הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 17.10.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.509
אירו4.129
ליש"ט4.629
100 יין3.129

מתכנן הביתן הישראלי ב''אקספו 2010'' בשנגחאי בין האדריכלים שנבחרו כיקירי עמותת האדריכלים

מאת: אלי תבור

האדריכל חיים דותן, שתיכנן את הביתן הישראלי בתערוכה העולמית "אקספו 2010'', העומדת להיפתח באחד במאי בשנגחאי שבסין, הוא אחד משלושת האדריכלים הישראליים להם הוענק התואר "יקיר עמותת אדריכלים מאוחדים'' בכנס הבינלאומי בנושא "המרחב הציבורי'', שערכה העמותה ביום האדריכל, ב-15-16.4.10.


 

 

 

 








בתמונה:
הביתן הישראלי הבנוי משילוב של אבן וזכוכית, בתערוכת "אקספו 2010'' שתוכנן ע"י אדריכל חיים דותן 

"האדריכל חיים דותן הוא חריג בנוף המקומי של ענף הבנייה והאדריכלות בישראל'', אמרה  האדריכלית רננה ירדני גולן, שהנחתה את טקס הענקת התוארים והציגה את הזוכים בהם בפני משתתפי הכנס. "במשך 20 שנה, מאז חזר ארצה מניו-יורק אחר סגירת משרדו הקודם במנהטן, תיכנן אדריכל דותן עשרות פרויקטים חדשניים, בהם שם דגש על פיתוח ומחקר של טכנולוגיות הבנייה והשפעתן על האדריכלות בישראל, וזאת, לצד אדריכלות המאופיינת בקווים ייחודיים, היוצרים שפה אדריכלית ותרבות אדריכלית שונה - Affordable hi-tech Israeli architecture.

"ענף הבנייה הישראלי הוא ענף שמרני וזהיר באופיו'', הסבירה ירדני גולן, "ברוב השנים הוא מתאפיין במחסור בחומרי גלם ובכוח אדם מיומן, בתנאי לחץ ובלוחות זמנים צפופים, בעלויות בנייה נמוכות, מתח רווחים נמוך ותנאי תחרות קשים. המטרה לפיכך, היא להביא ליעילות מירבית של כלכליות הפרויקטים, למהירות הקמה גבוהה ולמינימליזציה בחומרי הבנייה, מבלי לפגוע באיכות התכנון והיצירתיות של הפרויקט".

"על האדריכל המנסה בכל כוחו לחלום, ליצור, לחקור, לפתח ולהצעיד את החברה לקידמה ולרווחה, מופעלת מערכת לחצים קשה שלא תמיד מאפשרת לפתח שיטות בנייה חדשות, כמו בעולם הרחב. חיים דותן לא ויתר על חלומו המקורי ובכל פרויקט אדריכלי שלו הוא יוצר וחוקר מחדש, מקפיד על כלכליות וחיסכון כולל, אך יוצר יצירות מופת בולטות בנוף המקומי, ועתה גם הבינלאומי. על כך שיצר 'שפה אדריכלית חדשה בישראל' זכה חיים דותן כבר בשנת 2007 בפרס מרכז הבנייה הישראלי''.

פרויקטים אדריכליים בולטים בתכנונו של חיים דותן הם היכלי התרבות באשדוד וברחובות, המכללות האקדמיות ע''ש סמי שמעון בבאר-שבע ובאשדוד וביה"ס האמריקאי הבינלאומי באבן יהודה. כמו כן, פיתח דותן ובנה את מגדל האנרגיה, שעוצב בצורת פרח במדבר, שהוקם בתחנת האנרגיה התרמו-סולארית המסחרית הראשונה בארץ בקיבוץ סמר שבערבה.
בהמשך הצגת עבודותיו של חיים דותן אמרה רננה ירדני גולן: "כדרכו, הוא מציב לעצמו אתגרים מורכבים, וכבר בולט גם במרחב הבינלאומי: הוא תכנן והקים פרויקטים באסיה, במפרץ הפרסי, אפריקה ואירופה, ועתה גם בסין. בשנת 2008 זכה במכרז משרד החוץ כמתכנן, קבלן ומפתח של הביתן הישראלי בתערוכת 'אקספו 2010'. המבנה זורם בצורותיו המתעגלות, ומשתנה על ציר הזמן והאור משעה לשעה. שתי הצורות הדינמיות המשתלבות זו בזו- אחת מאבן ירושלמית והשנייה שקופה מזכוכית - מסמלות את הדו-שיח התמידי בין אדם לאדמה, ובין אדם לארצו, עבר והווה, האינסופי והזמני, ארץ ושמיים, חומר ורוח. הביתן הישראלי משקף את נושא התערוכה הבינלאומית - 'חדשנות לחיים טובים יותר' -ומייצג את ישראל המודרנית המושרשת היטב בעברה ההיסטורי, המתואר במופע אורקולי המוצג במבנה, אך מתאימה עצמה לעידן המודרני לצד המדינות המפותחות בעולם הרחב.


