הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 1.12.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.488
אירו4.152
ליש"ט4.706
100 יין3.103

ICME2012 - הכנס הישראלי ה-32 להנדסת מכונות, אוניברסיטת ת''א, 17-18.10.2012

   





מאת: רועי שני

מדי שנתיים, יוזמת אגודת מהנדסי המכונות של לשכת המהנדסים והאדריכלים בישראל את הכנס הישראלי להנדסת מכונות. הכנס נערך השנה בשיתוף בית הספר להנדסה מכאנית באוניברסיטת תל אביב, האגודה הישראלית לאנרגיה מתחדשת-ISES, הטכניון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, המכללה האקדמית להנדסה אפקה בתל-אביב וגורמים מהתעשייה הישראלית.
הכנס השנה, אשר התקיים באוניברסיטת תל אביב ב 17-18 באוקטובר, עסק במגוון רחב של סוגיות מדעיות וטכנולוגיות עכשוויות בתחום של הנדסת מכונות, מחקר בסיסי ויישום בתעשייה, ומשך מדי יום למעלה מ-300 משתתפים אשר האזינו ליותר מ-200 הרצאות שהתפרשו על 36 דיונים מקבילים. 

את הכנס פתחה בדברי ברכות פרופ’ דינה פריאלניק, סגנית רקטור אוניברסיטת תל אביב, ואחריה ברכו פרופ’ אבי זייפרט, ראש בית-הספר להנדסה מכנית – אוניברסיטת ת"א, אינג' עמנואל ליבן, יו"ר אגודת מהנדסי מכונות בלשכת המהנדסים ופרופ’ מיכאל אפשטיין מהטכניון.

בתמונה משמאל: אינג' עמנואל ליבן, יו"ר אגודת מהנדסי מכונות בלשכת המהנדסים נושא דברי ברכה בכנס


להלן תקצירים ממבחר מצומצם של הרצאות אשר נישאו במהלך הכנס:

ד"ר לואיס קרספו, מזכ"ל פרוטרמוסולאר (Protermosolar) – ספרד, וסגן נשיא האיגוד האירופי לייצור חשמל סולארי תרמי (ESTELA), הרצה בנושא "תחנות כוח סולאריות תרמיות: מצב נוכחי והזדמנויות בעולם". ד"ר קרספו סקר בהרצאתו את התפתחות תחום ייצור החשמל באמצעים סולריים תרמיים בעולם, כאשר משנות ה-70 של המאה ה-20 סוגיית זיהום האוויר הנוצר עקב ייצור חשמל בתחנות כוח פוסיליות העלו לסדר היום את הצורך בייצור חשמל שאינו גורם לזיהום. כיום, ארצות הברית מובילה את התחום, וספרד מאחוריה. לדברי ד"ר קרספו ספרד בולטת ביצור החשמל הסולארי תרמי נוכח השקעה כלכלית מאסיבית בחינוך הנדסי בתחום כבר משנות ה-80, וכן נוכח החוקים והתקנות הנוקשים לשמירה על הסביבה שמחייבים בספרד פיתוח אמצעים לייצור חשמל ידידותיים. כיום פעילים בספרד 38 אתרים לייצור חשמל המבוססים על טכנולוגיות סולאריות תרמיות, ובניגוד ליתר השיטות לייצור חשמל, תחנות כוח אלו אינן מייצרות גזי חממה ומזהמים נוספים. ד"ר קרספו הדגיש כי נצילות ויעילות המערכות הסולאריות תרמיות הינן גבוהות במיוחד ביחס לשיטות ייצור חשמל אחרות, וכן כי הייצור של החשמל בשיטות אלו מותיר את הכסף המושקע בהן בתוך המדינה, בניגוד לייצור חשמל מבוסס גז, למשל, אשר 80% מההשקעה הכלכלית מופנית לרכישת חומרי גלם ותובלה ממדינות אחרות.
לסיכום, ד"ר קרספו הדגיש כי דרוש פיתוח נוסף של טכנולוגיות לאגירת החשמל המופק מאור השמש, וזה האתגר העיקרי שלו שותפים גם מהנדסי המכונות.
בתמונה משמאל: ד"ר לואיס קרספו, מזכ"ל פרוטרמוסולאר – ספרד, וסגן נשיא האיגוד האירופי לייצור חשמל סולארי תרמי

