הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 20.10.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.493
אירו4.121
ליש"ט4.587
100 יין3.082

יש פתרונות למצוקת הדיור!
מאת : טל אהרוני

מחירי הקרקעות עלו במאות אחוזים בשנים האחרונות והמחאה החברתית של קיץ 2011 החלה בעיקר בשל העלות הגבוהה של הנדל"ן בישראל. שוחחנו עם מהנדס ואדריכל בכירים, חברי הנהלת לשכת המהנדסים והאדריכלים, בנוגע לפתרונות שהם מציעים למצוקת הדיור בארץ.

המהנדס דני מריאן, יו"ר איגוד המהנדסים לבניה ותשתיות בלשכת המהנדסים והאדריכלים (בתמונה), טוען כי הפתרונות למצוקת הדיור אינם נמצאים בתחום ההנדסי.

מריאן: "אנחנו כמהנדסים ואדריכלים אמונים על התכנון ההנדסי והאדריכלי של הדירות, ואת זה עשינו מצוין עד היום ונמשיך במלאכה גם הלאה. הפתרונות למצוקת הדיור הם בעיקר בתחום הבירוקרטיה, פתרונות הנוגעים לרישוי הבניה ורישוי תכניות המתאר האזוריות. הנושא הזה הוא בתחום הסמכות של הממשלה (בעיקר משרד הפנים) שצריכה לדאוג לזירוז התהליכים הבירוקרטיים ולהפיכתם ליעילים יותר. אנו משתתפים בוועדות ובעריכת התכניות אך לא יכולים להשפיע או לשנות את הסבך הבירוקרטי. נקודה שניה ואף יותר חשובה היא בכל הקשור למצאי הקרקעות לבניה. מצאי זה תלוי בראש ובראשונה בממשלה שהיא הבעלים הראשי של הקרקעות באמצעות מנהל מקרקעי ישראל, וכמובן גם בכל הקשור לשינויי ייעוד בקרקעות. המקור העיקרי עד היום לבניה היה הפשרת קרקעות חקלאיות, חלקן בבעלות פרטית וחלקן בבעלות המנהל. הקרקעות הללו צריכות לעבור הליך של שינוי יעוד. אלה תהליכים בירוקרטיים של הוועדות המחוזיות, ועדות תכנון נוספות ושל הממשלה, וכיום לוחות הזמנים של התהליכים הללו הם בלתי סבירים. חוק הודלי"ם מנסה לפתור קצת את העניין אבל זהו אינו פיתרון מערכתי וגם אין בחוק טיפול בקרקעות פרטיות. אני אישית טיפלתי במספר תכניות שנמצאות במקומות מבוקשים מאוד ומוקפים בתשתיות. רק אישור תכניות המתאר עמד בינן ובין תחילת בנייה מיידית וזה לקח 6 עד 8 שנים ולעיתים אפילו יותר. תהליך של לפחות 10 שנים - זה בהחלט בלתי סביר".

מה עוד אפשר לעשות על מנת להוריד מחירים?
מריאן: "גם בנושא המיסוי אפשר בהחלט לשנות. עד לפני מספר שנים היה מס רכוש על קרקע פרטית אך מס זה בוטל. היתרון הגדול של מס רכוש זה שהוא נתן תמריץ חיובי למכור את הקרקע. הכל עניין של מדיניות כלכלית של הממשלה. אני לא נכנס לסוגיה אם היה מוצדק או לא לבטל את המס, אך ביטולו גרם לירידה במצאי. נושא חשוב נוסף הוא התחדשות עירונית ובעיקר תכניות פינוי בינוי. תכניות מסוג זה מהוות מכשיר מצוין להגדלת מצאי הדירות. כאשר לוקחים קרקע במקומות הטובים ביותר בערים, במקומות שלא צריך כמעט להשקיע בתשתיות, והופכים בניינים ישנים לבניינים חדשים, ניתן להגדיל את מצאי הדירות פי כמה וכמה וגם לבנות דירות טובות יותר ולחדש את העיר והאיזור. נושא זה נעשה אבל מעט מדי ולאט מדי".

מדוע לדעתך פרצה המחאה דווקא עכשיו?
מריאן: "ישנם אנשים צעירים רבים הנמצאים במקומות עבודה לכאורה מסודרים ומצוינים, אשר לא מסוגלים לגמור את החודש. אלה יכולים להיות מהנדסים, עובדי הייטק, עובדי כפיים, אנשים מכל שכבות האוכלוסייה, והממשלה צריכה להקשיב להם ברצינות. מצד אחד יש עליה מאוד משמעותית ברמת החיים ובתרבות הצריכה, ההוצאות והמיסוי עלו אבל ההכנסות לא עלו באותה מידה וכל המערכת צריכה לאזן את עצמה. האיזון הכספי של התא המשפחתי הופר ולכן יש נושאים רבים שצריך לטפל בהם. אין ספק שדווקא חוסר המיקוד של המחאה הזו הוא היתרון הגדול שלה. חוסר המיקוד מחייב את הממשלה לבחון את הדברים באופן מערכתי באספקלריה מאוד רחבה. לא דנים פה במחיר הקוטג' אלא בעניינים מערכתיים וזה חשוב מאוד".

מריאן מסכם: "הממשלה לצערי, כמו בתחומים רבים אחרים, לא מטפלת בדברים באופן מערכתי, כולל ויסודי. היא מטפלת לפעמים בנקודות מסוימות או בתופעות לוואי, אך לא בצורה מקיפה ומעמיקה כך שבסוף התהליך הארוך יהיו תוצאות חד משמעיות. המהנדסים יכולים וצריכים לשתף פעולה בוועדות, בביקורת ובתמיכה, אך הם לא המחוללים של העניין הזה והם לא יכולים לעשות את מה שהממשלה צריכה לעשות. זה חייב לבוא מלמעלה".


