ירושלים: טיול נופים, לוחמים ואוצרות נסתרים

מאת: אולגה פרסמן

ב-22.12.11 יצא לדרך אוטובוס מלא בחברי מועדון התרבות והרווחה של הסתדרות המהנדסים לטיול גדוש חוויות, סיפורים ואתרים היסטוריים בירושלים. "לא יכולה להתקיים מדינת ישראל בלי ירושלים, ולא יכולה להתקיים ירושלים ללא הדרך לירושלים", פתחה מדריכת הטיול רחל בציטוט של דוד בן גוריון, בשעה שעשה האוטובוס את דרכו לעבר לטרון. היא תארה את המלחמות העקובות מדם שאירעו על הדרך הטעונה רגשית וכן את קורות הישובים הסמוכים למקום. "אבו-גוש הוא אחד הישובים הערבים הידידותיים ליהודים ואחד הבודדים שלא השתתף במלחמת 48", סיפרה רחל, "רובם נוצרים ושיעור האקדמאים מאוד גבוה. החומוס במקום נחשב לאחד הטובים בארץ, ומדובר במקום עצירה מאוד מוצלח ופופולרי בקרב מטיילים".

מיפו לשכם
לאחר ארוחת בוקר בלטרון הציורית המשיכו 43 חברי מועדון התרבות והרווחה לסיור על חומות ירושלים אשר החל בשער יפו והסתיים בשער שכם, היפה בשערי החומה. המסיירים למדו כי החומות נבנו לפני כ-500 שנים בהוראה של הסולאטן סולימאן המפואר, והן מתנשאות לגובה של עשרה מטרים ואורך של ארבעה קילומטרים וחצי. "אפשר לעשות את הטיול לבד, אבל זה בהחלט לא אותו דבר", סיפרה חברת המועדון. "אם היינו עושות זאת באופן עצמאי היינו מפספסות הרבה מהדברים המיוחדים שבמסע הזה - גם מבחינת המשמעות של המקומות וגם בחוויה המגבשת והסיפורים האישיים.
אין ספק שיש לחוויה המשותפת ערך מוסף".

בתמונה: סיור בחומות ירושלים, החל בשער יפו ועד לשער שכם






 

 

 

 

 

 


ארבעת הרובעים בירושלים: הנוצרי, המוסלמי, היהודי והארמני נשקפים מעל החומות, כשסמלים ודגלים מעידים על הדתות והזרמים. האזור הנוצרי שסמוך לחומות איפשר למטיילים לצפות במתרחש אל פנים החצרות. כשהגיעה כל אסכולה בנצרות היא בנתה עבור מאמיניה כנסיה, מנזר, בית חולים, בית ספר ועוד- כיום יש בירושלים נציגויות של תשעה זרמים נוצריים. במאה ה-19 נגמר המקום בתוך החומות ונבנה "מגרש הרוסים". כעבור עשרים שנים מגיעים הצרפתים ובונים גם הם מחוץ לחומות. "רואים מיד שזו בנייה צרפתית", ציין אחד המטיילים, אדריכל במקצועו ופותח בין עמיתיו בדיון על הארכיטקטורה הצרפתית באותה תקופה.

המדריכה מחזירה את המטיילים אל ירושלים בתקופת היוונים. "כשהורסים את בית המקדש בתקופת מרד בר כוכבא, הם רוצחים, הורסים ומגלים את רוב יהודי הארץ", סיפרה. הקיסר אדריאנוב מקים מאוחר יותר את אי הקפיטולינה שמחליפה את ירושלים וכן ארבעה שערים, כאשר שער שכם הוא גלגלו מאוחר יותר של אחד מאותם שערים. היציאה משער שכם מכניסה את המטיילים כמעיין מסע בין-תרבותי בזמן אל תוך ירושלים המזרחית. "כפי שאתם רואים", אנחנו קצת בולטים בסביבה", סיפרה המדריכה בחצי חיוך, והסבה את תשומת לב המשתתפים לשילוט המוכר של בנקים וקופות חולים בשפה הערבית. מבחינה מוניציפלית ירושלים המזרחית אומנם חלק מישראל המאוחדת, הסבירה רחל, אולם בפועל הראתה כי מבחינה תחבורתית, תעסוקתית ותרבותית מנהלת מערכות שונות לגמרי. לשאלת אחד החברים, האם נכנסים יהודים רבים לאזור זה של העיר, השיבה כי "זו באמת שאלה כאובה. רוב היהודים מדירים רגליהם מירושלים בכלל וממזרח ירושלים בפרט - וזה מאוד חבל. יש כאן המון דברים מרתקים לראות".

