שערי
חליפין
שינוי אחרון: 20.10.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.493
אירו4.121
ליש"ט4.587
100 יין3.082

ד''ר אמיר פרי, יו''ר אגודת מהנדסי בטיחות בלשכה, עם כניסתו לתפקידו: "נוביל מהלך של הכרה במהנדסי בטיחות! ''
מאת: אלי תבור

"בישראל לא קיימת המודעות הנדרשת לבטיחות. חוק הרגולציה של הבטיחות מכיר ב'ממונה על הבטיחות' וב'נאמן הבטיחות', הפועלים במפעלים ובמוסדות השונים. אבל מבחינת הרגולטור מהנדסי הבטיחות לא קיימים. זהו מושג שלא קיים בעולם הבטיחות הישראלי. מהנדסי הבטיחות מוכרים על-ידי רשם המהנדסים, אבל לא על-ידי הרגולטור שהוא משרד התמ''ת. אי ההכרה במהנדסי הבטיחות לא נבעה מרצון רע. הרגולטור פשוט טען שאין במדינה מסה קריטית של מהנדסי בטיחות שתצדיק הכרה בחוק במקצוע כזה. את המצב האנומלי הזה אנחנו אמורים לשנות. אני רואה זאת כמשימה הראשונה במעלה שלי - להוביל מהלך של הכרה רגולטורית במהנדסי הבטיחות, כי בלי הכרה כזאת אין הכרה בצורך ובחיוניות של ניהול הבטיחות''. כך מכריז ד''ר אמיר פרי, היו''ר החדש של אגודת מהנדסי בטיחות בלשכת המהנדסים, עם כניסתו לתפקידו.

בתמונה: ד"ר אמיר פרי, היו"ר החדש של אגודת מהנדסי הבטיחות בלשכת המהנדסים

מדינת ישראל חוותה בשנים האחרונות לא מעט אסונות שנבעו, בין השאר, מההעדר ניהול בטיחות ראוי. די להזכיר אסונות מקריסת גשר שפירים ב-1994 ואסון גשר המכביה ב-1997, דרך אסון אולמי ורסאיי ב-2001 ועד שריפת יערות הכרמל השנה. כל אלה היו אירועים של חוסר ניהול בטיחות מערכתי. הם הוכיחו כי אין בישראל המודעות הנדרשת לבטיחות ברמת המקרו.

ברמות הנמוכות יותר קיימת יתר מודעות לנושא. קיים המוסד לבטיחות ולגיהות, שהוקם על-ידי הרגולטור כדי לקדם את נושא הבטיחות ברמה של נאמני בטיחות ושל ממונים על הבטיחות. נאמן בטיחות הוא עובד מפעל או מוסד שקיבל 5-3 ימי הכשרה לתפקיד. ממונה על הבטיחות חייב להיות לפחות טכנאי בהכשרתו שעבד במוסד קורס של 300 שעות לימוד בנושא. אבל התפקיד של מהנדס בטיחות, שהוא בעל נתוני כניסה, יכולות וכלים אקדמאיים, אינו מוכר רגולטורית.

"ההבדל בין נאמן וממונה בטיחות למהנדס בטיחות הוא עצום'', אומר ד''ר פרי. "רק מהנדס בטיחות יכול להקים מערכת ניהול מערכתית
(Safety Management System - SMS), שהיא מעין יישום של ניהול האיכות בתחום הבטיחות. ניהול איכות הוא תהליך חיוני שקיים בעולם המערבי המפותח ובמקום שהרגולטור אינו מקים אותו חייב גוף כמונו - אגודת מהנדסי בטיחות - להקימו ולקבוע את כלליו. אם רוצים להגיע בארץ לתהליך של שיפור הבטיחות ותרבות הבטיחות חייבים לעשות זאת. וזה התפקיד הראשוני שאני מבקש שניקח על עצמנו''.

בישראל יש רק מוסד אחד המכשיר מהנדסי בטיחות. זוהי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היחידה להנדסת בטיחות באוניברסיטת באר-שבע, שד''ר אמיר פרי הוא אחד מהמרצים בה, הוקמה רק ב-1996. זוהי יחידה ולא מחלקה, כיוון שהיא מקנה רק תואר שני לבעלי תואר ראשון בכל תחומי ההנדסה. ב-1998 יצאו הבוגרים הראשונים שלה לעולם הבטיחות הישראלי. עד היום הכשירה היחידה כ-200 מהנדסי בטיחות, כשכל מהנדסי הבטיחות שפעלו לפניהם בארץ היו בוגרי מחלקות בטיחות אקדמיות בחו''ל.

