הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 1.12.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.488
אירו4.152
ליש"ט4.706
100 יין3.103

לזכרו של מהנדס אורי מן ז''ל
מאת: אלי תבור

נפרדים מ''מר ייעול''

אינג' אורי מן,
יו''ר אגודת מהנדסי תעשייה וניהול בלשכת המהנדסים והאדריכלים, חשב ייעול, נשם ייעול וחי ייעול עד לרגעיו האחרונים.
הוא פשוט לא יכול היה להיתקל בעשייה כלשהיא, מבלי לחשוב מייד כיצד ניתן לייעלה ולחסוך בכך זמן, כסף וגם מיטרד. בימיו האחרונים, בעת ששהה בבית החולים איכילוב בתל-אביב, שם אושפז לסדרת בדיקות, היה עליו לעבור, בין השאר, בדיקת הולטר. בדיקה זו, המיועדת לגלות הפרעות בקצב הלב, נעשית בבית החולים, מול מוניטור הנמצא בעמדת האחיות במסדרון. לשם כך מוציאים את מיטת הנבדק למסדרון, מחברים את מכשיר ההולטר למוניטור, והנבדק שוהה במסדרון כמה שעות על מנת שהאחיות תוכלנה לגלות במוניטור הפרעות בקצב הלב. אורי מן תמה מיד: "האם לא יותר פשוט היה לקדוח חור בקיר, להעביר דרכו חוט מחדר האישפוז אל המוניטור, וכך לא לטלטל את הנבדק מהחדר למסדרון?!''

בתמונה משמאל:
אינג' אורי מן ז"ל

המהנדס, שעסק עשרות שנים בתכנון תכניות ייעול למפעלים, מוסדות וארגונים גדולים, לא יכול היה שלא לחשוב איך לייעל אפילו את הפעולות היומיומיות הטרוויאליות ביותר, שאיש לא מקדיש להן מחשבה. כך, למשל, כשראה את רעייתו מזה 50 שנה, איה, עוסקת בהכנת ארוחה ומתבלת מאכל מסויים בשורה של תבלינים, הוא היה חייב להעיר לה: "את מתבלת את המתכון הזה כבר המון שנים עם אותם התבלינים. האם לא היה קל יותר להכין מראש צנצנת עם תערובת של כל התבלינים כדי שתוכלי בכל פעם לחסוך פעולות ולתבל פעם אחת בלבד?!''

בתמונה מימין: אורי מן בחברת אשתו איה - 50 שנות נישואין

באותה צורה, אבל כמובן במידה מעמיקה הרבה יותר, הוא חשב גם על ייעול משימות לאומיות וממלכתיות, המוטלות לביצוע על הממשלה ומוסדות ממלכתיים אחרים. בשנת 2002, למשל, הוא הכין תוכנית מפורטת לייעול כל המנגנונים הממשלתיים והמוניציפאליים, כולל חברות הסמך שלהם. בתוכנית, שהוגשה לממשלה - ולמרבה הצער נגנזה - הוא הציע לחייב כל גוף ממשלתי או עירוני לעבור אחת לשש שנים מבדק כללי על-ידי מומחים לניהול וארגון, שייבחנו עד כמה המערכת עונה לצרכים וליעדים שהציבה לעצמה ומהי יעילותה, ויכינו תוכנית לשיפור וייעול מערכות הארגון בהתאם לתנאים המשתנים.

בשנת 2002, בעת שאהוד אולמרט כיהן כשר האוצר, הוא הכין עבורו, מיוזמתו, תוכנית מפורטת ורבת סעיפים למלחמה בעוני, שבמסגרתה הציע, בין השאר, הקמת מכון למצוינות בניהול ופריון עבודה. הוא עשה זאת למרות שבאותם ימים היה חבר במפלגת העבודה ואחד החברים הבולטים בוועדה החברתית שלה, ואולמרט היה שר מטעם הליכוד.

בצד תפקידיו המקצועיים והציבוריים הרבים, בתחומי ניהול וייעול, בזכותם נבחר לכהן כיו''ר אגודת מהנדסי תעשייה וניהול בלשכת המהנדסים, מצא אורי מן פנאי גם לפעילות פוליטית. הוא עשה זאת לא מתוך דחף לעסקנות מפלגתית, או שאיפה לקידום פוליטי, אלא לאחר שהגיע להכרה, שניתן לייעל את המנגנונים הממלכתיים והציבוריים הנגועים בביורוקרטיה מסורבלת ופוגעים בכלכלת המדינה וברווחת אזרחיה, רק באמצעות כלים פוליטיים. כך היה אורי מן פעיל ברפ''י, שהקימו דוד בן-גוריון, שמעון פרס ומשה דיין, ואחר-כך במפלגת העבודה, ממנה פרש עם רבים אחרים והצטרף לתנועת קדימה. בכל מסגרת מפלגתית פעל במיטב כשרונותיו המקצועיים כדי לנסות ליישם בארגונים הממלכתיים שיטות ייעול, תימרוץ, תיגמול והנעה של העובדים.