פרופ' אדריכל ברוך ברוך, יו"ר עמותת אדריכלים מאוחדים בלשכת המהנדסים והאדריכלים (בתמונה), טוען כי הנושא של ערך הקרקע ושחרור קרקעות לבניה הוא נושא מרכזי בקביעת מחירי הנדל"ן בישראל.

פרופ' ברוך: "יש הרבה מאוד דברים שאפשר לעשות על מנת להוריד את מחירי הנדל"ן בישראל, בין היתר - תיגבור ועדות התכנון המחוזיות והמקומיות, מתן סמכויות לוועדות המקומיות לתכנון ובניה, עידוד השימוש בשיטות בניה מתקדמות וברות קיימא ועוד. במקביל לפיתוח מהיר ואינטנסיבי צריך גם לשמר את איכות התכנון. יש מנגנון שאחראי לכך, אך הבעיה היא שהמנגנון הזה לחוץ מאוד, אין לו מספיק כוח אדם והוא לא יכול לתת תשובות תוך זמן קצר".

מהו הפיתרון שאתה מציע?
פרופ' ברוך: "הפיתרון הוא לתגבר את הוועדות הקיימות וליצור לוחות זמנים לקבלת החלטות שיגרמו לזירוז הביצוע. את זה אפשר לעשות באופן מיידי. יש כיום תכניות רבות אשר נמצאות במסלול ואפשר לקדם אותן לביצוע אם ינקטו בכך. אני בהחלט ממליץ על תיגבור ועדות התכנון המחוזיות והמקומיות באדריכלים ובאנשי מקצועות התכנון וזאת על מנת להשיג קיצור משמעותי של הזמן לבקרה מערכתית ואישור התכניות ללא צורך בחוק הוד"ל. לגישתי, חוק הוד"ל לא יביא פתרון טוב יותר מהתייעלות המערכת הקיימת. כמו כן, יש להעניק סמכויות נוספות לוועדות המקומיות לתכנון ובניה. חייבים לחשוב לטווח ארוך. עמותת האדריכלים מציעה להקים גוף תכנון שיקרא "תכנית 2040" אשר יפיק תכנית אב לשלושים השנים הבאות מתוך גישה אינדיסיפלינרית רחבה ומעמיקה ובה יינתנו תשובות לנושאי התכנון המרחבי של ישראל על כל רבדיו בחשיבה ארוכת טווח. מתוכה של תכנית זו יגזרו גם פתרונות דחופים כפי שנדרשים כיום".

מה עוד יכול לסייע להורדת מחירי הדירות?
פרופ' ברוך: "הנושא של התחדשות עירונית כפי שהומלץ בתמ"א 35 הוא חשוב ביותר ונמצא בשלבים מאוד מוקדמים של התנסות תכנונית. למעשה, זה כמעט ולא קורה בפועל. גם באמצעות תמ"א 38 ניתן לממש תוספת דירות בתוך העיר אך כמעט ולא עושים זאת. נושא זה לא מתפתח ומקבל חיזוק בגלל החלטות תכנוניות ובירוקרטיות. תכניות רבות בצנרת נתקעות בשלב האישור, ולכן יש ליצור מנגנון של קבלת החלטות באופן מהיר, אך מבלי לפגוע כמובן באיכות הסביבה. התחדשות עירונית כוללת גם תהליך של עבודה מעמיקה וחיזוק של כל המרכיבים שיש בעיר החל מתעסוקה, חינוך, תחבורה וכמובן גם מגורים. כל נושא ההתחדשות העירונית מתנהל לאט מאוד ויש לזרזו, לא על ידי וד"לים שמדלגים על תהליכים של בקרה אלא דווקא על ידי חיזוק המערכת כולה באמצעות תוספת כוח אדם. נושא חשוב נוסף הוא חידוש האפשרות של רישוי עצמי, כך שאדריכלים בעלי ידע מוכח יתמנו כמורשי היתר תוך החלת האחריות גם על יועצי התכנון, כל אחד בתחומו. בשנות התשעים נחקק חוק שאיפשר לאדריכלים לאשר מבנים שהם מתכננים אם יש להם מספיק ניסיון. מעט מאוד אדריכלים לקחו את זה על עצמם בגלל בעיות של אחריות מקצועית. אני מציע ליישם את החוק הזה יותר, אבל זה כבר תלוי באדריכלים עצמם".

מה דעתך על המחאה החברתית שפרצה?
פרופ' ברוך: "המחאה הזו היא דבר נפלא. התהליך עצמו של המחאה הוא תהליך חיובי וצריך מתוכו להבין את הבעיות לא רק בהיבט הכלכלי אלא גם בהיבט התרבותי והתכנוני. צריך להבין כיצד לתכנן נכון, לא על ידי ביזור אלא על ידי ריכוז של מאמצים בתוך שטחים עירוניים ויצירת ערים איכותיות ותוססות בהיבט החברתי והתרבותי על גבי תשתיות פיזיות, קיימות וחדשות של תעסוקה, חינוך ומגורים. עמותת הארכיטקטים שולחת אדריכלים לאוהלי המחאה להרצאות על הדיור הציבורי (התקיימו הרצאות בשדרות רוטשילד ובחיפה) וסניף הצעירים של העמותה אצר תערוכה מרתקת, בשדרות נורדאו בתל אביב, בנושא הדיור הציבורי. מה שמרגש הוא שאנשים לא מקבלים את הדברים כפשוטם, הם מעורבים, שואלים שאלות ומציעים הצעות. אני מאמין ומקווה שבעקבות המחאה ומעורבות הציבור והממשלה, דברים יתחילו לזוז והפתרונות שאנו מציעים ייושמו".
שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google