"מהנדס בטיחות עולה על נאמן וממונה בטיחות ברקע וביכולות שלו'', מסביר ד''ר פרי. "בלימודי ההנדסה לתואר ראשון הוא רוכש את כל הכלים בהיבט של המהנדס, לניהול, פיקוח וניתוח נתונים. לאחר מכן, בלימודי הנדסת בטיחות הוא עובר התמחות בתחום, בדיוק כשם שרופא שמסיים לימודי רפואה עובר להתמחות בתחום ספציפי. הערך המוסף הוא בידע ובניסיון הנרכש אצלו במשך שש שנות לימוד לעומת שתי שנות לימוד של הטכנאי או ההנדסאי. הנדסת הבטיחות מקנה לבוגריה את היכולת להקים מערכות ניהול מערכתיות בכל תחומי החיים''.

אחת הדוגמאות המובהקות לחשיבותן של מערכות ניהול כאלה הומחשה לאחרונה בתחום התעופה בישראל. בדצמבר 2008 הכריזה רשות התעופה הפדרלית של ארה"ב, ה-FAA, על הורדת דרגת הבטיחות התעופתית של ישראל לקטגוריה של מדינת עולם שלישי. זאת, עקב ליקויי בטיחות טיסה ובפיקוח עליהם, שלא תוקנו עד היום, כולל בנתב"ג. אחת הסיבות העיקריות לכך היא העדרה של מערכת ניהול בטיחות. "הייתי בקיץ האחרון בארה''ב ונפגשתי שם עם גורמי בטיחות תעופתית'', מספר ד''ר פרי. "נאמר לי שם במפורש, שכל עוד לא תהיה בארץ מערכת ניהול בטיחות בתחום התעופה הם לא יעלו את דירוג הבטיחות התעופתית של ישראל''.

האגודה כמכשיר ליצירת גאווה מקצועית
עם כניסתו של ד''ר אמיר פרי לתפקיד הוא מציין כי הנהלת אגודת מהנדסי בטיחות מבקשת לשנות את שמה לאגודת הבטיחות. נושא זה יבוא לידי דיון בהנהלת הלשכה, שהיא הגוף המוסמך היחיד לשינוי השמות של האגודות המקצועיות בלשכה.
"אני מבקש להפוך את האגודה לאינסטנציה המקצועית המוסמכת בתחום הבטיחות במדינה, שתרכז בתוכה את כל מהנדסי הבטיחות ואנשי הבטיחות בישראל. אנחנו רוצים לקדם את הבטיחות במדינה על-ידי קידום הידע והמחקר, קידום החקיקה והתקינה בתחומי הבטיחות ובעיקר קידום המודעות והטמעת כלי בטיחות מתקדמים לניהול הבטיחות. לצד זאת אנו מבקשים לקדם את מעמדם ויוקרתם של מהנדסי הבטיחות באמצעות העלאת הידע המקצועי והמומחיות שלהם, פיתוח וריכוז מומחי תוכן בתחום הבטיחות ויצירת גאווה מקצועית ותחושות זיקה ושייכות לפורום מוערך. חשוב לנו שפעילותנו תהיה רב-תחומית, ותקיף את נושאי הבטיחות לא רק בתעשייה או בתחבורה, אלא גם בתחומים כמו הרפואה, ניהול גני ילדים או הובלת הגז. חשובה הסינרגיה, השילוב הרב-תחומי בין כל סוגי הפעילות הבטיחותית. לשם כך צריך להחליף דיסקט. דרוש שינוי בקונספט על מנת שתהיה אצלנו עבודת צוות שתיתן מענה למטרות אליהן אנו שואפים להגיע''.