מנכ"לקדימה לשעבר, עדי שטרנברג, סיפר עליו: "אורי מן היה ממקימי קדימה. הוא הגיע לתנועה ממפלגת העבודה, שבה היה מוותיקי המפלגה וגם ממקימי תנועת רפ"י המיתולוגית. אורי ביטא את הלב והנשמה של קדימה. בהרבה מאוד מובנים הוא חשב שיוכל לבטא במסגרת קדימה את שלא יכול היה לבטא במפלגת העבודה. לדאבונו, הוא הרגיש עד ימיו האחרונים שהוא לא מצליח להביא זאת לידי ביטוי גם במפלגה החדשה שלנו. ואכן, המפלגה לא השכילה לעשות שימוש בניסיונו. לאורי היה ניסיון עשיר בארגון בחירות, בארגון קלפיות ובניתוחן. אורי היה נשמה טובה, תמיד עזר, תמך והיה לאוזן מייעצת לכל מי שרק פנה אליו. נהוג לומר, שלכל אחד יש תחליף, אבל אני לא רואה באופק כל תחליף לידע והניסיון הרב והייחודי שהיה לאורי. יש הרבה פעילים פוליטיים אבל יש מעט מאוד פעילים פוליטיים עם נשמה, שאר רוח וכוונות טובות. אורי היה כזה".

בתמונה למטה משמאל:
אינג' אורי מן, יו"ר אגודת מהנדסי תעו"נ בלשכת המהנדסים, מברך בטקס הרמת כוסית לראש השנה תשס"ו, ארגוני המהנדסים, מלון השרון, 21.9.2005.

המהנדס שייעל את המדינה, אורי מן, נולד בשנת 1932 בתל-אביב, אליה הגיעו הוריו, ילידי רוסיה, דרך שהייה בדרום אמריקה. אביו, שלימים כיהן כטכנאי ראשי ב''תנובה'', היה בין בוגרי המחזור הראשון של הגמנסיה העברית "הרצליה'', שם למד גם אורי, כמו גם אחותו, המבוגרת ממנו ב-12 שנה. עם גיוסו לצה''ל שירת בעתודה האקדמאית, שירות שאיפשר לו ללמוד הנדסת תעשייה וניהול בטכניון, במחזור הראשון שבו הנהיגו מגמת ייעול. שם כנראה דבק בו חיידק הייעול, שהינחה אותו בכל חייו המקצועיים. לאחר סיום לימודיו האקדמיים שירת כמהנדס ניהול בחיל החימוש. תוך כדי שירותו הכיר על שפת ימה של תל-אביב את איה, מורה במקצועה, וכעבור שנתיים נשא אותה לאשה.

את הקריירה המקצועית שלו כמהנדס תעשייה וניהול החל אורי מן יחד עם אייקון אחר בתחום הייעול בישראל - המהנדס יוסף דוריאל, מי שלימים היה מנהלו של המכון לפריון העבודה והייצור, שהוקם בשנותיה הראשונות של המדינה ונסגר לפני כעשור, לאחר שבנימין נתניהו, בתקופת כהונתו הראשונה כראש ממשלה, תבע את הפרטתו. יחד הם הקימו את החברה לתכנון פונקציונלי, שבמשך כ-30 שנות קיומה פיתחה ויישמה מאות, אם לא אלפי תוכניות ייעול וניהול של מוסדות, חברות ומפעלים, והציעה תכנונים אסטרטגיים לארגונים ממלכתיים וציבוריים. למרות הבדלי העמדות הפוליטיות ביניהם (יוסף דוריאל ידוע בעמדותיו הימניות הקיצוניות ומזדהה עם מחנהו של משה פייגלין בליכוד) הצליחו שני מהנדסי התעשייה והניהול למצוא מכנה משותף מקצועי איתן שתיחזק את השותפות ביניהם 29 שנים. יוסף דוריאל פרש מהשותפות כשמונה ליו''ר המכון לפריון העבודה והייצור.

אורי מן המשיך לנהל את החברה בעצמו עוד כשנה ואחר-כך הקים משרד תכנון הנדסי פרטי שנשא את השם "תכנון פונקציונלי - יועצים לניהול, הנדסת תעשייה ומערכות מידע'', אותו ניהל מביתו בשכונת רמת אביב, כשהוא נעזר במהנדסי תעשייה וניהול, מנתחי מערכות מידע וטכנאי ייצור. המשרד עסק בבדיקת היתכנויות וכדאויות של פרויקטים שונים, בחר שווקים ותחזיות התפתחותם, בהכנת תוכניות-אב לבינוי ופיתוח, בבחירת שיטות ייצור, תהליכים וציוד, בתכנון פונקציונלי של מפעלים, בתכנון ויישום מערכות ניהול וארגון בתחומים שונים ועוד.

