הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 17.10.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.509
אירו4.129
ליש"ט4.629
100 יין3.129

הישגי מהנדסי החומרים הישראליים הוצגו בכינוס הישראלי ה-14 להנדסת חומרים

מאת: אלי תבור







בתאריכים 13 ו-14 לדצמבר 2009 התקיים באוניברסיטת ת"א הכינוס הישראלי  ה-14 להנדסת חומרים
, שהיה הכינוס הגדול ביותר שנערך אי פעם בישראל בתחום הנדסת החומרים, תחום הנדסי חדש יחסית, שהתפתח בשנים האחרונות למימדים נרחבים, והפך לתחום מרכזי וחיוני ביותר בכל ענפי התעשייה, המחקר המדעי והפיתוח, ובמיוחד לתעשיות ההיי-טק. 




 

 

 

 

 

 



בתמונה:
שולחן הנשיאות במושב הפתיחה של הכינוס: (משמאל לימין): פרופ' אהוד גזית, סגן הנשיא למחקר ופיתוח באוניברסיטת תל-אביב, פרופ' אהוד היימן, דקאן הפקולטה להנדסה באוני' ת"א, פרופ' נועם אליעז, יו"ר הכינוס וראש התוכנית לחומרים וננו-טכנולוגיות באוני' ת"א ופרופ' ריי בוקסמן, מנחה מושב הפתיחה


בכינוס נכחו מעל 650 מהנדסים, אנשי אקדמיה, סטודנטים, חוקרים, תעשיינים, נציגי מערכת הביטחון, יזמים ונציגי משרדי ממשלה, שיכלו להאזין ל-155 הרצאות מדעיות ומקצועיות שניתנו ע"י משתתפים מ-13 מדינות בארבעה מושבי מליאה וב-20 מושבים מקבילים בתחומיים מוגדרים, ולצפות ב-167 פוסטרים של מחקרים חדשניים. בכינוס השתתפו 29 מרצים מוזמנים, בעלי מוניטין בינלאומי, כולל פרופ' Akihisa Inouse, נשיא אוניברסיטת Tohoku ביפן, פרופ' Subra Suresh, דקאן הפקולטה להנדסה ב-MIT, פרופ' Seeram Ramakrishna, סגן הנשיא למו"פ ב-National University of Singapore ועוד. הכינוס כלל תערוכה מסחרית גדולה. מידע נוסף על הכינוס ניתן למצוא באתר האינטרנט שלוhttp://www.eng.tau.ac.il/imec14.

 

 

 

 

 







בתמונה:
משתתפים
בכינוס ה14- להנדסת חומרים שנערך באוניברסיטת תל-אביב מאזינים להרצאה 

לשכת המהנדסים והאדריכלים, יחד עם התאחדות התעשיינים וארגונים נוספים בעלי עניין בהנדסת חומרים העניקו את חסותם לכינוס. ד''ר אליק גרויסמן, יו''ר אגודת מהנדסי כימיה וכימאים בלשכה, ומהנדס אברהם לביא, ראש ענף טכנולוגיות ייצור באגודת מהנדסי מכונות בלשכה, היו חברים בוועדת ההיגוי של הכינוס, והפורום לקורוזיה שבאגודת מהנדסי כימיה וכימאים בלשכה השתתף בארגון אחד מ-20 המושבים המקבילים של הכינוס - המושב שהוקדש לקורוזיה ולאלקטרוכימיה. יו"ר הכינוס וראש תוכנית חומרים וננו-טכנולוגיות באוניברסיטת תל-אביב, פרופ' נועם אליעז, הוא חבר בהנהלת הפורום לקורוזיה שבאגודת מהנדסי כימיה וכימאים, ואף כיהן בעבר כיו"ר הפורום.

