הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 20.10.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.493
אירו4.121
ליש"ט4.587
100 יין3.082

לשכת המהנדסים מארחת את פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל לכימיה

מאת: אולגה פרסמן

חתן פרס הנובל לכימיה, הפרופ' דן שכטמן, הגיע לביקור חגיגי בבית המהנדס בת"א, במסגרתו נפגש עם בכירי לשכת המהנדסים והעניק הרצאה מיוחדת לחבריה. שכטמן: "חלום חיי היה להיות מהנדס. התאהבתי במדע".



 

 

 

 

 

 



ביקורו של פרופ' דן שכטמן בבית המהנדס והאדריכל בת"א ב-19.12.12, ריגש רבים מחברי הלשכה. הקולגה הבכיר למקצוע נפגש עם חברי ההנהלה ונציגי האגודות המקצועיות השונות, התוודע לפעילויות הלשכה ותרם מזמנו על מנת להרצות אודות התהליך שעבר במשך שלשה עשורים, מאז התגלית ועד שקיבל את ההכרה הבינלאומית.

יצחק רז, יו"ר לשכת המהנדסים והסתדרות המהנדסים, ברך את פרופ' שכטמן בשם כלל המוסדות על זכייתו. "אני מברך אותך מתוך הוקרה והערכה של כלל ציבור המהנדסים בישראל ומהנדסי הכימיה בפרט, אשר מתוכם יצא האיש שגילה גילוי מדהים ומהפכני וידע לעמוד על העקרונות שלו תוך מאבק לא פשוט עם עמיתים בכירים ביותר, עד אשר הוכיח את אמיתות המהפכה המדעית וסופו שזכה בפרס נובל". רז המשיך בהצגת הלשכה כארגון גג המאחסן בתוכו את כל הדיסציפלינות ההנדסיות והאדריכליות במדינת ישראל ופירט אודות משמעותה בנוף החקיקתי ומקומם של נציגיה במוסדות ממלכתיים.

בתמונה: מפגש בין פרופ' דן שכטמן לבין הנהלת לשכת המהנדסים ועובדים בכירים בארגוני המהנדסים



ראשי האגודות המקצועיות ברכו את שכטמן על הזכייה והציגו בקצרה את פועלם במסגרת הלשכה, בהם אמנון ברטל, יו"ר אגודת מהנדסי תעשייה וניהול, שמואל אוסטר, יו"ר אגודת מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה, ד"ר אמיר פרי, יו"ר אגודת מהנדסי בטיחות וד"ר אליק גרויסמן, יו"ר אגודות מהנדסי כימיה וכימאים, אשר פירט אודות 4,000 מהנדסי כימיה וחומרים החברים בלשכה וכן על הפורומים והכנסים המקצועיים במסגרתה. כמו כן, הוסיף גרויסמן את הערכתו הרבה לפרופ' שכטמן על כך שהוא משלב בתחומו גם אמנות ותרבות ומחבר את היופי של עולם הדומם לעולם המדע. עוד ברכו אלי דרזי, מנכ"ל קרן ידע הנדסי-אקדמי וברוך גוטמן, יו"ר הקרן, אשר ארגנה את האירוע. גוטמן הסביר כי הקרן פועלת לשדרוג הרמה המקצועית ואמר: "אנחנו מחלקים מלגות לצורך סמינרים, מסייעים למהנדסים הזקוקים למימון התואר ועוד".



 

 

 

 



בתמונה:
פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל לכימיה, במפגש עם הנהלת לשכת המהנדסים, 19.12.12. מימין לשמאל: פרופ' דן שכטמן,  יצחק רז, יו"ר ארגוני המהנדסים, פרופ' אריאל כהן, יו"ר אגודת מדע, מחשבים ותוכנה, אמנון ברטל, יו"ר אגודת מהנדסי תעשייה וניהול

