הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 20.10.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.493
אירו4.121
ליש"ט4.587
100 יין3.082

מהנדס העיר ת''א-יפו:"פינוי שדה דב חיוני להקמת תשתית עירונית אמיתית לת"א שמצפון לירקון"

מאת: אלי תבור

איך התמסמסה התוכנית להקמת נמל תעופה על אי מלאכותי מול תל-אביב

"תל-אביב שמצפון לירקון אינה חלק מהתשתית העירונית של העיר. היא בנויה כשכונות לוויין ללא תשתית עירונית אמיתית. המתחם היחיד שיאפשר לתכנן תשתית עירונית לחלק זה של העיר הוא שדה התעופה דב, המשתרע על פני 800 דונם, וייתכן שיהיה גם צורך להזיז לשם כך את תחנת הכוח רדינג". כך אמר האדריכל חזי ברקוביץ', מהנדס העיר תל-אביב-יפו, בערב עיון של עמותת האדריכלים המאוחדים שהתקיים ב-13.9.09, תחת הכותרת "אי מול עיר'', ושהוקדש לדיון ברעיון להקמת אי מלאכותי מול חוף תל-אביב.

היה זה מיפגש שני מתוך סדרה של שלושה מיפגשי הצגה ודיון, בשיתוף עם מינהל ההנדסה בעיריית תל-אביב, שהוקדשו לתכנון חלקה של העיר השוכן מצפון לירקון. את ההצעה לסלק את שדה דב ממקומו הנוכחי הסביר חזי ברקוביץ': "שדה התעופה דב בצפון תל-אביב הוא כתם היסטורי, אבל אי אפשר לסלקו מפני שהוא מוגדר כמיתקן בטחוני, בהיותו שדה תעופה צבאי בנוסף לשדה תעופה אזרחי. ברמת התכנון הארצי (תמ''א 35) המליצו כבר בשנת 2005 לפנותו, ובתמ''א 15 א' המליצו להקים אי מלאכותי מול החוף באיזור המרכז כדי להקים עליו שדה תעופה. 800 הדונם עליהם משתרע שדה דב מיועדים להקמת תשתית עירונית אמיתית לתל-אביב שמצפון לירקון, שתכלול פונקציות עירוניות ציבוריות... אבל פרויקט כזה הוא פרויקט לאומי. מלבד שדה תעופה יכולים להיות לו שימושים נוספים, כמו בניית תחנת כוח, מיתקן להתפלת מי-ים ומיתקן להובלת גז עליו. אמורה לקום ועדת שרים מיוחדת, כדי שניתן יהיה לדון ולהחליט בנושא זה בצורה עניינית".
בתמונה משמאל:
אדריכל חזי ברקוביץ', מהנדס העיר תל-אביב-יפו.







 

 

 

 




בתמונה:
צילום הדמיה המראה כיצד ייראה האי המלאכותי, שיוקם במרחק קילומטר מהחוף, מהכביש המחבר אותו אל החוף, שיהווה את המשכו של כביש מס' 5.

מזה 40 שנה, אחת לעשר שנים בערך, צץ ועולה מחדש הרעיון להקים אי מלאכותי מול חופי תל-אביב. הרעיון הוא להקים על האי נמל תעופה גדול, שיחליף את שדה דב, שדה התעופה הקטן השוכן למרגלות ארובת תחנת הכוח רדינג בצפון תל-אביב, ויהיה שדה תעופה לווייני לנמל התעופה נתב''ג 2000, שצפוי בעוד שנים בודדות לא לעמוד עוד בעומס תנועת הנוסעים בו. נתב''ג 2000 תוכנן לתנועה של 16 מיליון נוסעים בשנה, כשכבר כיום מגיעה תנועת הנוסעים בו לכ-11.5 מיליון נוסעים. בעוד 20 שנה צפויה תנועת הנוסעים האווירית הבינלאומית בישראל להגיע ל-30-40 מיליון נוסעים בשנה, כך שברור שכבר כיום צריך להתחיל לתכנן נמל תעופה בינלאומי נוסף בלישראל. האופציה של בניית נמל תעופה על אי מלאכותי מול החוף - מול תל-אביב או כל מקום אחר - היא אחת האופציות שנדונות ברצינות זה 40 שנה.

