הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 1.12.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.488
אירו4.152
ליש"ט4.706
100 יין3.103

פרס דוד עזריאלי לבוגרי בתיה"ס לאדריכלות בישראל הוענק לתכנון בית סוהר עירוני ללא חומות בלב העיר

מאת: אלי תבור

כמה ימים בלבד לאחר שבית המשפט העליון ביטל את חוק הכנסת המאפשר הפעלת בתי סוהר פרטיים בישראל, זכתה בפרס דוד יזרעאלי, המוענק לבוגרי בתי הספר לאדריכלות בארץ, תוכנית אדריכלית מתקדמת - בית כלא עירוני בלב העיר ללא חומות נתפשות לעין. הפרס הוענק בטקס חגיגי ורב משתתפים שנערך ב-22 בנובמבר 2009 במרכז האמנויות מדיטק בחולון.   

בתמונה משמאל: קהל המשתתפים בטקס הענקת פרס עזריאלי, בעת מסיבת הקוקטייל שנערכה בהפסקה באכסדרת המדיטק בחולון                               

מתכנני הפרויקט, ה''אוטופי'' כהגדרתם, הם אלחנדרו פיינרמן, יליד אורגוואי, שם למד באוניברסיטה דה לה רפובליקה במונטבידאו, לפני שעלה לישראל בשנת 2003 והשלים את לימודי הארכיטקטורה בטכניון בחיפה; ומנור סיסו, יליד חיפה, שסיים את לימודיו בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון יחד עם אלחנדרו בשנת 2008.
הפרס ניתן בגין עבודת הגמר של השניים, שבוצעה, כמו יתר העבודות שהתמודדו על הפרס, בשנת 2008.                      



 

 

 

 

 

 

 



בתמונה:
האדריכל-יזם דוד עזריאלי מעניק את פרס האדריכלות הקרוי על שמו.
עומדים בתמונה, מימין לשמאל:
אדריכלית אנדה בר, יו''ר עמותת אדריכלים מאוחדים; אדריכל אמיר קולר, יו''ר חבר השופטים; בוגר האדריכלות מנור סיסו; דוד עזריאלי; אלחנדרו פיינרמן וברק זית
, שחלקו את הפרס
 

פיינרמן וסיסו
הסבירו את החלטתם לתכנן הקמת מתחם שיקומי עירוני ללא חומות לאסירים בשטח התחנה המרכזית הישנה והנטושה של חיפה באומרם: "השאיפה אליה אנו שואפים להגיע היא אוטופיה חברתית - בית כלא עירוני ללא חומות, שבו יכולה להתרחש אינטראקציה בין אוכלוסייה נורמטיבית לאסירים, ושינוי תפקידו של הכלא ממתקן ענישה למתקן שיקום עירוני, ובכך להוות ביקורת על הנטייה, הקלה מדי, להרחיק פיסית, חברתית ותרבותית מהחברה קהילות הנחשבות בעייתיות, ללא רצון לשקמן. 


 

 

 

 

 



בתמונה: תוכנית הכלא ללא חומות של אלחנדרו פיינרמו ומנור סיסו, שזכתה בפרס הראשון 

עוד הסבירו השניים, כי "המצב הקיים באתר התחנה המרכזית הישנה בחיפה מאפשר לנו להתערב ברקמה קיימת מבלי להשתלט על שטחים יקרים נוספים. האתר יושב על צומת מרכזי המאפשר פוטנציאל לחיבור בין שתי שכונות בעיר. גבולות האתר מוגדרים מאוד ומאפשרים תחימה חדשה, ללא צורך בשימוש בחומות וגדרות סטנדרטיות אלא באמצעות עטיפת הכלא בפונקציות ציבוריות, יצירת גבול על-ידי סמיכות של גב אל גב, ללא שטחי הפרדה, ובכך להתמודד עם הנושא מבלי לנקוט בפעולת הניתוק המקובלת".                                                  