פרופ’ גרגורי זילמן מבית הספר להנדסה מכנית באוניברסיטת תל אביב הציג מחקר שעוסק בדימות הידרו-דינמית של דגים עיוורים. פרופסור זילמן לומד את התנהגות דגים מסוג "Blind Mexican cave fish", דגים בגודל 4-7 ס"מ אשר תנאי הסביבה החשוכים בהם הם חיים הביאו להעלמות אבולוציונית של העיניים שלהם. מלימוד אודות התמצאותם המרשימה של הדגים העיוורים במרחב המימי מסיק פרופסור זילמן ומקיש אודות תנועה והתמצאות של כלי רכב ורובוטים תת ימיים. השאלה העיקרית אותה בחן פרופסור זילמן בהרצאתו היא כיצד דגים נטולי חוש ראיה השוחים באקווריום אינם מתנגשים בדפנות הזכוכית של המיכל. לדבריו, הדגים מזהים אובייקטים עומדים על ידי שילוב של שתי מערכות מתוחכמות אשר הם פתחו: הראשונה, מערכת של קולטנים יחודיים הנמצאים לאורך גוף הדג אשר חשים בשינויים בלחץ ובמהירות של המים מסביבם, שינויים הנובעים מהמצאות אובייקטים שונים. כך הם גם מזהים סכנות כמו טורפים, וכן מקורות מזון. מנגנון נוסף באמצעותו הדג מתמצא במים הוא מה שפרופסור זילמן מכנה "אקו-לוקציה", הנעשה על ידי פתיחה וסגירה מתמדת של פי הדג תוך כדי שאיבה ופליטה של מים. פעולה זו של הדג מאפשרת לו התמצאות בשטח בדומה לעקרון הסונר.
פרופסור זילמן לומד התנהגות דגים בכדי לפתח שיטות התמצאות מתוחכמות ו"ראיה הדרו-דינמית" של תנועת רכבים ימיים, הנאלצים להתמצא בסביבה ימית
מורכבת המושפעת ממספר רב של גורמים המשתנים ללא הרף.
בתמונה משמאל: פרופ’ גרגורי זילמן מבית הספר להנדסה מכנית באוניברסיטת ת"א

הרצאתו של פרופ’ אלעד תדמור מאוניברסיטת מינסוטה - ארה"ב, "10,000,000,000,000,000,000,000 אטומים", עסקה באספקטים יישומיים של תורת החוזק. כל החומרים בנויים מאטומים, ובין האטומים קיימת דינמיקה רצופה. אותה דינמיקה היא למשל החיבורים בין האטומים שיוצרים מבנים שונים, קשרים מתכתיים, קשרים יוניים, ועוד מגוון קשרים. מהנדסים תמיד מעוניינים לדעת מהו טיב הדינמיקה של החומר ממנו מייצרים גופים שונים, זאת מטעמים שונים- למשל בטיחות. דוגמה לכך היא בחינת כשלים במטוסים. בחינה מדוקדקת לאחר תאונת מטוס כוללת מבט קפדני על הסדקים בגוף המטוס. רזולוציות בחינה שונות של הסדק יספקו איתור של סוגי כשלים שונים ודרכי ניתוח שונות. ברמה מיקרו-ננומטרית, הרמה האטומית של החומר, יתגלו סיבות לתאונה הכרוכות בדינמיקה בין האטומים- סיבות שברמה מיקרוסקופית לא יחשפו. פרופסור תדמור הוא אחד ממייסדי פרוייקט  ( KIM (Knowledgebase of Interatomic Models, במסגרתו מגוון חוקרים הקימו מסד נתונים פתוח וחופשי אשר מסייע לכל דכפין לנבא בעזרת מודלים שונים את האינטראקציות בין האטומים של חומרים שונים.
בתמונה מימין: פרופ’ אלעד תדמור מאוניברסיטת מינסוטה - ארה"ב

ד"ר פיני פרלמוטר, המנהל הטכנולוגי של חברת אינדיגו – חטיבת הדפוס הדיגיטלי של HP, הרצה אודות ההתפתחויות הטכנולוגיות והעסקיות של חברת אינדיגו בתחום הדפוס הדיגיטלי. הדפוס הדיגיטלי בעולם הינו תעשיה המגלגלת מעל ל-600 מיליארד דולר בשנה. עד לפני 30 שנה ההדפסות היו אנלוגיות בלבד והתבססו על סידור ידני של לוחות. המעבר לטכנולוגיה דיגיטלית הביא למהפכה בתחום הדפוס, כאשר המדפסת הדיגיטלית המסחרית הראשונה פותחה בשנת 1993. המודל העסקי של חברת אינדיגו, אשר נרכשה על ידי HP בשנת 2003, מתבסס גם על מכירת מכונות דפוס ללקוחות וגם על הספקת שירות וחומרי דפוס. אינדיגו פתחה טכניקת הדפסה יחודית המושתתת על חומרי צביעה עם מדיום של שמן מינרלי וחלקיקי פיגמנט זעירים במיוחד שלא גורמים לשינוי של מרקם הנייר המודפס- מה שמעלה את איכות ההדפסה. הטכנולוגיה המגוונת עליה מדפסות חברת אינדיגו מבוססות הן שילוב של אלפי חיישני אור, לייזר ושדות מגנטיים בכל מדפסת, מה שמעניק לאינדיגו יתרון בשוק התחרותי.
בתמונה מימין: ד"ר פיני פרלמוטר, המנהל הטכנולוגי של חברת אינדיגו – חטיבת הדפוס הדיגיטלי של HP