לפני כשנה הוענקה לחיים דותן פרופסורה באוניברסיטת מזרח סין בשנגחאי. על כל אלה ועל הישגיו המקצועיים הנפלאים, הנובעים מתוך חזון אישי עמוק ועכשווי בישראל ובעולם, הוענק לאדריכל חיים דותן אות יקיר עמותת אדריכלים מאוחדים לשנת 2010.

בתמונה מימין: אדריכל חיים דותן, עם תעודת אות ההוקרה שהוענקה לו מטעם עמותת אדריכלים מאוחדים, מימינו אדריכלית אנדה בר, יו''ר העמותה, ומשמאלו אדריכלית רננה ירדני גולן, מנחת הטקס

חיים דותן
(56), יליד ירושלים, שחלם בכלל להיות רקדן ופנה ללימודי אדריכלות באוניברסיטת דרום קליפורניה בלוס אנג'לס רק לאחר שהקריירה שלו כרקדן נקטעה בשל פציעה, הוא גם פילוסוף ומשורר, שכתב שני ספרים בתחומים אלה. תכנון הביתן הישראלי בשנגחאי מהווה עבורו מעין סגירת מעגל, שכן אמו נולדה בשנת 1919 בעיר זו, כבת למשפחת מהגרים מרוסיה.

לאחר קבלת תעודת יקיר העמותה הציג דותן את הפרויקט, שלדבריו הוא "סמל לדיאלוג בין אדם לאדם, בין ישראל לסין, דיאלוג עם העתיד, מבנה מחבר לשיתוף פעולה, לשלום ולכבוד הדדי''. הוא סיפר, כי שאב את השראתו למבנה הייחודי מחלת השבת המסורתית. הביתן הישראלי מוצב לא הרחק מהביתן של המדינה המארחת, סין, כשסביבו ביתני מדינות איסלאמיות כמו פקיסטאן, עומאן ו…איראן.  לדברי דותן מטרת העיצוב הייחודי של הביתן היא "לעורר בסינים סקרנות לגבי ישראל ולעודדם לבוא כתיירים לישראל''.  

המומחה לאתרי מורשת תרבותית
הזוכה השני באות ההוקרה של עמותת אדריכלים מאוחדים הוא פרופ' מיכאל טרנר, שמאז שנת 1975 הוא מעורב בתכנונה, שימורה ועיצובה של העיר ירושלים.


טרנר נולד באנגליה ב-1940. את תוארו האקדמי רכש בבית הספר לאדריכלות Bartletשבאוניברסיטת לונדון. בתום לימודיו בשנת 1965 עלה לארץ, ומאז ועד שנת 1983 עבד במגזר הציבורי, תחילה במשרד הפנים כמנהל המחלקה לתכנון מפורט, כמרכז הפרויקט לתכנון מרכז העיר ירושלים, כמנהל היחידה לתכנון אורבני, ובהמשך הקים וניהל בירושלים את היחידה העירונית לאיכות הסביבה שהייתה הראשונה מסוגה בארץ.

"מאז שנת 1975 מעורב טרנר בתכנונה, שימורה ועיצובה של העיר ירושלים'', ציינה המנחה רננה ירדני גולן. "פרופ' טרנר פעיל בבית הספר לעיצוב ואומנויות 'בצלאל' כחבר הסגל האקדמי ועורך קורסים, סמינרים וסדנאות בנושאי עיצוב עירוני, שימור ותהליכי תכנון אורבניים. כיום הוא מרכז את התכנית לללימודי תואר שני לעיצוב אורבני. בנוסף, הוא שותף בחבר המנהלים של י.מ.ק.א. ירושלים, ובוועדת המשנה לשימור של המועצה הארכיאולוגית הישראלית. הוא היה חבר הוועדה המחוזית ירושלים מטעם עמותת האדריכלים. כמו כן הוא מכהן כחבר נספח בפקולטה  למדעים של האוניברסיטה העברית וכיו"ר ועדת הבדיקה של המועצה להשכלה גבוהה בתחום ארכיטקטורה, חינוך ושימור.