חבר השופטים, בראשותו של אדריכל אמיר קולקר, כלל גם שופט בינלאומי (כנדרש בתקנון הפרס) אדריכל אנדריי בוקוב, נשיא אגודת האדריכלים הרוסית, הנחשב ל"מלך האדריכלים" בארצו; את האדריכלים עודד גבולי וגנית מייליס-כסיף כנציגי עמותת האדריכלים; האדריכלית ברכה חיוטין, כנציגת קבוצת עזריאלי, שהקימה את הקרן ממנה מוענק הפרס; את פרופ' עזרי טרזי, כנציג המועצה להשכלה גבוהה ואת האמן גד אולמן כנציג הציבור.

בתמונה משמאל:
האדריכל הרוסי פרופ' אנדרי בוקוב, נשיא אגודת האדריכלים ברוסיה, שהוזמן כשופט בינלאומי בתחרות, כמתחייב על-פי התקנון  


השופטים החליטו להעניק את הפרס לעבודתם של פיינרמן וסיסו בעיקר בגלל המסר החברתי שבה. עם זאת החליטו השופטים לחלק השנה את הפרס בסך 50,000 ₪ לשניים. חלקו השני של הפרס הוענק לברק זית, בוגר לימודי עיצוב פנים ובעל תואר באדריכלות מהמרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצ''ו בחיפה. זית הגיש עבודה אותה כינה בשם Caravanserai, המעצבת מחדש את החאן בעכו, שבה משולבת חצר הקשתות המפורסמת של החאן עם מבנה "התלוי באוויר'' כביכול במרכז החצר ובנייה מחודשת של מרתפי החאן, שהיוו פעם אורוות סוסים.

הסביר ברק זית: "עכו חצויה בשל חומותיה... בעזרת מגוון פונקציות קהילתיות ותיירותיות שייבנו באתר זה עתידה עכו להפוך ליישות אחת. התכנון שואב מהעיר העתיקה את המרקם העירוני הייחודי שלה ומתמקם תחת הקרקע ובאוויר כדי להשאיר את אדמת האתר פתוחה לציבור. במרכז הקומפלקס החפור (שישמש כמוזיאון היסטורי) חאן מודרני המגיח מן הקרקע כמרכז מולטימדיה. התכנון מפרק את החאן המסורתי למסה האייקונית המזוהה כחאן וליחסיו עם העורף העירוני סביבו על-ידי יצירת יחסי גומלין בין הריק שמשאיר מרכז המולטימדיה לבינוי החפור. חלל זה הופך לכיכר ציבורית תלת-מימדית המקשרת בין החפור, הקרקעי והמרחף''.        

בתמונה למעלה:
תוכנית שידרוג חצר החאן בעכו של ברק זית, שזכתה במחצית פרס עזריאלי

פרחי המחר של האדריכלות הישראלית
פרס דוד עזריאלי הוענק השנה בפעם החמישית תחת הסיסמא "פרחי המחר של האדריכלות הישראלית''. על קבלת הפרס היוקרתי מתמודדים בוגרי בתי הספר המוכרים לארכיטקטורה בארץ והענקת הפרס מתנהלת תוך שיתוף פעולה בין הפקולטות לאדריכלות ומוריהן ועמותת אדריכלים מאוחדים שבלשכת המהנדסים. לאחר שיפוט ראשוני של העבודות שהוגשו כמועמדות לקבלת הפרס נבחרו 15 עבודות שהוצגו בפני השופטים והקהל בטקס שנערך במדיטק בחולון. לכל אחד מהמועמדים הוקצו חמש דקות להציג את עבודתו, אם במלים או באמצעות סרטון קצר. רוב  המועמדים בחרו להציג את עבודותיהם באמצעות סרטונים או מצגות ורק האדריכל הערבי היחיד בין המועמדים, מסאלחה תאבת, בוגר מכללת יהודה ושומרון באריאל, בחר להציג את עבודתו בהסבר חי בעל-פה. הוא הציג תוכנית להפוך חלק מהעיר אום אל-פאחם למוזיאון חי באמצעות יצירת חללים בשטחים הפתוחים, שיכילו את פונקציות המוזיאון.                                                             

