"ריח המדע"

מאת: אולגה פרסמן

כ-40 חברי הסתדרות המהנדסים התכנסו ב-16.11.2011 להרצאה על "האף האלקטרוני"- התקן קטן ופשוט למראה שהולך לשנות את פני הרפואה. הדרך: שימוש בסימנים אורגניים נדיפים המופיעים בנשיפה. המשמעות: אבחון וטיפול.



 

 

 

 





בתמונה:
ציבור חברי מועדון התרבות מאזין להרצאתו של פרופ' חוסאם חאיק

"אני מהנדס", הצהיר פרופ' חוסאם חאיק עם עלייתו לבמת הנואמים. "אני מדבר אל הקהילה שלי, קהילה של מהנדסים ומהנדסות. אומנם אני אדבר על מחלות, אולם אני מדבר מנקודת מבט של מהנדס ולא של רופא, זאת על אף ההערכה שיש לי אליהם.

אמרו לי כמהנדס שהביופסיה לוקחת 15 דקות והאמנתי לכך. רק כאשר קרוב משפחה שלי היה צריך לעבור את הבדיקה, גיליתי שזה רחוק מהמציאות. האשפוז הוא יום שלם ואליו מתווסף זמן ההתאוששות כמו גם מספר שבועות של המתנה לתוצאה. "רציתי לחפש דרכים אחרות לאבחון הסרטן".

חוויותיו האישיות של פרופ' חוסאם חאיק, אותן הוא משלב לאורך ההרצאה, שופכות אור על מחקר שצפוי לשנות את פני הרפואה ולא פחות מכך על אדם צנוע ומבריק. חוסאם הצטרף לפקולטה להנדסה כימית ומכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה בטכניון לפני כחמש שנים, מאז הספיק לזכות בעשרות פרסים ואותות כבוד, לרבות מענק מצוינות ע"ש מארי קירי מטעם האיחוד האירופי בסכום של כ-1.73 מיליון יורו-מענק אשר נחשב לראשון מסוגו בארץ. הוא השתלב ברשימת 35 המדענים הצעירים המובילים ופרסם בכתבי העת המדעיים המובילים בעולם.

בתמונה: פרופ' חוסאם חאיק

חותמת הסרטן
הסרטן היא המחלה השנייה באבחון ותמותה אחרי מחלות לב וכלי דם. הנתונים הסטטיסטיים קשים: כעבור 5 שנים מגילוי הסרטן אחוזי ההישרדות לסרטן הריאות הם 11%. במקרה של המעי גס 56% וסרטן השד 79%. נכון להיום כל אמצעי גילוי הסרטן הם צילומיים והביופסיה היא בדיקה פולשנית בה לוקחים רקמה על מנת לאבחן את המחלה והשלב.

"סרטן מסוים יכול להיות מקושר לסימנים אורגנים ספציפיים הנמצאים בנשיפה", מסביר חאיק. "על בסיס מידע זה בנינו התקנים חשמליים שיוצרים 'אף אלקטרוני' שעובד בדומה למערכת ההרחה של הכלב. ההתקן עצמו הוא חפיסת מתכת שמלמדים אותה כמו שנותנים לכלב פיסת בד עם ריח". לאחר שגיבש את תבניות הריח הקשורות לסרטן הריאות, הצליח פרופ' חאיק במחקר ראשוני להבחין בין אנשים בריאים לחולים בשלבי סרטן מתקדמים. "שמחנו לקבל את התוצאות ופרסמנו אותם", הוא מסביר, "אולם השמחה שלנו התפוגגה לאחר שנאמר לנו כי קלינית הנתונים הם חסרי משמעות מפני שסיכויי ההישרדות בשלבים שהצלחנו לזהות הם אפסיים". הקבוצה ההולכת ומתגבשת בטכניון התחילה מדגם קליני חדש. במחקר זה גילה צוות החוקרים כי ניתן להבדיל בין אנשים עם שלבים מוקדמים של המחלה לעומת אלו עם שלבים מאוחרים, כמו גם בין גושים ממאירים לשפירים.