מהנדס הבטיחות אמיר פרי (58) החל את דרכו דווקא כטכנאי. הוא יליד חיפה, בוגר בית הספר התיכון המקצועי לטכנאים ע''ש שור כטכנאי מכשור ובקרה. כך גם התגייס לחיל האוויר, שם שילב את קידומו לקצונה בלימודי הנדסה באוניברסיטת באר-שבע. הוא עשה תואר ראשון בהנדסת מכונות והפך לקצין מקצועי שקיבל מינוי כחוקר תאונות ומנחה ועדות חקירה לתאונות. בתפקיד זה החליף ב-1997 את חוקר תאונות האוויר של החיל, עו''ד יצחק רז (רזצ'יק), כיום חוקר תאונות האוויר הראשי במשרד התחבורה. "זה היה תפקיד שאיפשר לי הרבה קשרי גומלין בינלאומיים שלמדתי מהם המון על המקצוע והתחום'', הוא אומר. פרי היה מנחה חקירת אסון המסוקים בשאר ישוב ב-1997. "אז למדתי שהנושא הזה קשור ממש בהצלת חיי אדם והחלטתי ללמוד את הנושא על בוריו'', אומר פרי. במהלך חמש השנים הבאות רכש הכשרה נוספת בשלבים בתחומי הבטיחות האזרחיים והצבאיים בארה''ב, וזכה בהסמכה בינלאומית כקצין בטיחות תעופה. בשנת 2000 סיים לימודי תואר שני בניהול עסקים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וב-2002 קיבל הסמכה בינלאומית בתחום ניהול מערכות בטיחות. שנה לאחר מכן סיים את לימודיו לתואר שני גם בהנדסת בטיחות.

בשנת 2005 פרש פרי מחיל האוויר והחל בעבודת הדוקטורט שלו בנושא בטיחות המטופל ברפואה, אותה סיים ב-2009. "בארה''ב מתים כל שנה בין 8,000 ל-10,000 מטופלים כתוצאה מטעויות של הצוות הרפואי שטיפל בהם'', מספר ד''ר פרי על עבודת הדוקטורט שלו. על-פי פרסומים שונים בישראל מתים מדי שנה כ-200 מטופלים כתוצאה מרשלנות רפואית, ורבים נוספים נותרים עם מוגבלויות בגלל טעויות רפואיות.

"יש קווי דמיון רבים בין התאונות המתרחשות ברפואה ובתעופה. בשני התחומים יש פוטנציאל לכל 'כמעט תאונה' להפוך לתאונה קטלנית. לכן יש לחקור ולהבין כל כמעט תאונה בתחומים אלה כאילו הייתה תאונה, ואז להפיק ממנה את הלקחים הנדרשים כדי למנוע את התאונה הבאה. לקחתי מה שלמדתי בעולם התעופה ויישמתי אותו גם בתחום הרפואה".

היום משמש ד''ר פרי יועץ ומנחה בנושאי ניהול סיכונים וניהול מערכות בטיחות לשורה של מפעלים ופרויקטים חשובים במדינה, שהבינו את חשיבות הנושא. כך, למשל, בחברת החשמל הוא מנצח על תהליך ניהול הסיכונים בהכנסת טורבינת גז חדשה לתחנת הכוח אשכול באשדוד. "זהו תהליך של ניהול פרויקטים שתפקידו למנוע כשל אפשרי עוד לפני שהפרויקט יוצא לדרך'', הוא מסביר. כמו כן הוא ניהל את פרויקט ניהול הסיכונים בפרויקט של רשות שדות התעופה להארכת המסלולים בנתב''ג. שני פרויקטים חדשים שהוא עוסק בהם כיום בחברת החשמל הם ניהול סיכונים בהפחתת הפליטות המזהמות בתחנות הכוח הפחמיות של החברה, וניהול הסיכונים בתוספת קיטורית לתחנת הכוח אשכול''. לצד כל אלה הוא מוצא גם פנאי לשמש כמרצה חוץ ביחידה להנדסת הבטיחות באוניברסיטת באר-שבע. "זה נושא חשוב, חיוני והכרחי, ואם אני לא אעשה זאת, אז מי יכשיר את הדור הבא בתחום?! הוא שואל.

על תוכניותיו של ד"ר פרי בקידום האגודה שבראשה הוצב
"אני שואף כי אגודת מהנדסי הבטיחות תהפוך להיות הבית החם של כל אנשי הבטיחות במדינה, גוף שייצג אותם מול הרגולטור ומול כל הגופים האחרים במדינה. כך, למשל, נפעל מול הנהלת בתי המשפט שיזמינו מומחים בתחומי הבטיחות רק על-פי אישורי האגודה, שכן כיום פועל בנושא אוסף של שרלטנים חסרי השכלה אמיתית וניסיון בתחום, המתחזים למומחים. מעבר לכל אלה אני רוצה שהאגודה תיצור גאווה מקצועית אצל העוסקים בתחום. אנחנו חייבים לצאת מהאנונימיות שלנו ולהציג את העמדות המקצועיות של האגודה בכל מקרה של כשל בטיחות, כדי ליצור מודעות לניהול הסיכונים וניהול הבטיחות''.
שלח לחבר
שתף


 


Google