בין סמטאות יפו הקסומה

מאת: אולגה פרסמן

רוח רעננה נושבת ברחובות יפו העתיקה ובעיקר בשוק הפשפשים. בין מגדל השעון ושדרות ירושלים, הסוחרים והאומנים התאחדו ליצירה צבעונית ומגוונת, בסיור ששילב סיפורים צבעוניים, היסטוריה מקומית, טעמים וריחות בשוק המתחדש.

בין סמטאותיה הקסומות של יפו למטעמים שמציעה העיר וגלריות האומנות, התאספו ב-10.11.11 למעלה מ-30 חברי מועדון תרבות ורווחה של הסתדרת המהנדסים לקראת סיור בסימן "שוק הפשפשים בצבע ובטעם". כבר במקום המפגש, בסמוך לכיכר השעון, ניתן היה להבחין ברבגוניות שאופפת את המקום ותאפיין גם את חווית הטיול.

הכיכר המפורסמת, כך גילו המשתתפים, משתנה פלאים בשנים האחרונות, הן תעבורתית והן באשר לאופיה. המותגים הרבים שהשתלבו בתוך המבנים העתיקים העניקו לאזור מרקם ייחודי של חדש וישן, מודרני ומסורתי. "עד לפני מספר שנים היה ניסיון ארכיטקטוני להתעלם מהמבנים המיוחדים", סיפרה בשמת כוכב, מדריכת הסיור. "רק לאחרונה הבינו את היופי שבמקום והחלו לשלב את החנויות בתוך התוואי הקיים".





















המסיירים למדו עוד על השינויים שהיו בעיר לאורך קיומה. "יפו הייתה לאורך השנים כמו אקורדיון, גדלה וקטנה", הוסיפה המדריכה, ותיארה את ההרס האחרון של יפו על ידי נפוליאון ובנייתה מחדש על ידי אבו-נבוט. "השינוי האחרון של יפו היה במאה ה-19, אז התחילו להתיישב במקום מערביים, זאת לאחר שהשתחרר איסור של מכירת נכסים למי שאינו נתין עותמאני", אז מצאו עצמם המשתתפים בסמטה בעלת יופי נדיר כשבניה מקומית מצדה האחד ומערבית מצדה השני.

בסיור שזורים היו סיפורי אגדות על העיר, אשר הוסיפו לתחושת הצבעוניות והמסתורין אצל המסיירים. על מבנה השעון האגדי אשר עומד בלב העיר העתיקה, סופר כי גר היה ביפו יהודי עשיר שבכיסו נשא שעון כיס מפואר, משובץ אבני חן ויהלומים. תושבי העיר שהכירו את האיש המכובד, ביקשו לראות את האוצר שבכיסו ולכן לעתים תכופות נתקל בבקשות לדעת את השעה. בעל השעון שמאס בכך, פנה לשלטונות וגייס כספים על מנת לבנות את השעון.

זה לא כל כך נעים לראות שוק סגור
השוק היפואי הוותיק והמפורסם נמצא כיום בתהליכים מקבילים של סגירה ובו בעת של חידוש. התגלגלות השוק בעשור האחרון מתחילה בשנת 2000, אז נפתח נמל תל אביב ומבלים רבים החלו להעדיפו על פני אזור המסחר ביפו. אולם המכה הקשה ביותר לסוחרים והאומנים החלה בעקבות מהומות אוקטובר. השוק החל להתרוקן; מרבית הגלריות נסגרו, הדוכנים התדלדלו ומסעדות נסגרו בהמוניהן. בשנים האחרונות, במסגרת עבודות  עיריית תל אביב, נערכו במקום עבודות שיקום ובמתחם השוק הוקם "מרכז עמיעד" המשמש כמרכז לתערוכות, ירידים ומופעים. במקביל נפתחו במתחם גלריות וחדרי סטודיו של אמנים, שהכניסו רוח אופטימית למקום.

הטעם של יפו
בתוך הסיור המתינו למסיירים שתי הפתעות. המשתתפים הוזמנו לטעום שקשוקות באחת מאגדות האוכל המקומי, "ד"ר שקשוקה". לקראת תום הסיור התכבדו המטיילים גם בשולחן מלא כל טוב של סלטים ומנות אישיות של שווארמה. האוכל החם שקיבל את פני המשתתפים היה אתנחתא מרגיעה שהתאימה לרוחות הנעימות של ערב יפואי טיפוסי. הניחוחות המשכרים של האוכל החם עוררו דיון רב בנוגע לקולינריה המקומית ולמסעדות.

חברי המועדון החליפו זה עם זו חוויות מניסיונם והופתעו לגלות מקומות חדשים. "הטיול מקסים ובדיוק במינון הנכון", סיפרה מינה רום, חברת מועדון תרבות ורווחה של הסתדרות המהנדסים ומשתתפת קבועה בפעילויות. "אנחנו מחזקים מאוד את ידי המועדון. לא פעם יוצא לי לשמש כשגרירה ואני משכנעת את חבריי להצטרף ולהינות מהאירועים שמציעים לנו". "המדריכה הייתה מצוינת", הסכימו המסיירים. "יוצא לנו לעשות דברים שלא היינו עושים באופן עצמאי וזה תענוג".


שלח לחבר
שתף


 


Google