הראשון שהעלה את הרעיון להקים אי מלאכותי מול חופי תל-אביב היה עזר וייצמן, בתקופת כהונתו כמפקד חיל האוויר. בשנת 1965 ביקש וייצמן להקים שדה תעופה צבאי חדש במקום זה הנמצא בשולי שדה דב. הוא ניהל תכתובת ענפה עם שר האוצר של אותם ימים, פנחס ספיר, באמצעותה ניסה להאיץ בו להקצות תקציב להקמת שדה תעופה צבאי חדש במרכז המדינה. ספיר ביקש מוויצמן לאתר תחילה מקום מתאים להקמת שדה תעופה כזה, ועזר הקים צוות בראשותו של מהנדס התעופה הוגו מרום, מראשוני חיל האוויר והמפקד הראשון של בית הספר לטיסה של חיל האוויר. הוגו טס מעל הארץ כדי לחפש אתר מתאים, אך לא מצא כזה. אולם באחת מטיסותיו מעל הים הבחין באיזור רדוד קרוב לחוף תל-אביב והעלה לראשונה את הרעיון להקים שם אי מלאכותי ועליו מסלולים להמראת ונחיתת מטוסים.
בתמונה מימין: הוגו מרום, מראשוני חיל האוויר והמפקד הראשון של בית הספר לטיסה של חיל האוויר.

במקביל הגה צוות בטכניון, שכלל את הפרופסורים מיכאל בורט, גדליה שלף ויורם צימלס, תוכנית להקמת אי מלאכותי מול גוש דן ואף הכין תוכנית מפורטת, להקמת אי כזה, שייועד גם לבניית מבני מגורים.









 

 

 




בתמונה:
איור רעיוני משנות ה-70 של המאה שעברה, לצורת האי המלאכותי שהוצע לתכנן מול חוף תל-אביב, כשהאי מחובר ליבשה באמצעות כביש על גבי סוללה.

הרעיון הוצג בפני ראש עיריית תל-אביב דאז, יהושע רבינוביץ', שהתנגד לו נחרצות. הוגו מרום אירגן לו סיור בעשר מדינות בהן פעלו כבר שדות תעופה על איים מלאכותיים. רבינוביץ' חזר מהטיול מלא התלהבות, והורה להתחיל בתכנון בניית האי המלאכותי מול חוף תל-אביב, שעליו ייבנה שדה תעופה ויקושר עם החוף באמצעות כביש שייסלל על גבי סוללה. לקראת סוף שנת 1973 כבר עמד להתפרסם מכרז לבניית האי, אלא שאז פרצה מלחמת יום הכיפורים, וכל התוכניות נגנזו.

מלחמת יום כיפור ביטלה את המכרז, ומאז, כאמור, צץ ועולה רעיון האי המלאכותי מדי פעם מחדש, ובכל פעם הוא נופל ונקבר מסיבה אחרת. בתקופת כהונתו של שמעון פרס כראש ממשלה ב-1996 לאור העובדה שבינתיים הוקמו ברחבי העולם - כולל בים התיכון - עוד עשרות נמלי תעופה על איים מלאכותיים, חתם פרס על הסכם עם ממשלת הולנד לביצוע מחקר משותף לבדיקת ההיתכנות של הקמת אי מלאכותי מול חופי הארץ. ועדה בראשות ד''ר מיכאל בייט, מנהל מינהל המחקר למדעי האדמה במשרד התשתיות, בדקה את הנושא וקבעה שניתן להקים איים בים התיכון מול החוף, באם יימצא חומר מילוי מתאים לבניית האי. אלא שאז הובס פרס בבחירות וביבי נתניהו, שנבחר במקומו כראש ממשלה, גנז את רעיון האי.

הוגו מרום הפך בינתיים למתכנן שדות תעופה בעל משרד עצמאי, הבונה שדות תעופה על איים מלאכותיים ברחבי העולם, כולל באגם ציריך. הוא נשאר נושא הדגל של הרעיון לבניית שדה תעופה על אי מלאכותי מול חוף תל-אביב.