בין שכבות הזמן
במרחק הליכה קצר משער שכם המרשים נכנסו החברים לתוך מערת צדקיהו הידועה גם בשם "המחצבות של המלך שלמה". קול טפטוף מי המעיין והאולמות הגדולים הצליחו להפנט את כל הנוכחים. הבריטים שחקרו את המערה בתקופת המנדט, מאמינים ששלמה המלך הוציא אבנים מהמערה לבניית בית המקדש. שלל הסיפורים, החל מסיפורו הכואב של צדקיהו ועד לטקסים סודיים של "הבונים החופשיים", הוסיפו למערה צבע ומסתוריות. היציאה מהמערה חזרה אל רחובות ירושלים העלתה אצל רבים מהמשתתפים המבוגרים יותר זיכרונות אישיים, רובם כרוכים בצורה זו או אחרת במלחמות או תקופות מתוחות בירושלים.

בתמונה:
מערת צדקיהו, הידועה גם בשם "המחצבות של המלך שלמה"

  


 

 

 

 

 

 

 


את הדרך לתחנה הבאה, מוזיאון רוקפלר המרוחק משם כ-300 מטרים, העבירו בשיתוף חוויות אישיות עם חבריהם.
מוזיאון רוקפלר נבנה על ידי הבריטים על בית קברות ענק. "כולם רצו להיקבר למרגלות ירושלים מתוך האמונה כי בבוא המשיח, מכאן תתחיל התחייה", הסבירה רחל. ב-1919 מחליטים לבנות את המוזיאון, אולם הוא נשלם רק ב-1935, ונפתח לקהל שלוש שנים מאוחר יותר. הוא נבנה בהשפעת ארכיטקטורה מקומית כמו גם השראות מודרניות שקיבלו ממוזיאונים באירופה. בין היתר מכיל המוזיאון את הספרייה לארכיאולוגיה הגדולה במזרח התיכון, ממצאים ארצישראליים, חרסים, תכשיטים, שרידי שלדים ועוד. בתום שיטוט בין חדרי המוזיאון, חזרו המטיילים לאוטובוסים, שם בדרכם ליעד הבא שמעו את סיפורו הכואב של בית העלמין בהר הזיתים וקורותיו ב-19 השנים בהם היה בשליטת ירדן. "השתמשו במצבות לבניית בתים, והעבירו כביש באמצע בית העלמין, תוך שהורסים חלק ניכר מהמצבות שהיו בדרך", סיפרה המדריכה בעצב.



 

 

 

 

 

 

 




בתמונה: תכשיטים בתצוגה במוזיאון רוקפלר

ההגעה לגבעת התחמושת שינתה מעט את האווירה בקרב המשתתפים. באתר ההנצחה לציון שחרורה ואיחודה של ירושלים במלחמת ששת הימים, סיירו כולם בין התעלות, שמעו סיפורי מורשת קרב וגבורת לוחמים והתאחדו לזכרם בהשמעת השיר האגדי "גבעת התחמושת". על מנת להמתיק את רוחם וחיכם של המשתתפים בתום הביקור באתר המתינו להם שתייה חמה, סופגניות ופירות.

בתמונה: המשתתפים בטיול בגבעת התחמושת





 

 

 

 

 

 




ברוח החג ועדיין עם טעם של ריבה מתוקה בפה, הגיעו חברי מועדון התרבות והרווחה לתחנה האחרונה בטיול- שכונת שערי חסד. שם, בלב השכונה הירושלמית היפה, שמעו על החג וראו את מנהג המקומיים להפיץ את נס חג החנוכה על ידי הדלקת החנוכייה מחוץ לבתים. בתום הסיור חזרו החברים, עייפים אך מרוצים, לאוטובוס שעשה פעמיו חזרה לתל
אביב.

בתמונה: חנוכיה דולקת מחוץ לבית בשכונת שערי חסד
 



 

 

 

 

 

 

 


לתמונות מהסיור:
http://www.flickr.com/photos/darashenker/sets/72157628550893405/

לסרטונים מהסיור:
http://www.youtube.com/watch?v=kHhRQGxWMUI
http://www.youtube.com/watch?v=5NcQzmv-crk
http://www.youtube.com/watch?v=FkWgXr1uGMQ
http://www.youtube.com/watch?v=fspOxWFLpJQ
http://www.youtube.com/watch?v=HnsrC98LRIo

 

שלח לחבר
שתף


 


Google