"קילו וחצי של מסתורין"
מאת: יורם מארק-רייך

מה שיש לנו בגולגולת, עניין של קילו עד קילו וחצי, הוא האיבר המורכב ביותר בגוף האדם!", כך הכריז פרופ' אלי וקיל באוזני קהל של עשרות מאזינים מרותקים, בהרצאה שהעביר במסגרת פעילותו של מועדון התרבות והרווחה, הפועל מטעם הסתדרות המהנדסים – אגודה עותומנית, שהתקיימה בקפה-גלריה ג.ר.א.ס, ב-26.10.11, במתחם תל-חנן בנשר.

פרופ' וקיל הינו ראש המעבדה לזיכרון ואמנזיה במרכז הבינתחומי לחקר המוח באוניברסיטת בר אילן. הוא גם משמש כראש פרויקט שיקום נכי צה"ל שספגו חבלה מוחית. בהרצאתו – "נפלאות המוח האנושי" – שיתף את הקהל באחדות מהתגליות החדישות ביותר הקשורות במוח, שהתאפשרו בזכות ההתפתחות הטכנולוגית המדהימה שהתחוללה בשני העשורים האחרונים. "אני מאושר מכך שאני עוסק בתחום שמצד אחד הוא אקדמי, ומצד שני הוא מיישם את ההתפתחויות הטכנולוגיות לטובת סיוע לבני אדם," אמר וקיל. 

בתמונה משמאל: פרופ' אלי וקיל מרצה בנושא נפלאות המוח, במסגרת פעילות מועדון התרבות במחוז הצפון, קפה גראס, נשר, 26.10.11

מפצחים את המוח של עצמנו
"המוח האנושי שלנו מנסה בעצם לפצח את סודו של המוח האנושי," חידד המרצה את הסיטואציה המרתקת הניצבת בפני החוקרים. בכל רחבי העולם עוסקים מדענים רבים בחקר המוח, וכך בעבודה עמלנית מתגלים עוד ועוד ממצאים חשובים.

המוח, כך התגלה, עלול לעבור שינויים בעקבות פגיעות פיזיות ומחלות שמשפיעות על תהליכי החשיבה, הרגשות וההתנהגות. חקר המוח משתרע על פני תחומים שונים, ביניהם הפרעות בזיכרון, בעיות שינה, הפרעות נפשיות ומחלות של מערכת העצבים.

בתמונה מימין: חברי מועדון התרבות במחוז הצפון מאזינים להרצאתו המרתקת של פרופ' אלי וקיל בנושא נפלאות המוח

באמצעות דיאגרמות, איורים וצילומים שהוקרנו על המסך הגדול שהוצב בקדמת האולם, הדגים וקיל תגליות שונות מתחום השינה והזיכרון. סקרנות מיוחדת עוררו ארבעת שלבי השינה והתופעות המלוות אותם, כמו זו של מוכי הירח, שכיום אפשר באמצעות טיפול תרופתי לאפשר להם שינה נורמלית, מבלי שינסו לבצע תוך כדי שינה את מה שהם חולמים. וקיל: "בשינה בריאה יש מחזוריות שמשלבת נכון בין ארבעת שלביה. המוח זקוק לשינה, וזו לא רק מנוחה פיזית. הפעילות של מרכזי הזיכרון והלמידה במהלך השינה היא עיבוד של המידע שאספנו במהלך שעות העירות".

MRI לעומת CT
וקיל ציין את תרומת טכנולוגיית ה-EEG להתפתחות הראשונית של חקר המוח. באמצעות אלקטרודות ניתן לגלות פעילות חשמלית המתחוללת בו, כאשר במצבים שונים מתגלה פעילות חשמלית שונה. הוא גם דיבר על ההבדלים שבין צילומי CT לבין הדמיית MRI, וציין שלמרבה הצער בישראל ברירת המחדל בקרב רופאים היא לשלוח פציינטים לבדיקת CT שהיא בעלת קרינה חזקה, במקום לשלוח אותם לבדיקת MRI, שהיא גם יעילה יותר וגם מזיקה פחות לבריאות. כיום, כך למדנו, כבר עברו בבתי חולים רבים לטכנולוגיית ה-FMRI, הדמיה פונקציונאלית, שהינה פיתוח משודרג של ה-MRI.

בהרצאתו שם פרופ' וקיל דגש רב על תרומתן המכרעת של ההתפתחויות הטכנולוגיות השונות. מה שפעם, ממש לא מזמן, היה בגדר מדע-בדיוני הינו כיום טכנולוגיה הנמצאת בשימוש. לא תמיד ניתן לדעת לאן יתגלגלו פני הדברים במהלך המחקרים השונים.
כך, למשל, לפני כשלושים שנה קמה התרעמות ציבורית כנגד ניסויים שנערכו בתחום המוח אצל קופים, בתואנה שאין זה רלוונטי לבני אדם. אלא שבעקבות כמה פריצות דרך, התברר עם הזמן שתגליות מסוימות וטכנולוגיות חודרניות ששימשו בעבר לניסויים בחתולים ובקופים, יכולות לסייע לחולי פרקינסון שנמצאים בשלב מתקדם של מחלתם ולאפשר להם איכות חיים טובה יותר. 

ישועה לחולי פרקינסון
ההרצאה כללה גם קטעי סרטים דוקומנטריים להדגמת הדברים הנאמרים, ובכללם סרט מעניין אודות שני חולי פרקינסון ישראלים שעברו ניתוח מתקדם אצל פרופ' חגי ברגמן מהמחלקה לפיסיולוגיה באוניברסיטה העברית. את הרצאתו סיים פרופ' וקיל בקריאה לגלות סבלנות כלפי העבודה התיאורטית, כי עם השנים הידע המצטבר מתורגם לטיפול ולשיפור הבריאות הנפשית והפיזית של בני האדם.
שלח לחבר
שתף


 


Google