינלאומית נערכת גם במתכונת דומה, החל משנת 2000, אולימפיאדת פיסיקה אסיאתית, המיועדת למשתתפים ממדינות אסיה ואוסטרליה בלבד.

לימוד מדעים מדויקים בתיכון
ישראל משתתפת באולימפיאדת הפיסיקה הבינלאומית החל מהאולימפיאדה ה-25, שנערכה ב-1994 בסין. אז זכו התלמידים הישראלים רק בציונים לשבח. ההשתתפות הישראלית החלה ביזומתו של פרופ' מנחם פיינגולד, מי שיה ראש המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון בחיפה והיה ממעצבי הוראת המדעים בארץ. הוא עמד בראש כל המשלחות הישראליות לאולימפיאדת הפיסיקה, עד שנפטר בשנת 2002. בשנת 1999 זיכה אריאל אמיר, תלמיד בית הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית בירושלים, את ישראל לראשונה במדליית זהב באולימפיאדה זו. היו צריכות לחלוף עשר שנים עד שישראל תזכה שוב במדליה כזאת.

התחרויות הארציות בישראל לבחירת חמשת המשתתפים באולימפיאדה נמשכות כשנה. כל תלמיד תיכון עד כיתה י''א יכול להירשם אליהן. האולימפיאדה הארצית נערכת על-ידי המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון, בשיתוף עם הפיקוח על הוראת הפיסיקה במשרד החינוך ובחסות חברת החשמל, המממנת חלק מעלות הפרויקט.

בשלב הראשון, בו משתתפים מדי שנה כ-3,000 תלמידים, עוברים המתחרים מבחן אמריקאי שבו כ-20 שאלות, שרובן אינן דורשות ידע מעמיק בפיסיקה אלא בקיאות בעקרונות מדעיים פשוטים. 300 המשתתפים בעלי הציונים הגבוהים ביותר מוזמנים לשלב השני, שבו הם נדרשים לענות על 17 שאלות בנושאי מכניקה ברמה של חמש יחידות. ושוב, 10% בעלי הציונים הגבוהים ביותר עוברים לשלב ג', שבו הם מוזמנים למחנה של שבועיים בטכניון (או במכללת אורט בראודה בכרמיאל, במקרה של שביתת סגל בטכניון). במחנה זה הם שומעים הרצאות בנושאים שונים, חלקן מפי מתמודדים לשעבר באולימיפיאדות הפיסיקה, ומתמודדים עם בעיות תיאורטיות ונסיוניות, שרובן מתייחסות לתופעות טבע ודורשות לפתח מודל פיסיקלי מתאים. חלק גדול מתקופת השהות במחנה מוקדש לפיתוח כישורי עבודה במעבדה ולניסויי חקר. 15 המצטיינים במחנה מוכרזים כמועמדים לאולימפיאדות האסיאתית והבינלאומית ומוזמנים למחנה נוסף של שבוע ימים המתקיים בחופשת הפסח. בין שני המחנות נערכות פגישות נוספות עם המרצים, והמועמדים נדרשים לעבודה עצמית מרובה בבית. במחנה הפסח נקבעים שמונת המועמדים הסופיים. השמונה ישתתפו באולימפיאדה האסיאתית וחמשת המצטיינים מתוכם ימשיכו לאולימפיאדה הבינלאומית. 

איתמר חסון, תלמיד בית הספר הדתי אמי''ת בר-אילן בגבעת שמואל, היה בין השמונה שנבחרו השנה לייצג את ישראל באולימפיאדות הפיסיקה. איתמר, בן לאם ילידת הארץ שהיא מנהלת אגף בבית תוכנה, ואב יליד טורקיה, שהוא דוקטורנט לחשמל ומהנדס במרכז פיתוח, התגלה כתלמיד מוכשר עוד בכיתות הנמוכות של בתי הספר היסודיים הדתיים בהם למד. בכיתה ג' הוא "הוקפץ'' כיתה. בחטיבת הביניים הוא בחר ללמוד בבית הספר התיכון-מדעי אמי''ת, למרות שהוא תושב תל-אביב. בית ספר זה שייך לרשת אמי''ת (ראשי תיבות של ארגון מתנדבות למען ישראל והתורה), שמפעיל ארגון נשות מזרחי בארה''ב. זוהי רשת ציונית-דתית הכוללת בתי ספר יסודיים, תיכוניים, אולפנות וישיבות תיכוניות.



