הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 17.10.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.509
אירו4.129
ליש"ט4.629
100 יין3.129

מפעל חייו של "מיסיונר הבטיחות התעבורתית'', בני אביעד

האנציקלופדיה של חולי ההגה

כתבה מאת: אלי תבור

אנציקלופדיה חדשה ראתה לאחרונה אור בישראל. אולם היא אינה מוזכרת במוספי הספרות, ואינה זוכה גם לביקורת ספרים. זוהי "האנציקלופדיה לרכב ובטיחות'', שחיבר בני אביעד, סגן מנהל אגף מטענים וחומרים מסוכנים במשרד התחבורה, ומי שהיה במשך 14 שנה מנהל מחלקת רכב ופיתוח במשרד התחבורה.

זוהי המחלקה, שעסקה בהכשרה מקצועית ובהסמכה של מנהלי מוסכים, מורי נהיגה, בוחני רכב, מנהלי מכוני רישוי, קציני בטיחות תעבורתית, שמאים וחוקרי תאונות דרכים. האנציקלופדיה, שהיא הראשונה מסוגה המתפרסמת בעברית, היא המדריך המלא והמעודכן להכרת הרכב המודרני והתנהגותו, לתחזוקת הרכב, למערכותיו הבטיחותיות ולאמצעי הבטיחות המירבית בנהיגה. זוהי, למעשה, גולת הכותרת של פעילותו החינוכית "המיסיונרית'' של בני אביעד, בכל היבטי ותחומי הרכב, סיכום הניסיון ההנדסי והתעשייתי רב השנים שצבר בתחום האוטומטיבי, ושאותו העלה על הכתב בלא פחות מ-48 ספרים מקצועיים שחיבר. 


 

 

 

 

 

 




בתמונה:
 בני אביעד. הייעוד - למנוע את תאונת הדרכים הבאה

איך הגיע אביעד, המוכר לרבים מחברי הלשכה, מהרצאות והדרכות בנושאי בטיחות ורכב שהשמיע במרוצת השנים במסגרות שונות של הלשכה, להקדיש למעשה את כל זמנו, אונו ומרצו, וגם במידה רבה את כספו, ללימוד שיטתי ובלתי פוסק של הנושא ולפעילות כמעט מיסיונרית כדי להנחיל את הידע שצבר בתחום לקהלים רחבים ככל האפשר?! 

האירוע המכונן אירע לפני 23 שנה, ב31- ביולי 1986. באותו יום אירעה בכביש התענכים תאונת דרכים קטלנית שזיעזעה את המדינה. מיניבוס, שהסיע נערים מקיבוץ חפציבה שחזרו מנופש בחוף פלמחים, התנגש במשאית סמיטריילר. שני כלי הרכב התרסקו ועלו באש. עשרה נערים מקיבוץ חפציבה נהרגו.  זה היה אירוע מכונן בחייו של בני אביעד, שהתגורר אז בקיבוץ חפציבה, בו עבדה אשתו כמורה. איתן פוקס, נהג מכונית הטרנזיט שהסיע את התלמידים, היה חברו הטוב. "הוא היה גבר שבגברים, יוצא הקומנדו הימי וגנן בגן הילדים שבו למד בני, נמרוד'', מספר בני אביעד. "חשבתי אז: אם זה יכול היה לקרות לו, זה יכול לקרות לכל אחד. משהו כנראה לא בסדר בתרבות הנהיגה בכבישי הארץ. התאונה הנוראית הזאת, שהיכתה את כל הקיבוץ בהלם והטביעה את חותמה עליו במשך שנים רבות, הדירה שינה מעיני. הרגשתי שאני מוכרח לבדוק איך ולמה זה קרה''. 

אביעד, עד לאותה שנה רב-סרן בצבא הקבע ששירת ביחידה האגדית של תא''ל דוד לסקוב לפיתוח וניסוי אמצעי לחימה מיוחדים לצה''ל, שם עסק במגוון נושאים טכנולוגיים, החליט לבדוק את תהליך ומערך הכשרת הנהגים בישראל. היה לו רקע בתחום הזה. "הוא נולד עם הגה ביד'' נהגו לומר עליו, שכן מילדותו הוא גדל בין כלי רכב. אביו המנוח, "פרומה'' כפי שכונה בפי ותיקי המושבה נס ציונה, שירת כנהג בצבא הבריטי, הוביל במלחמת העצמאות שיירות לירושלים הנצורה ואחר-כך הקים את תחנת המוניות הראשונה במושבה. מכונית ה''דה-סוטו'' המפוארת שלו שירתה את תושבי נס ציונה שנים רבות. בעודו ילד נהג אביו להסיעו במונית, ואף צילם אותו כשהוא רכוב על מכסה המנוע שלה. 