"אני מהנדס מכונות וחלום חיי היה להיות מהנדס מכונות", פתח פרופ' דן שכטמן בחיוך. "כשהייתי ילד נהגתי לקרוא הרבה ספרים. אחד מהם היה אי התעלומות של ז'ול ורן אשר השפיע עלי מאוד. יש שם סיפור על אנשים שנחתו על אי בודד וראש הקבוצה, מהנדס במקצועו, הצליח לעשות הכל. חלום חיי היה להיות כמוהו. את השירות הצבאי עשיתי ליד הטכניון ותהיתי האם אי פעם אוכל לעלות במדרגות האלה כסטודנט". חלומו של שכטמן התגשם, אולם כשסיים את לימודי ההנדסה ב-1966 יצא לשוק רק על מנת לגלות כי אינו יכול למצוא עבודה בשל המצב הקשה ששרר באותה תקופה. "חזרתי ללימודים לעשות תואר מאסטר שנתיים ובתום התקופה מצאתי עבודה מצוינת, אלא שאז כבר התאהבתי במדע ונשארתי באקדמיה."

בטרם ליוו בכירי הלשכה את פרופ' שכטמן להרצאה שהעניק, הוסיף יצחק רז אודות הגאווה הלאומית הרבה שהביאה זכייתו של שכטמן למדינה ובוודאי לציבור המהנדסים. "אנחנו מאוד מקווים שתוכל להמשיך ולהוסיף לאומה", אמר רז וחתם בהרמת כוסית עם יתר הנוכחים.

30 שנות אי אמון
ההרצאה נפתחה בדבריו של גיל שביט, מנכ"ל הלשכה, אשר הנחה את הערב ונמשכה בדברי הערכה נוספים שהפנה יצחק רז לפרופ' שכטמן: "אמנם היו כאן ראשי ממשלה ופוליטיקאים, אך בעיני זה לא משתווה לאדם עם הישגים כמו שלך", אמר רז. ד"ר אליק גרויסמן, יו"ר אגודת מהנדסי כימיה וכימאים, נתן הרצאה קצרה אודות המקרה המיוחד של פרופ' שכטמן: "בהיסטוריה לא היה מקרה בו 30 שנים הפרידו בין אי-אמון לבין הכרה", והוסיף אודות תרומתו של שכטמן בנושא החינוך, על אף שמשרד החינוך אינו משקיע מספיק בלימודי הכימיה.




 

 

 

 

 

 


בתמונה, משמאל לימין: פרופ' שכטמן, ד"ר אליק גרויסמן וגיל שביט מרימים כוסית בסיום המפגש עם הנהלת לשכת המהנדסים

"אם תצאו מכאן ותתקדמו לכיוון כיכר דיזנגוף, תעברו ליד הבניין בו נולדתי", פתח שכטמן את חלקו בערב בנימה אישית, וסיפר על הדרך בה התגלגל לאקדמיה. הרצאתו של שכטמן "מאי אמון לפרס נובל", לקחה את הנוכחים אל מסע בזמן- הגילוי המרעיש בשנת 1982 עת שהה במרילנד שבארה"ב ויומן המעבדה בו תיעד את התגלית המרעישה, דרך פרסום המאמר ב-1984, אי האמון וההתנכלות מקולגות ועד להכרה הסופית בקבלת פרס הנובל לכימיה בשנת 2011. 

במהלך עבודתו באוניברסיטת ג'ונס הופקינס שבמרילנד, ערך שכטמן ניסויים בייצור חומרים מתכתיים על ידי התמצקות מהירה. יום אחד, כאשר בחן גביש של הסגסוגת מנגן ואלומיניום באמצעות התאבכות של קרני רנטגן, גילה להפתעתו שהוא בנוי מסימטריה מחומשת. מאחר שבאותה התקופה אחד מהעקרונות הבסיסים בקריסטלוגרפיה שלל סימטריה כזו, החל שכטמן לפתח תאוריה שחומר מוצק מתארגן לעתים בצורה אסימטרית כגביש קוואזי-מחזורי. כששיתף שכטמן בתגליתו נתקל בביקורת קשה. שכטמן נותר בודד. תגובות הקולגות נעו בין עידוד לדחייה טוטאלית. אף נאמר לו על ידי מנהל המעבדה כי הוא חרפה לקבוצה שלו והוא התבקש לעזוב אותה. האגודה לקריסטלוגרפיה מצדה, דחתה גם היא את ממצאיו של שכטמן בטענה שדיפרקציה אלקטרונית לא מקובלת עליהם.