במושב זה הושמעו שמונה הרצאות, ביניהן שתי הרצאות מפי מרצים אורחים מחו'''ל: פרופ' Tim Burstein, פרופ' לכימיית חומרים וקורוזיה באוניברסיטת Cambridge בבריטניה ועורך כתב העת Corrosion Science ופרופ' Andrzej Zielinski, ראש המחלקה לחומרים וסגן הנשיא לשת"פ בינ"ל ותוכניות אירופאיות ב-Gdansk University of Technology, פולין. מהאוניברסיטה הטכנולוגית בגדנסק, פולין. ד''ר אליק גרויסמן, ראש תחום קורוזיה, שיטות הגנה וחומרים במעבדת המחקר של בתיי הזיקוק בחיפה, הירצה במושב זה על מסקנות מחקר לגבי שימוש חדש במעכבי קורוזיה בתהליכי זיקוק נפט, שבוצע במעבדתו. 
אגב, פרופ' טים בורשטיין, מאוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה, אחת האוניברסיטאות העתיקות בעולם (בת 800 שנה), סיפר בהזדמנות זו, שלמרות שם משפחתו היהודי המובהק הוא גילה רק בהיותו בן 20, כשלמד באוניברסיטת אוקלנד בניו-זילנד, שם נולד, שהוא יהודי. 




 

 

 

 

 




בתמונה:
ד''ר אליק גרויסמן (ראשון משמאל) עם שני מרצים מחו''ל שהגיעו להרצות במושב לקורוזיה שאורגן בשיתוף עם הפורום לקורוזיה באגודת מהנדסי כימיה וכימאים בלשכה: פרופ' טים בורשטיין (מימין) מאוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה ופרופ' אנדז'י ז'לינסקי (במרכז) מהאוניברסיטה הטכנולוגית של גדאנסק בפולין

במסגרת הכינוס הישראלי ה-14 להנדסת חומרים נערכו שני מושבים, הנכללים בפעם הראשונה בכינוסים מסדרה זו, אשר מבטאים את האופי הרב-תחומי של המקצוע: מושב חומרים בארכיאולוגיה ומושב חומרים לסביבת חלל. בין ההרצאות שהושמעו במושב שעסק בחומרים בארכיאולוגיה היו: "הבנת ייצור הזכוכית בתקופת הברונזה המאוחרת'', "בחינה מטלורגית ופטרוגרפית של ממצאים מהתקופה הכלכוליתית בנחל שלווה וחורבת עילית'', או "טיח הידראולי מתקופת הברזל בתל א-ספי שליד גת''. במושב שעסק בסביבת חלל הושמעו הרצאות בנושאים כמו "כימיית חמצן אטומי בחומרים בלוויין מנמיך טוס'', "שיקולים בבחירת חומרים למבנים בחלל'', או "תכנון וייצור של כיסוי לטלסקופ בחלל''.

במסגרת הכינוס נדונו נושאים בחזית המדע והטכנולוגיה, כגון ננו-חומרים וננו-טכנולוגיות, חומרים בביולוגיה וברפואה, חומרים למערכות אנרגיה ושיטות מתקדמות לאפיון חומרים. התחומים ההנדסיים והמדעיים, שבהם עסקו מושבי הכינוס, מצביעים על המגוון העצום והיקף הנושאים שבהם עוסקת כיום הנדסת החומרים, ואילו העובדה שבכינוס השתתפו גם כימאים, פיסיקאים, מהנדסי חשמל, מהנדסי ביו-רפואה, מהנדסי כימיה, מהנדסי מכונות, ביולוגים וארכיאולוגים רבים משקפת את ההתקדמות שעשתה הנדסת החומרים בשלושת העשורים האחרונים. בישראל נכלל תחום זה תחילה בהנדסת מכונות, כיוון שבזמנו הושם דגש על עיבוד וחיבור חומרים לרכיבים מכאניים, אולם בהמשך הוא זכה בהכרה כמקצוע נפרד.

תחום מדע והנדסת חומרים עוסק בתכנון ובהפקת חומרים, במבנה ובתכונות שלהם, בעיצוב ובעיבוד שלהם, בפיתוח יכולות בקרה על החומר ועל תפקודו בתנאים שונים, ובהתאמתם לשימושים שונים ומגוונים. תחום זה כולל, בין היתר, תכנון חומרים באמצעות מחשב, מטלורגיה פיזיקלית, חקר תכונות מכניות של חומרים, גידול גבישים, יציקה וריתוך, חומרים פונקציונליים, מוליכים למחצה, ביו-חומרים, חקר תכונות חשמליות, אופטיות ומגנטיות של חומרים, טיפולי פני שטח וציפויים, חקר מנגנוני כשל של חומרים, וכו'.