 

 

 

 

 

 



בתמונה: איתמר חסון, שני משמאל, עם הוריו, שלוש אחיותיו ופרופ' משה קווה, נשיא אוניברסיטת בר-אילן, שם השלים את לימודיו בשנה השלישית לתואר ראשון במתמטיקה, במקביל ללימודיו בתיכון אמי''ת בר-אילן. מימין נראית אחותו, אסתר, שסיימה השנה את לימודיה לתואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן בהצטיינות יתרה

המייחד את אמי''ת בר-אילן, השוכן ליד אוניברסיטת בר-אילן ומקיים עימה קשר הדוק, היא תוכנית ללימוד מדעים מדויקים, כמו ביוטכנולוגיה, אלקטרוניקה, תקשורת, מחשבים ומתמטיקה בצורה מוגברת. לתלמידים המצטיינים במסלולים אלה ניתנת האפשרות לשלב לימודים אקדמיים באוניברסיטת בר-אילן במהלך לימודיהם התיכוניים ולצבור נקודות לקראת תואר ראשון.

התמחותו של איתמר חסון הייתה תחילה דווקא בתחום המתמטיקה, לא מפני שהוא העדיף אותה על הפיסיקה, אלא שלדבריו "החל מכיתה ו' יש יותר תוכניות לימוד מתקדמות מוכנות במקצוע זה מאשר בפיסיקה''. ההתעניינות האמיתית בפיסיקה החלה אצלו בכיתה י', והוא החל אז להתכונן באופן עצמאי לבחינת הבגרות במקצוע זה ברמה של חמש יחידות. בסוף אותה שנה הוא עבר בהצלחה את בחינת הבגרות בפיסיקה. אבל הוא מודה, ששנת ההכנה לאולימפיאדת הפיסיקה היא שהעניקה לו מוטיבציה להתמקד יותר בפיסיקה.

לא בנויים לטפל במחוננים
באולימפיאדה האסיאתית העשירית במספר שנערכה השנה בבנגקוק, השתתפו רק חמש-עשרה מדינות מתוך ה-22 שנרשמו. שבע מדינות ביטלו את השתתפותן, כנראה בגלל קשיי מימון בעקבות המשבר הפינאנסי הגלובלי. המשלחת הישראלית כללה שמונה מתחרים ושני מלווים - הד''ר אלי רז, מהמחלקה להוראת המדעים בטכניון, העומד בראש פרויקט אולימפיאדת הפיסיקה בישראל לאחר פטריתו של פרופ' פיינגולד, ופאבל רדיזווילובסקי, שהיה בעצמו מתחרה באולימפיאדת הפיסיקה הבינלאומית ה-27, שנערכה בשנת 1996 בנורבגיה וזכה בה בציון לשבח.

התחרות בתאילנד נערכה בחסות בית המלוכה התאילנדי. היא נמשכה תשעה ימים ובסיומה הוענקו למשתתפים 22 מדליות זהב, 13 מדליות כסף, 16 מדליות ארד ו-22 תעודות ציון לשבח. המשלחת הישראלית זכתה בארבע מדליות ארד, בשלושה ציונים לשבח ובמדליית כסף אחת, שנפלה בחלקו של איתמר חסון. הוא דורג במקום ה-24 מבין המשתתפים על-פי מניין הנקודות. רק לשם השוואה: מבין שמונת חברי המשלחת הסינית זכו שבעה במדליות זהב.

בתמונה משמאל: כך נראתה הבחינה המעשית באולימפיאדת הפיסיקה האסיאתית בבנגקוק: הנבחנים יושבים בתאים נפרדים באולם גדול וכל אחד מבצע לעצמו את הניסויים במעבדה הקטנה שהוקמה למענו



 

 

 

 

 

 


 

בתמונה: איתמר חסון (ממושקף, מאחורי הסמל) עם חברי משלחת ישראל לאולימפיאדת הפיסיקה האסיאתית, שנערכה בחודש אפריל השנה בבנגקוק, תאילנד, שם זכה במדליית כסף

טקס הענקת המדליות היה מרשים במיוחד. הוא נערך באחד מארמונות המלוכה כשהנסיכה מאהה צ'אקרי סירינהונדון העניקה בעצמה את המדליות לכל אחד מהזוכים, כשהיא ישובה על כסא מלכותי מוזהב. "לפני הטקס היינו צריכים להתאמן במשך שעתיים בצעידה נכונה אל הנסיכה ואיך לקוד לה קידה כראוי'', נזכר איתמר חסון.