מטרת פרופ' חאיק וקבוצתו בטכניון אינה רק לאבחן את מחלת הסרטן. השאיפה שלהם היא ליצור שיטת טיפול אלטרנטיבית לזו שיש היום: כימותרפיה והקרנות. מחקרים נוספים שערכו גילו כי ניתן לטפל בסרטן באופן נקודתי, ולהבדיל משיטות הטיפול הקיימות- לא לפגוע בתאים בריאים. מחקר זה נערך כיום רק בחולדות. "אנחנו מזריקים חומר בצורה נקודתית ומכניסים אותם למכשיר תהודה מגנטי. הוויברציות הורסות את התאים הסרטניים בצורה סלקטיבית", הוא מסביר. "כיום החולדות נזקקות לכשבעה טיפולים כאלו, 15 דקות האחד ואסור לשכוח שיותר מדי תהודה מגנטית יכולה לגרום לנזק. זה נראה מאוד מבטיח, אבל הבעיות הטכניות בהן אנו נתקלים, מאוד מסובכות. ייקח לפחות 30 שנה עד ששיטה כזו תגיע לשוק".

"הכל התחיל במקרה וזה הדבר היפה במחקר"
פרופ' חוסאם חאיק, יחד עם חוקרים נוספים, הצליח לזהות גם רכיבים אורגניים נדיפים אשר הסתמן כי מקושרים למחלות כלייתיות, אלצהיימר, פרקינסון, פרקינסוניזם וטרשת נפוצה. "בחיים לא חשבתי לעבוד עם אלצהיימר ופרקינסון", שיתף הפרופ'. "הגעתי אליהן דרך המקרה. כשהתחלנו היה מישהו שלימד אותי והתנדב כאדם בריא למחקר בנושא הסרטן. הוא ביקש לקבל את האבחון שלו כשעוד היינו בשלב המחקרי. כשהשבתי לו שזה לא אתי, הוא התעקש. הסיגנל בבדיקות שלו היה בין זה של הבריאים לזה של חולים. השבתי לו כי נראה שיש לו מחלה אחרת שאינה סרטן. על כך השיב: 'נכון, יש לי פרקינסון'". יחד עם אותו פרופ' יצרנו שיתוף פעולה למדגם קליני באלצהיימר ופרקינסון".

לאורך ההרצאה דאג פרופ' חאיק לתמרן בין מסרים אופטימיים המשתמעים מהמחקרים לבין הקשיים שעוד צפויים להם בהמשך הדרך והזמן הרב שיעבור עד לתום המחקרים ואישור ה-FDA. לעת עתה האיחוד האירופי ששותף למסקנות האופטימיות של המחקר, מספק מענקים בגובה של מיליוני דולרים לקבוצת החוקרים בטכניון, אשר מונה כיום כ-30 חוקרים. "מה שהראיתי לכם זו בסך הכל הוכחת ייתכנות", מסביר חאיק את ההסתייגות שלו מהרוח האופטימית ששררה בקהל בעקבות ממצאיו. כרגע בחרנו בסרטן השד והמעי הגס במחקר של 6,000 גברים ונשים. במקביל מתקיים מחקר של 4000 איש בתחום סרטן הריאות ברחבי העולם. תוך כמה שנים נקבל את הממצאים, אז נוכל לבסס את ההשערות שלנו".

בתום ההרצאה, ערך פרופ' חאיק דיון עם המשתתפים. בין המתדיינים היו כימאי שלימד בטכניון והתעניין בפן הטכני של המכשיר. תהייה אחרת שעלתה בקהל היא בסוגיית מערך המחקר. כך למשל תהה אחד המשתתפים כיצד הגדיר פרופ' חאיק את קבוצת הבריאים לעומת קבוצת החולים. "זו שאלה מעניינת", השיב המרצה. "תחילה ההבנה שלנו הייתה לעשות את ההפרדה לפני מה שאנשים מצהירים באשר למצב בריאותם, אלא שעד מהרה גילינו שזה פשוט לא נכון. כך למשל התגלו מחלות באנשים שהיו משוכנעים כי הם בריאים ואף ההפך. היום כל אדם שנכנס למחקר עובר סדרה של בדיקות- הנחת העבודה שלנו היא שאנחנו לא מאמינים לאף אחד", סיים בחיוך.

בתמונה מימין: אחד המשתתפים שואל שאלה בשלב הדיון, עם תום ההרצאה

שלח לחבר
שתף


 


Google