הסטודנטים לתואר ראשון במחלקות להנדסת חומרים לומדים את מרכיבי החומרים על מנת שיוכלו וידעו לחקור ולפתח אותם, בתקווה שימלאו אחר צרכי התעשייה ויהיו בעלי ידע וכלים שיאפשרו להם לתרום לה. הם אמורים בסיום לימודיהם לדעת לחקור ולפתח חומרים מהשלב האטומי והמולקולרי; לפתח חומרים מתכתיים, פולימרים ופלסטיקים, חומרים קרמיים, חומרים מרוכבים, מוליכים למחצה ועוד; לבחור חומרים המתאימים לשלבים השונים של פיתוח מוצר ו/או למטרות הנדסיות שונות; לעסוק באבטחת איכות מוצרים; לשפר תכונות של חומרים; לעסוק בניהול טכנולוגי; לזהות ולאפיין תכונות של חומרים, התנהגות סביבתית של חומרים וכדומה על-ידי שימוש בשיטות אנליזה מגוונות. אין זה מפתיע, שבכינוס באוניברסיטת תל-אביב בלטה נוכחותם של סטודנטים רבים מאוניברסיטאות ומכללות רבות. כך נכחו גם סטודנטים רבים במושב לקורוזיה ולאלקטרוכימיה.

בשנים האחרונות הושם דגש על הנדסת חומרים מתקדמים, שהינה חיונית ביותר לתעשיות ההיי-טק, כולל ננו-חומרים וננו-טכנולוגיות ופיתוח שיטות מתקדמות לאפיון חומרים. תחזיות שנערכו לאחרונה במדינות שונות בעולם צופות, שמקצוע מדע והנדסת חומרים ימשיך להתפתח במהירות ב-20 השנים הבאות ויהפוך לעמוד תווך בפיתוח טכנולוגיות ותעשיות חדשות. בהתאם לכך, מושקעים כיום משאבים רבים בתחום זה. בארה"ב, לדוגמה, רואים ה-NSF וה-National Academies בתחום זה מרכיב חיוני באוניברסיטאות בשנות ה-20 וה-30 של המאה. אוניברסיטת תל-אביב, לדוגמה, הקימה תוכנית רב-פקולטית לתארים מתקדמים בחומרים וננו-טכנולוגיות. אתר האינטרנט של התוכנית:
http://www6.tau.ac.il/matnano
. בכוונת האוניברסיטה להמשיך לפתח את התחום בשנים הבאות.

מושבים מיוחדים בכינוס הישראלי ה-14 להנדסת חומרים עסקו בנושאים בחזית המדע והטכנולוגיה, כשמדענים וחוקרים ישראליים וזרים מציגים את תוצאות מחקריהם. בין המרצים הזרים שהגיעו לכינוס, בהם מרצים מארה"ב, גרמניה, איטליה, בריטניה, רוסיה, יפן וסינגפור, היו כאמור מרצים בעלי מוניטין עולמי בתחום הנדסת החומרים, שהשתתפותם בכינוס העניקה לו צביון, חשיפה ויוקרה בינלאומיים, למרות היותו כינוס ישראלי. האורחים מחו"ל שיבחו את התוכנית המדעית של הכינוס, רמת הארגון שלו והאירוח יוצא הדופן ממנו נהנו, וציינו כי תהיה לו תרומה חשובה לתדמית המחקר, הטכנולוגיה ויחסי האנוש במדינת ישראל. הכינוס, מעבר להרחבת אופקיהם של הסטודנטים, המהנדסים והמדענים שהשתתפו בו, חשף את העבודה המדעית הנרחבת והמעמיקה המתבצעת במוסדות המחקר בישראל בתחום ההנדסי החדשני החשוב - הנדסת חומרים - שאינו מוכר כל כך לציבור הרחב.

שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google