את אהבתו הגדולה למכוניות ירש בני אביעד כנראה גם מבן משפחה קרוב נוסף - אפרים אילין, חלוץ תעשיית הרכב בישראל, מי שהקים כבר בשנת 1950 את "מפעלי קייזר-אילין'' בחיפה, שהרכיבו תחילה את מכוניות "קייזר פרייזר'' האמריקאיות בארץ ולאחר מכן את מכוניות ה''לארק'' מתוצרת מפעלי "סטודבייקר'' האמריקאים. במשך 18 שנות קיומו הורכבו במפעלי אילין יותר מ-100,000 מכוניות. בני אביעד, שנולדב-1954, גדל יחד עם המפעל. הוא זוכר שכילד וכנער בילה שעות רבות בין פסי ההרכבה של מפעלי "קייזר-אילין'' בחיפה, כשהוא מוקסם מחיטוט ב''קרביהן'' של המכוניות הלובשות צורה מול עיניו. 

שליחות חינוכית של איש אחד
לפני השירות הסדיר שלו בצה''ל למד בני אביעד אלקטרוניקה. את דרכו המקצועית בצה''ל החל כטכנאי רדיו-טלפון. אחר-כך, לפני שהצטרף ליחידתו של לסקוב היה קצין קשר באוגדה של רפול ומדריך קשר ואלקטרוניקה. בעקבות אותה תאונה מחרידה בכביש התענכים, גמלה בליבו של אביעד ההחלטה ללמוד את נושא החינוך הטכנולוגי והתעבורתי בישראל. במשך כשנה ערך בדיקות עומק, בהן בחן את שיטות ואמצעי ההכשרה של נהגים בישראל. לתדהמתו גילה, שאין כמעט ספרות מקצועית העוסקת בהדרכה ובהוראה של ההיבטים הטכנולוגיים של כלי הרכב. זו שהייתה קיימת הייתה מיושנת, כתובה בשפה ארכאית וברובה מתורגמת. למעשה, כך גילה, אין כמעט חומר לימודי כתוב להכשרת כל העוסקים במקצועות הרכב והנוהגים בו. כאזרח שאיכפת לו העלה את ממצאיו על הכתב ושלח אותם לשר החינוך דאז, יצחק נבון, ולשר התחבורה באותם ימים, חיים קורפו

מכתבו הרשים ככל הנראה את קוראיו. הוא הוזמן לשיחה במשרד התחבורה והוצע לו להצטרף למשרד. אביעד, שלמד הנדסאות מכונות באוניברסיטת תל-אביב, קיבל תעודת "אומן'' במכונאות והוסמך לניהול מקצועי של מפעל לשירותי תחזוקת רכב, החליט להיענות לבקשה ולהקדיש שנתיים לפעילות הדרכתית במסגרת משרד התחבורה. השנתיים האלה התארכו ל-22 שנים, במהלכן הפך את הנחלת הכרת הרכב והבטיחות בנהיגה לייעוד חייו, מעין שליחות חינוכית של איש אחד. 

אביעד הוא אוטודידקט, סקרן ללא תקנה, ידען מלא ידע כרימון, שהעשיר את מוחם ואופקיהם של כל מי שנחשפים ליצירתו ולהדרכתו. אישית הוא צבר עד כה יותר מ-15,000 שעות הדרכה פרונטליות. הוא יצא ליותר מ-20 מסעות לימוד בחו''ל, ביקר ביוזמתו ובמימונו הפרטי בתערוכות ובמפעלי רכב מהמובילים בעולם. הוא ערך מאות תוכניות לימודים ובחינות הסמכה ופרסם, בנוסף לספריו, מאות מאמרים טכנולוגיים בעיתונות המקצועית. וכפי שתחילת שליחותו נולדה כתוצאה מטראומה טרגית, כך גם האנציקלופדיה לרכב ולבטיחות שחיבר, לידתה באירוע טראומתי. 

לפני כמה שנים עבר אביעד ניתוח של הסרת גידול בכליה. בעת שאושפז נדר נדר שאם יחלים ויבריא יכתוב ספר בשם "מתנה לחיים''. הוא החלים וכתב ספר הדרכה בטיחותית לנהגים הנושא את השם "מתנה לחיים''. זה היה הספר הלפני אחרון שהוציא לאור. האנציקלופדיה מבוססת למעשה עליו. אבל זה אינו הסוף. ''המיסיונר של הבטיחות'' כבר שקוע בכתיבת ספריו הבאים, שיתמקדו בהיבטים האקולוגיים החדשניים של כלי הרכב ובדור המחר של המכוניות - הרכב החשמלי.

שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google