אולימפיאדת הפיסיקה הבינלאומית ה-40 במספר נערכה בעיר מרידה, בירת מדינת יוקטאן במקסיקו, השוכנת לחוף מפרץ מקסיקו. זוהי עיר בת 800 אלף תושבים, המהווה מוקד משיכה תיירותי חשוב. השתתפו בה 315 מתחרים מ-72 מדינות. כל המתחרים קיבלו את אותן השאלות, כל אחד בשפת האם שלו ובאנגלית. את השאלות בעברית תרגמו מלווי המשלחת הישראלית ברגע האחרון כמעט, לפני הבחינה. נושאי השאלות בתחום התיאורטי עסקו בשלושה תחומים: תנועת מערכת הארץ-ירח; תופעת התקררות קרן לייזר, ובשאלה "מדוע הכוכבים כל כך גדולים?''
 בתחום המעשי התבקשו המתחרים לבצע שני ניסויים, האחד לקביעת אורך הגל של לייזר דיודה, והשני במדידת שבירה כפולה של קרן אור בשני כיוונים שונים במיקה (מבודד מינרלי פציל). 
הציון המירבי אותו ניתן היה להשיג בחמשת השאלות הוא 50 נקודות. איתמר חסון זכה ב-38.55 נקודות ודורג במקום ה-15 מבין 41 זוכי מדליות הזהב בתחרות. ושוב, תופעה מדהימה: כל חמשת המתחרים הסינים זכו במדליות זהב. חברו למשלחת של איתמר, עודד זאב, זכה במדליית כסף לאחר שדורג במקום ה-86 בדירוג הכללי. שלושת החברים האחרים במשלחת הישראלית, מיכאל פוזבסקי, שחר כרמלי וגבע שיינפלד, זכו במדליות ארד. ושוב, לשם השוואה בלבד, חמשת חברי משלחת מדינה "מפגרת'' כמו קזחסטאן, שסשה ברון כהן ניסה לשים אותה ללעג בשל נחשלותה כביכול בסרטו "בוראט'', זכו בשתי מדליות זהב ובשתי מדליות כסף.

איתמר חסון חזר לארץ עטור הילה של מנצח אולימפי, גם אם מדובר באולימפיאדה המתמקדת בפיסיקה. הוא סיים תיכון ולימודים לתואר ראשון במתמטיקה, אך כיוון שקפץ כיתה והוא בן 17 בלבד, הוא צעיר מדי כדי להתגייס לצה''ל. את השנה שנותרה לו עד לגיוס הוא יקדיש ללימודים לתואר שני. במתמטיקה, לא בפיסיקה. הוא לא יוצא דופן בתחום זה. "מערכת החינוך הרגילה אינה בנויה לטפל במחוננים'', אומר נשיא אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' משה קווה. "חשוב לנו, כאקדמיה מדעית, לשמר ולקדם את התוכנית ללימודי תואר ראשון במתמטיקה לתיכוניסטים, הפועלת כבר שמונה שנים ובזכותה סיימו יותר מ-300 תלמידי תיכון מצטיינים תואר ראשון במתמטיקה עוד לפני השירות הצבאי. 95% מהם הולכים לשרת ביחידות מובחרות בתחום המדעים בצה''ל, והשירות הצבאי שלהם הוא תרומה מדעית-אקדמית למדינת ישראל, שאין דומה לה''.

התרומה האמיתית של זכייתו של איתמר חסון במדליית הזהב באולימפיאדת הפיסיקה תהיה אולי תמריץ להגברת לימודי מקצוע זה בקרב תלמידי התיכון. ואז, כשאולימפיאדת הפיסיקה האסיאתית תיערך בישראל בשנת 2011, ואולימפיאדת הפיסיקה הבינלאומית תתקיים כאן ב-2019, אולי יגברו המודעות וההבנה - גם בקרב קברניטי המדינה, שלימוד פיסיקה אינו פחות חשוב מגלישה בגלשני רוח בים, למשל.

שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google