הרצאתו של ד"ר צבי באטוס מאוניברסיטת קורנל בארה"ב, התמקדה ביכולות הפנומנליות של זבוב פירות להתאושש במהירות שיא ממכשולים אוויריים בהם נתקל תוך כדי מעוף. ד"ר באטוס הדגים כיצד זבובים הנתקלים תוך כדי מעוף במכשולים, מתקנים את עצמם תוך כדי תעופה ומבצעים תמרונים מאוד מורכבים ומהירים. משק הכנפיים של זבוב הפירות הוא כה מהיר, עד כי במשך מצמוץ עיניים אנושי אחד כנפי הזבוב מרפרפות כ-30 פעם. לצורך המחקר השתמש ד"ר באטוס בציוד מתוחכם הכולל מצלמות לייזר וחיישנים של שדות מגנטיים בכדי למפות הנדסית ופיזיקלית את תנועות התמרון של הזבוב תוך כדי מעוף. ממצאי המחקר העלו כי תמרון התיקון של הזבוב באוויר כתגובה להפרעה בציר הגלגול נמשך כ-40 מילי שנייה, פרק זמן הקצר יותר מזמן התגובה של הזבוב לגירויים חזותיים.  מכך מסיק ד"ר באטוס כי בתהליך מעורב רפלקס עצבי, וכי התיקון נערך על ידי שינויי זווית ומשק כנפיים בטווחים שונים. בניתוח פיזיקלי מדוקדק הראה ד"ר באטוס כי הזבוב למעשה שולט באלמנטים האיטיים בכדי להשפיע על קינמטיקה שהיא מהירה יותר. לדברי ד"ר באטוס, עיבוד המכניזם הזבובי יספק לתעשייה פתרונות יישומיים לרובוטיקה בתעופה.

ד"ר אשר וייטמן מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב הרצה אודות "הערכת מיקום על ידי רשתות חיישנים אלחוטיות".
ד"ר וייטמן עוסק בין היתר בטכנולוגיות אלחוטיות לאיתור תוך-גופי של מערכות מיקרו-רפואיות, למשל גלולה נבלעת המכילה מצלמה, מסיירת במערכת העיכול לצורך ניטור רפואי. כיום קיימת טכנולוגיה מדוייקת מבוססת פאזה שמאתרת את הגוף הנבלע בעזרת GPS. אולם, לדברי ד"ר וייטמן, הטכנולוגיה הזו יקרה יחסית, ולכן יש צורך להוזיל את המכשור באמצעות טכנולוגיות חליפיות. הטכנולוגיה אותה הציג ד"ר וייטמן מבוססת על עוצמת גלי רדיו. ההתקן התוך גופי מכיל משדר ומערך תחנות קליטה חיצוניות הקולטות את התדר שמשודר. על ידי חישוב אלגוריתמי של מרחק המשדר מתחנות הקליטה, חישוב המבוסס על עצמת גלי הרדיו, ניתן לקבוע את מיקום ההתקן התוך גופי. 

תלמיד המחקר יהודה פאס מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, הציג את מחקרו אשר מתמקד בהעברת הספק חשמלי מבוסס אנרגיה סולארית למיקרו-רובוטים רפואיים המשייטים בחללי המוח, משחררים תרופות, מנטרים גידולים סרטניים ואפילו מבצעים פרוצדורות פולשניות מורכבות. נקודת המוצא של פאס היא שהגורם הדורש את נפח המשמעותי ביותר במיקרו-רובוטים רפואיים הוא הסוללה המספקת את מקור האנרגיה. כמו כן, סוללות הן גורם מתכלה ולכן יש למצוא פתרון שגם מצמצם את גודל הרובוט וגם שיספק אנרגיה ללא הגבלה. פאס עובד על פיתוח של תא סולארי דק וגמיש, שיצפה את הרובוט, ויוחדר למערכת הוונטריקולרית במוח דרך צינור דקיק, אשר דרכו גם יוקרן אור שיותמר לאנרגיה חשמלית אשר תפעיל את הרובוט. פאס מדגיש כי תופעת הלוואי שיש לתת עליה את הדעת היא שחלק מהאור נבלע ומחמם את הרקמה- דבר שעלול להיות מסוכן ועל כן יש עוד לעבוד על הפיתוח.

שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google