מסע מוסיקלי בארץ ישראל
מאת: אולגה פרסמן

המופע המוסיקלי של המשורר יורם טהרלב, שהתקיים ב-11.1.12 בסינמה סיטי גלילות, הצליח להעלות נוסטלגיה המתרפקת על שירי ארץ ישראל היפה. לעשרות המשתתפים שהגיעו לאירוע שאירגן מועדון התרבות והרווחה בהסתדרות המהנדסים, ציפה מופע תוסס ומלא הומור יחד עם ליווי מוסיקלי של הזמרת דלית כהנא. טהרלב, בשנינות וחדות נדירה, נתן הצצה לחיים במדינה מלאת סתירות, תוך שילוב של סטנדאפ מקורי ופיסות היסטוריה אישיות על ילדותו ומשפחתו בארץ ישראל המתפתחת.




בתמונה: המשורר-פזמונאי יורם טהרלב והזמרת דלית כהנא במופע "מסע מוסיקלי בא"י" עם מבחר שיריו של טהרלב, 11.1.12

"הסיפור שאני הולך לספר הערב הוא סיפורה של מדינת ישראל מנקודת המבט שלי", פתח טהרלב את המופע שלו. "אני רואה על הנכדים שלי כי אינם מוכנים לקרוא על מדינת ישראל, אלא אם מצמצמים להם את זה לאורך של אסאמאס". במקום להתלונן על כך טהרלב כתב ודקלם לקהל את ההיסטוריה של מדינת ישראל בשיר שכינה "60 שניות על 63 שנים" - התחיל בבן גוריון וסיים בסדרת הריאלטי הישרדות.

המנחה, יורם טהרלב, משורר ופזמונאי, נחשב לאחת הדמויות המייצגות של "שירת ארץ ישראל". פזמוניו העוסקים בשורשי המקרא ובמסורת, בגלויות ובציונות, בארץ ובנופיה, במדינה ובצבאה - הפנטו לאורך חצי מאה את הקהל הישראלי אשר בחר בטקסטים שלו להיות חוד החנית של התרבות היהודית-ישראלית. ההיסטוריה האישית של יורם טהרלב שזורה בהיסטוריה הציונית של המשפחה שלו. "אמי נולדה בעיירה קטנה בליטא וכשעלתה לארץ התעניינה היכן היא יכולה לתרום תרומה אמיתית", נזכר. "כשהשיבו לה שחסרות תופרות, היא הצטרפה למתפרה בקיבוץ יגור, שם עבדה 50 שנה. בקיבוץ יגור פגשה צעיר בן 19, אבא שלי, שכל מה שהיה לרשותו הוא מעיל קרוע ממלחמת העולם השנייה". המעיל הפשוט והתגלגלותו הפעיל את דמיונו הפורה של בנם, שכתב שיר על כך ותיאר כיצד מהמעיל הזה תפרה אמו חולצה, כשזו הייתה בלויה הפכה אותה לילקוט, את הילקוט לבגד ים ולבסוף לממחטה. כשלא נותר עוד דבר, הפך אותו טהרלב לשיר, אותו שיתף עם הקהל.
בתמונה מימין: המשורר והפזמונאי יורם טהרלב

התובנות המלאות הומור אודות ההווייה הישראלית העלו תכופות קול צחוק בקהל. "פעם מישהו אמר שהוא הולך אחרי בן גוריון בעיניים עצומות", סיפר, "אבל מדי פעם הוא פותח עין אחת, לוודא שבן גוריון עצמו לא הולך בעיניים עצומות". כך המשיך טהרלב להסביר כי ההיסטוריה היהודית מושתת על 3,500 שנים של מחלוקות. "המחלוקת הראשונה היתה בין קורח למשה רבנו והאדמה בלעה את יריביו של משה. מאז כל יהודי מקווה שהאדמה תבלע את יריבו, אך בפועל היהודים הם אלו שבולעים זה את רעהו".

"הבחירה ביורם טהרלב היא מקסימה", סיפרה משתתפת קבועה באירועי מועדון התרבות והרווחה. "הכרתי אותו רק בשיריו הרבים שעליהם גדל והתחנך הדור שלי, אבל לא תיארתי לעצמי שהאישיות שלו גדולה אפילו יותר משיריו. ההרצאה שלו מקסימה והוא עשה לי חשק לשמוע מחדש את כל שיריו, הפעם כשעומדת לנגד עיניי דמותו הצבעונית. פשוט תענוג".

בתמונה מימין: המשתתפים במופע "מסע מוסיקלי בארץ ישראל" עם יורם טהרלב, באירגון מועדון התרבות, סינימה סיטי גלילות 11.1.12   


"שירי שנות הקשישים"
טהרלב כתב לא מעט שירים הנוגעים למלחמות וקרבות, המפורסם שבהם "גבעת התחמושת". "השירים זה מה שאנחנו זוכרים בסוף, לכן אני קורא לצה"ל שיחזיר את הלהקות הצבאיות לימי גדולתן", אמר ונתן סימן לזמרת דלית כהנא לפצוח במחרוזת שירי אהבה של הלהקות הצבאיות, את כולן כתב בעצמו. "הילדים שלי קוראים לזה 'שירי שנות הקשישים'", אמר בתום המחרוזת.

העברית העשירה, הכושר הסיפורי הוירטואוזי וחוכמת החיים אפשרו לטהרלב לשים את האצבע על גלגולי השפה בעשורים האחרונים. "הדור שאני גדלתי בו למד דברים בעל פה", הסביר. "הלימוד בעל פה לא רק מעשיר את השפה אלא הופך אותה ליותר מדויקת. במקום תחלוץ, תגרוב, תלבש תפשוט, תחבוש ועוד עשרות פעלים, נותרו בשפה העברית רק שלשה: תוריד, תשים ותביא. שמעתי פעם מישהי אומרת לילד שלה "תוריד נעליים, תשים בגדים ותביא נשיקה לאבא". את השפעת הדור שלו, אשר התחנך על התנ"ך, רואים ביצירותיו. בהיסטוריה של הזמר העברי, השירים שנכתבו עם הרבה ציטוטים מהתנ"ך ובשפה גבוהה. לא מזמן כשהחלטתי להקליד את השיר הראשון שכתבתי לפני 49 שנים - מתחת למילה 'לפעות' הופיעה בוורד קו של שגיאה, אם כך לא פלא שהדור הזה לא מכיר גם הוא את המילה".

טהרלב מבקש לסיים בנימה אופטימית-פסימית. "השירים הטובים שנכתבים היום הם לא פחות טובים מאלו שנכתבו לפני 50 שנה, והשירים הגרועים היום הם לא יותר גרועים מאלו שנכתבו אז. ההבדל הוא בסוג החרוזים בחלק מהשירים", טען ונתן דוגמאות כמו "חזרנו לבורות המים לשוק ולכיכר" אל מול "התנשאי לי אהובה ותהיי לי לאישה". לטענתו החרוזים היום בחלק מהשירים דנים אותנו לחיים אפורים ומשעממים. "אמרו לי פעם שהחרוזים פחות חשובים, יותר חשוב שהשירים ייצאו מהבטן - אני למדתי ששירים יוצאים מהלב, גרעפסים יוצאים מהבטן".
שלח לחבר
שתף


 


Google