במיפגש שערכה עמותת האדריכלים בבית האדריכל ביפו ב-13.9.09, אמר הוגו מרום: "אני לא מבין בהנדסה ימית או באדריכלות, אבל אני מבין בתעופה ובבניית שדות תעופה, ואני טוען שחובה עלינו להקים עוד שדה תעופה בינלאומי על אי מלאכותי בעיקר מהבחינה הבטיחותית. הממשלה צריכה להחליט להעביר חצי מהנוסעים הטסים מנתב''ג לשדה כזה, ואז יקומו גופים פרטיים שיסכימו לבנות את האי המלאכותי ואת שדה התעופה על חשבונם. תוך 20-15 שנה יגיע נתב''ג לרוויה ואם לא נתכנן כבר עכשיו שדה תעופה חדש נצטער על כך''. עוד סיפר מרום, כי ב-1972, כשיהושע רבינוביץ' הכין את המכרז הבינלאומי להקמת האי המלאכותי, כבר פעלו בעולם 267 שדות תעופה בים וכיום יש יותר מ-50 שדות תעופה על איים מלאכותיים שנבנו במיוחד לצורך זה, כולל בגנואה, ניצה וליטא''.









 

 

 


בתמונה:
כך נראה האי המלאכותי במאקאו, שבדרום סין, שנבנה בים סין הדרומית ועליו הוקם שדה התעופה הבינלאומי של מאקאו. זהו אחד מעשרות נמלי תעופה שהוקמו על איים מלאכותיים ברחבי העולם, דוגמתו נאבקים כבר יותר מ-40 שנה להקים גם בישראל.

פתח את המיפגש והינחה אותו אדריכל יורם רז. ראשון הדוברים היה אדריכל יהונתן גולני, שסיפר כי בתקופה בה כיהן כמנהל מינהל התכנון במשרד הבינוי והשיכון, בשנת 1993, הועלה הרעיון לבנות את האי המלאכותי מול ת''א באמצעות אפר הפחם שנותר בתחנת הכוח רבין בחדרה. אז הוחלט על שיתוף פעולה בין ארצי עם הולנד בנושא זה. "ניסינו לעניין את האיחוד האירופי גם בהקמת אי מלאכותי מול חוף עזה, כדי להבטיח שטחים נוספים לרצועה הצפופה'', סיפר. "זהו נושא חשוב ביותר למדינה מבחינה כלכלית, פונקיונלית ותחבורתית. כמובן שמתעורות בעיות בפרויקט כזה, אבל אנחנו פה כדי לפתור את הבעיות''.
בתמונה מימין: אדריכל יהונתן גולני, כיהן בעבר כמנהל מינהל התכנון במשרד הבינוי והשיכון.

ד''ר מיכאל בייט
, מי שהיה המדען הראשי במשרד התשתיות ועמד בראש הוועדה שבדקה את היתכנות הקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל, קבע במיפגש נחרצות: "אין לנו ברירה! במוקדם או במאוחר נצטרך להקים אי מלאכותי, אם לא בטווח הקצר אז בטווח הארוך, כי אוכלוסיית המדינה גדלה והשטחים הפנויים מצטמצמים''.
לדברי ד''ר בייט יש גם סיבות אקולוגיות טובות להקים אי מלאכותי מול חוף ת''א במרחק של קילומטר וחצי מהחוף. "מבחינה סביבתית תהיה לו תרומה משמעותית'', אמר. לדבריו, מסקנות הוועדה שעמד בראשה, שהמליצה על הקמת אי מלאכותי קיבלו אישור של משרדי ראש הממשלה, התשתיות, הבינוי והשיכון. הוא סיפר גם כי במסגרת המחקר הגיעה לארץ ספינת מחקר הולנדית לביצוע קידוחים בקרקעית הים. במחקר התברר כי במרחק של קילומטר וחצי מהחוף עומק הים מול חוף ת''א הוא 25-20 מ', ומבחינה טכנולוגית אין כל בעיה לבנות ליד האי שובר גלים. התברר כי יידרשו 100 מיליון מ''ק חול להקמת האי וכי עלותו המושער תהיה 1.85-1.35 מיליארד דולר ועוד כחצי מליארד דולר לשנה לתחזוקת האי, בעיקר לפינוי החול שיצטבר בין האי לחוף."אין לי ספק שהקמת האי היא חיונית. אם לא יחליטו על הקמתו בקרוב תהיה בנייה מסיבית לאורךהחוף ואז יהיה מאוחר מדי להקים את האי''.
בתמונה משמאל: ד''ר מיכאל בייט, מי שהיה המדען הראשי במשרד התשתיות, ועמד בראש הוועדה שבדקה את היתכנות הקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל, מרצה במפגש.