בתמונה משמל: 
פרופ' מיכאל טרנר (במרכז) מקבל תעודת אות ההוקרה מטעם עמותת אדריכלים מאוחדים. מימין אדריכלית אנדה בר ומשמאל אדריכלית רננה ירדני גולן


מאז שנת 2003 מכהן פרופ' טרנר כראש הקתדרה של אונסק"ו ללימודי  עיצוב אורבני ושימור. במהלך שנים אלו כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטת קולומביה הבריטית בקנדה ובמכללה לתכנון ועיצוב של אוניברסיטת בולדר, קולורדו. "לאחר 18 שנות עבודה בשירות הציבורי פרש פרופ' טרנר ופתח משרד אדריכלות ותכנון פרטי. בין הפרויקטים שעסק בהם: תכנון בית ספר יסודי בירושלים; תוכניות שימור לתיאטרון הרומי בשוני, לגן הארכיאולוגי בירושלים והארמונות הצלבניים במונפורט וארסוף. הוא ניהל פרויקטים אורבניים כגון: התכנית האסטרטגית של ירושלים, המרכיב העיצובי של הביוספרה המוצעת לשפלת יהודה, כפר האמנים עין הוד והכפר הערבי השכן עין ח'וד, וכן תכנון אורבני של שכונת נווה שרת בתל-אביב, קווי עיצוב מנחים למפעלי טיהור הביוב בירושלים ופרויקט עירוני לשיפור המרכז העתיק בבקה אל ג'רבייה. הוא מעורב בפרויקט לשימור והחייאה של המרכז ההיסטורי של ירושלים.
"ברמה הבינלאומית משמש פרופ' טרנר כיועץ של אונסק"ו בנושאי מורשת תרבותית. הוא הכין דו"ח הערכת אתרים עבור אתרים בעלי מורשת עולמית, כגון האי מוזמביק או מחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו. לממשלת אתיופיה הוא סייע בהכנת תוכניות לניהול השימור בעיר ההיסטורית אקסום, שם שמור לפי מסורתם ארון הברית שהובא מארץ-ישראל ובעריכת סדנא בנושא נכסי תרבות אתיופיים.

פרופ' טרנר שימש כחבר מוביל מטעם ישראל בפרויקט TEMPER מטעם האיחוד האירופי לתכנית המורשת Euromed. פרויקט אקדמי בינלאומי זה בוחן נושאים כגון הדרכה, חינוך, ניהול ותכנון של אתרים פרה-היסטוריים מסביב לאגן הים התיכון ומעורבים בו צוותים מבריטניה, מלטה, תורכיה, יוון וישראל. כחבר בכוח המשימה הישראלי-פלסטיני-ירדני המשותף, הכין פרופ' טרנר את דו"ח "ידידי כדור הארץ" ליצירת השמורה הביוספרית של ים המלח והנוף התרבותי של עמק הירדן''.
כנציג האקדמיה "בצלאל'' זכה פרופ' טרנר בשנת 2006  ב"קול קורא" של האיחוד האירופי לפרויקטים בנושאי שלום יחד עם אוניברסיטת אל-קודס ואוניברסיטת ג'ורדן אפלייד ברבת עמון. הוא נטל חלק בסדנאות בינלאומיות מטעם האיחוד האירופי וכמו כן שימש יועץ בפרויקטים בנושאי מורשת תרבותית. בנוסף לכתיבת מאמרים רבים בנושאי שימור ועיצוב אורבני הוא מכהן כחבר בפורום ירושלים-ברלין, יוזמה של מכון ירושלים ללימודי א"י והמרכז הבינלאומי לשלום ושיתוף פעולה, בה נוטלים חלק צוותים מקצועיים ואקדמיים מברלין ומירושלים, הבוחנים דרכי פעולה לקידום המעבר לשלום בר-קיימא בערים שסועות.