השנה הונהג חידוש ניסיוני בתחרות על קבלת פרס דוד עזריאלי. שולבה בו גם קטגוריה של בחירת הקהל. המשתתפים בטקס התבקשו לבחור באחת מ-15 העבודות שהוצגו באכסדרת המדיטק כעבודה הארכיטקטונית המוצאת חן בעיניהם ביותר ולהצביע עבורה בכתב. גם כאן זכו שתי עבודות בתואר "בחירת הקהל''. אחת מהן הייתה, כבחירת השופטים, עבודתם של אלחנדרו פיינרמן ומנור סיסו, שזכתה  בשותפות במחצית פרס עזריאלי, ואילו העבודה השנייה שנבחרה על-ידי הקהל הייתה של עופר קורין, יליד הארץ ובוגר בית הספר לאדריכלות על שם דוד עזריאלי באוניברסיטת תל-אביב, שבחלק ממהלך לימודיו למד בפוליטכניקום של ברצלונה בהנחייתו של האדריכל ג'וומה באך.   
                           
קורין הציג עבודת אדריכלות מודרניסטית הנושאת את השם "מבוכי זמן''. זהו מבנה דינאמי בזמן ובמרחב הנובע ממחקר שערך קורין במושג ה''זמניות''. המבנה, אותו ייעד קורין למכתש המפורסם של גבעתיים, המשמש כיום איצטדיון כדורגל, היא מערכת קונסטרוקטיבית המאפשרת גמישות לאורך זמן, מסוגלת להתכווץ, להתפשט, להתפורר או להתאחד על-ידי שינוי רכיביה הזמניים, אך בסיסה הקבוע שומר על זהותו. 

בתמונה משמאל: תוכנית המבנה הדינאמי "מבוכי הזמן'' של עופר קורין, שזיכתה אותה בתואר "חביבת הקהל'', יחד עם תוכנית הכלא העירוני של פיינרמן וסיסו

בטקס המרשים, אותו הנחה אדריכל יצחק (ליפו) ליפובצקי-ליר, מרכז הפרס, נשאו ברכות אדריכלית אנדה בר, יו''ר עמותת אדריכלים מאוחדים, שציינה כי עידוד דור האדריכלים הצעירים הוא נר לרגליה של העמותה; ראש עיריית חולון, מוטי ששון, והאדריכל-יזם דוד עזריאלי, שהקים את הקרן שמפירותיה מוענק הפרס הנקרא על שמו. עזריאלי, שהעניק בעצמו את הפרס לזוכים, אמר בין השאר: "אני גאה על כך, שבמהלך השנים הפך הפרס לכלי אמיתי לעידוד המצוינות בין הסטודנטים ובתי הספר השונים לארכיטקטורה בארץ".                    

בתמונה מימין: אדריכל-יזם דוד עזריאלי, שהקים את הקרן המעניקה את הפרסים לאדריכלים צעירים מצטיינים זו השנה החמישית
 
לפני חלוקת הפרס הוזמן להרצות במאי התיאטרון ד''ר יוסי יזרעאלי, שהשמיע הרצאה מאלפת על הקשר שבין מבנה התיאטרון לתיאטרון עצמו, בין האדריכלות למחזאות ובין האדריכל למחזאי. הוא סיים את דבריו בביקורת נוקבת על "שתיקת הכבשים'' של ציבור האדריכלים בארץ נוכח מה שכונה בפיו "המפלצת שמתרוממת עכשיו מעל בניין תיאטרון הבימה בתל-אביב''. דווקא ביקורתו זו זכתה בתשואות הסכמה נלהבות מצד הקהל אליו כוונה ביקורתו.                                                                                

שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google