אונאסיס הציע לבנות על מיכליות
אדריכל רפי לרמן, שעמד בתחילת שנות האלפיים בראש הצוות המשותף למשרד הפנים ורשות שדות התעופה למימוש תמ''א 15 א', שייעודה היה בחינת הקמת נמל תעופה בינלאומי נוסף לישראל, טען בהמשך המיפגש, כי "קיימת אי הסכמה של חיל האוויר לכל האתרים שהוצעו עד היום להקמת נמל תעופה בינלאומי נוסף. כל המרחב האווירי של ישראל נמצא בידי חיל האוויר, למעט שני מסדרונים לתנועת תעופה אזרחית. חיל האוויר מנע דיון בצו בית משפט''.

עוד טען לרמן, כי רשות שדות התעופה התנגדה להקמת שדה תעופה על אי מלאכותי בטענה, ששדה כזה יפריע לטיסות מנתב''ג. לחילופין הציעה הרשות לבנות את האי מול החוף מדרום לנתניה, מול מכון וינגייט. "זהו נושא מעורר מחלוקת'', אמר לרמן, ואומנם, רבים ממשתפי הדיון חלקו על קביעתו כי חיל האוויר מתנגד להקמת שדה תעופה על אי מלאכותי מול חוף ת''א.

מתנגדים תקיפים יותר לבניית האי המלאכותי היו נציגי ה''ירוקים'', שהוזמנו למיפגש. מתכננת הערים יעל דורי מעמותת "אדם, טבע ודין'', טענה כי כל הסקרים הוכיחו שהקמת אי מלאכותי מול החוף תגרום נזק ודאי לחוף. היא מתחה ביקורת קשה על כל סקרי ההיתכנות להקמת האי המלאכותי שבוצעו עד כה וטענה, כי לא נבדקו טכנולוגיות אחרות חוץ ממילוי האי בחול, כי עלות הקמת האי תהיה עצומה מעבר לכל התחשיבים, כי אין בסקרים התייחסות לנוף, וכי לא היה שיתוף של הציבור בדיון על התוכניות. עוד טענה כי הקמת האי תגרום להרס חופים לאורך קילומטרים, להצטברות אשפה ומשקעים בין הים לחוף, לעצירה של הסעת החולות בים מדרום לצפון בשל המחסום שיהווה האי, ועוד. כמו כן הכריזה, חרף כל העובדות הקיימות, כי "אין בעולם תקדים של הקמת אי מלאכותי בים הפתוח''.

האדריכל גיא נרדי, רכז התכנון העירוני בחברה להגנת הטבע, מתח אף הוא ביקורת קשה על כל התוכניות להקמת האי המלאכותי, ושלל אותם בשם אגודתו. הוא טען כי הקמת אי כזה תהווה סכנה לחוף הקיים ופגיעה נופית, שתגרום לנזק בלתי הפיך לסביבה.

לאחר מכן התקיים דיון עירני בהשתתפות האדריכלים שנטלו חלק במיפגש. הוגו מרום דחה את ביקורת ה''ירוקים'' בטענה, כי "במרוצת השנים לא הייתה אף שיטה אחת לבניית אי מלאכותי שלא נבדקה, כולל הצעתו של איל הספנות היווני, אונאסיס, למכור לנו 32 מיכליות ישנות, כדי להטביען מול החוף ולבנות עליהן את האי''. הוא הביא שורה ארוכה של דוגמאות של שדות תעופה שנבנו על איים מלאכותיים שהוקמו בים הפתוח.

בלטו בסיום המיפגש במיוחד דבריה של אדריכלית אילנה רוט, שאמרה בין השאר: "התחלנו לעבוד על הנושא כבר בשנות ה80' של המאה שעברה. כבר אז היה ברור שאין מה לדבר על עוד שדה תעופה בינלאומי יבשתי במדינה. הקמת שדה תעופה על אי מלאכותי היא האופציה היחידה שנותרה לנו. היו קונסורציומים בינלאומיים שהיו מוכנים לקחת על עצמם את נושא הקמת האי. בכל מדינה אחרת בעולם הייתה מתקבלת כבר מזמן החלטה ממלכתית לתוכנית אב להקמת האי ושדה התעופה. אבל אצלנו, כרגיל, משתהים. ה'ירוקים' טוענים כי האי יהרוס את החוף. ההיפך הוא הנכון. היום, בגלל שדה דב, חוף ים באורך של שלושה קילומטר מצפון לירקון מנוטרל. אם לא תהיה בקרוב החלטה ממשלתית חד-משמעית לעשות משהו מעשי בנושא נאבד גם את האופציה הזאת''.

שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google