פרופ' טרנר מכהן כיו"ר הוועדה הישראלית לאתרי מורשת עולמית מאז כינונה, במסגרת הוועד הישראלי לאונסק"ו. עד עתה ליווה חמש הכרזות על אתרי מורשת עולמית בישראל, הכוללים 11 אתרים אשר העלו את ישראל על המפה העולמית בנוגע לאתרים על-לאומיים. אתר מורשת עולמית הוא אתר שהוכרז על-ידי ועדת המורשת העולמית של אונסק''ו כאתר הראוי לשימור בזכות חשיבותו המיוחדת למורשת המשותפת לאנושות. במהלך 2005 נבחר פרופ' טרנר על-ידי המדינות חברות אונסק"ו להיות חבר וסגן יו"ר הוועדה העולמית לאתרי המורשת העולמית. על כל אלה, ועוד רבות, שקצרה היריעה מלהכיל, וכאות הוקרה על פעולתיו והישגיו הנפלאים והרבים להאדרת התכנון והמורשת הבנויה בישראל ובעולם, הוענק לו אות יקיר עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל לשנת 2010".

המנצח על התחרויות האדריכליות
"מאותה שנה בה הוסמך אריה גונן כאדריכל בתואר ראשון ושני, הוא פעיל בארגוני האדריכלים וארגונים מקבילים'', הציגה אדריכלית רננה ירדני גולן את הזוכה השלישי באות עמותת אדריכלים מאוחדים לשנת 2010.

"בנוסף לפעילותו במסגרת ועד עמותת אדריכלים מאוחדים בת"א, בוועדת האתיקה של העמותה ושל מועצת ההנדסה והאדריכלות בישראל, הוא מקדיש זמן רב, באהבה ובהתמדה אינסופיים, לריכוז וניהול מנגנון ועדת התחרויות ההולכת ומשתכללת של העמותה. "מאז 1980 התקיימו תחרויות רבות בערים רבות בארץ - בירושלים, פ"ת, הרצליה, מודיעין, אלעד, אום אל פחם, אילת, ובימים אלו בחולון, בבת-ים ובחיפה", סיפרה המנחה.

"בבסיס הרעיון לתחרות אדריכלית באשר היא, עומדת השאיפה לאדריכלות רב-גונית ויצירתית, למצוינות בעיצוב ותכנון, ובמיוחד למתן הזדמנות שווה לאדריכלים בעלי ותק ורקע שונים. העבודה היא סיזיפית במובנים רבים: ראשית, חיפוש הפרויקטים הרלוונטים, ובדיקת הפניות היזומות על-ידי אחרים, אם ביוזמת עיריות, משרדי ממשלה שונים, מוסדות וארגונים ציבוריים ופרטיים. בנוסף לכך, גיבוש ההסכמות למתכונת התחרות, הפרוגרמה המוצעת, והשופטים הנבחרים לכל תחרות. הניהול האדמיניסטרטיבי, שבוצע על ידי אריה גונן בהתנדבות שנים רבות, אינו עניין של מה בכך. הוא אמון על הקפדה על הליך יצירת התחרות והתנהלותה על-פי תקנון העמותה, על מנת להבטיח הגינות מירבית ושוויון הזדמנויות.
בנוסף לישיבות חבר השופטים, רישום וניסוח פרוטוקולים, הוא אף שותף לייזום וקיום תערוכות בנושאי התחרויות לפני ואחרי פרסום תוצאותיהן".

בתמונה מימין: אדריכל אריה גונן במעמד הענקת אות יקיר עמותת אדריכלים מאוחדים,  יחד עם יו''ר העמותה, אנדה בר ואדריכלית רננה ירדני גולן

"פעילותו הציבורית הענפה של אריה גונן הינה, כמובן, בנוסף להיותו בעל משרד התכנון התל אביבי 'מ.א גונן אדריכלים ומתכנני ערים' יחד עם אשתו מינה, אשר תכנן והביא לביצוע של עשרות פרויקטים בתחום הבנייה לכל השימושים, התשתיות ותכנון ערים. אדריכל גונן הוא גם מרצה בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון ברציפות מאז 1979''.

על כל אלה וכאות הוקרה על פעילותו הברוכה במשך למעלה משלושה עשורים במסגרת ארגוני האדריכלים לדורותיהם בכלל ובתחום ארגון וריכוז ועדות התחרויות בפרט, הוענק לאדריכל אריה גונן אות יקיר עמותת האדריכלים המאוחדים בישראל לשנת 2010. 
 

שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google