על אף העובדה שתוצאות הניסוי שוחזרו בהצלחה פעמים רבות, נותרו מדענים רבים בתחום בעמדתם הספקנית, בראשם פרופ' לאינוס פאולינג, מגדולי הכימאים במאה ה-20. פאולינג, אשר היה "הסנדק" של אגודת הכימאים האמריקאית החזקה, דחה על הסף את ממצאיו של שכטמן והוביל בכך מגמה בעולם האקדמי. רק בשנת 1992 קיבלה האגודה לקריסטלוגרפיה בהכנעה את הממצאים ופרסמה הגדרה חדשה לגביש. "בעוד שסדר בעבר היה מקביל למחזוריות, כעת יש מחזוריות וקוואזי-מחזוריות", הסביר שכטמן, "ואנחנו פתוחים לשמוע דברים חדשים". מאז תגליתו, נמצאו גבישים נוספים שקיומם נחשב כבלתי אפשרי, ונפתח תחום מחקר חדש.

לשאלה שנשאל פעמים רבות, אודות הסיבה לכך שהקוואזי גבישים לא התגלו לפני כן, הציג שכטמן מספר גורמים, אשר לדעתו היו חיוניים על מנת להגיע לגילוי ולהפיצו: העובדה כי היו חייבים להתגלות במיקרוסקופים אלקטרוניים, הצורך בהתמקצעות בתחום על אף ההכשרה שלוקחת משאבים רבים, ההתעקשות על צדקת הדרך, האמונה בעצמך והחוסן הנפשי.

בתמונה: קהל המשתתפים באירוע - חברי הלשכה, חברי קרן ידע-הנדסי-אקדמי וחברי מועדון התרבות, מאזינים להרצאתו של פרופ' דן שכטמן




"היה לי הכבוד"
אנשים שעבדו לאורך השנים עם שכטמן מעידים על אדם נעים ומיוחד. יוסף סודרי, חבר הנהלת אגודת מהנדסי מכונות בלשכת המהנדסים, היה תלמידו של פרופ' דן שכטמן בטכניון ואף עבד לצדו, עת שימש כאסיסטנט ההוראה שלו. "בין 1978 ל-1981 הייתי תלמיד במחלקה להנדסת חומרים", נזכר סודרי. "כשהודיעו על זכייתו של פרופ' שכטמן התקשרתי ואיחלתי לו את מה שכולם איחלו. אני חש גאווה וסיפוק רב שהייתי תלמיד ועוזר הוראה אצל חוקר בעל שם עולמי, שהיה לו אומץ לעמוד מול הקהילה המדעית".
הרגשת כבר אז משהו יוצא דופן בפרופ' שכטמן?
"בהרצאותיו הוא נוהג למנות את הסיבות לכך שלדעתו דווקא הוא הגיע לתגלית. בין היתר הוא מציין את נושא המומחיות. אני עד למוסר העבודה שלו, לשעות הרבות בהן עבד עם החלוק הלבן שלו בשקט, בריכוז. בלי לצבור הרבה קילומטרז' הוא לא יכול היה להגיע למומחיות אליה הגיע. יחד עם זאת, גם הדבקות שלו במטרה והעמידות שלו בקשיים שיחקו תפקיד משמעותי, כשלאורך 30 שנה אמרו לו שהוא מדבר שטויות, נידו אותו, גירשו אותו והוא לא התכופף".
"מדובר באדם צנוע, נעים, חביב, משרה אווירה מדהימה. בנוסף לכך הוא גם מרצה מצטיין ועל כך קיבל פרסים רבים מהטכניון. למדתי אצלו נושאים מאוד מורכבים והוא מצליח לפשט אותם על מנת להעביר לדורות הבאים. מעבר לתחום המקצועי, המסר שלו תמיד היה להיות קודם כל בן אדם, וזו גם הסיבה שהוא דואג לנצל את מעמדו להעלאת נושא החינוך על סדר היום הציבורי, על מנת לקדם את זה לטובת הדור הבא."

בתמונה: יצחק רז, יו"ר ארגוני המהנדסים, מעניק לפרופ' שכטמן מתנה כמזכרת מביקורו בבית המהנדס בת"א


שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google