בין מאות לקוחותיו של אורי מן, שהיה בין המהנדסים המובילים במדינה בתחומי הניהול והייעול, היו מפעלי מתכת ואלקטרוניקה, דוגמת אורבוטק, אלקו, אלתא, בזק, טלרד, סייטקס ותדיראן; מפעלי כימיה ופלסטיקה דוגמת מכתשים, פוספטים בנגב, טמבור, כרמל אולפינים, פיניציה ופריקלס ים המלח; מפעלי בנייה כמו סולל בונה, רסקו, חמת, אשטרום, יסאסבסט ורדימיקס; חברות תעבורה כמו אל-על, אגד, צים, נמל חיפה, רשות שדות התעופה רשות הנמלים ורכבת ישראל; מפעלי מזון וביניהם תנובה, טנא נוגה, מעדני מזרע, עץ הזית, שמן ועוד; מפעלים מגוונים כמו העיתון מעריב, אמישרגז, דפוס עיתון הארץ, חברת הביטוח הסנה, או רשת שופרסל, וגם מוסדות כמו משרדי הביטחון, האוצר, העבודה, המ''ת, הבריאות והתחבורה, עיריות תל-אביב, חיפה, אשקלון וחולון, בתי החולים רמב''ם וביילינסון, מרכז ההשקעות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והבנק לפיתוח התעשייה, וזוהי רק רשימה חלקית מצומצמת, שיש בה כדי להעיד על היקף פעילותו המקצועית של אורי מן

זה לא מנע ממנו לכהן באינספור תפקידים ציבוריים כחבר מועצת הנדסה ואדריכלות, יועץ שר העבודה לארגון שירות התעסוקה, חבר בוועדות פריטטיות לסכסוכי עבודה, חבר בשורה ארוכה של דירקטוריונים, חבר בוועדת פרס קפלן לפריון ומצוינות בניהול, חבר ועדת נשיא המדינה לבחינת שיטת הממשל בישראל ועוד שורה ארוכה של תפקידים שתקצר היריעה למנותם, כשבראשם כמובן תפקידו כיו''ר אגודת מהנדסי תעשייה וניהול בלשכת המהנדסים וגם יו''ר איגוד המהנדסים היועצים לניהול בארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים.




















בתמונה למעלה:
חברי הנהלת אגודת מהנדסי תעשייה וניהול של לשכת המהנדסים, בכנס ה-14 להנדסת תעשייה וניהול, מלון דויד אינטרקונטיננטל, 20-21.3.2006, שני מימין: אינג' אורי מן, יו"ר האגודה.

אחת המשימות האחרונות בהן עסק אורי מן הייתה במסגרת חברותו בצוות הייעוץ לאגף תעשייה וניהול בנתב''ג, שם הציע תוכנית חישוב הפרמיות לעובדים בצוותי תחזוקת מטוסים, להחזרת האפקטיביות לשיטות שכר העידוד לייעול העבודה.

בתמונה משמאל:
ערב עיון בארגון אגודת מהנדסי תעו"נ בלשכת המהנדסים, בנושא: "זימון ייצור מתקדם ומה שביניהם", בית המהנדס, ת"א, 13.2.07 משמאל לימין: אינג' אורי מן, יו"ר האגודה, אדית אורי וד"ר ברוך קרן. 

מעבר לפן המקצועי רב הפנים שלו היה אורי מן אדם שופע שמחת חיים, שהקרין טוב-לב, הומור ואהבת אדם. לאחר שאיה רעייתו הפכה לסוכנת נסיעות הוא הירבה לטייל בחברתה ברחבי העולם. החיוך לא סר מעולם מעל פניו כאיש רעים להתרועע ובין אלפי האנשים שבאו עימו במגע בתחומים המקצועיים, הציבוריים והפוליטיים, לא יימצא אחד שהסתכסך או רב עימו אי פעם. הצער והמדון לא היו כלולים בלקסיקון שלו. זאת, למרות העובדה שעבר משבר קשה בחייו, כאשר בנו הצעיר, אורן, נפגע בתאונת דרכים כשהיה בן 17, והרופאים נאלצו לקטוע אחת מרגליו. הוא עבר טיפולים ממושכים עד שהורכבה לו רגל תותבת, ורק בגיל 22 השלים את מבחני תעודת הבגרות שלו. אורי לקח את הטרגדיה של בנו בצורה קשה, סיפרה איה אלמנתו, אך ידע להסתיר את כאבו וצערו. כיום אורן נשוי ואב ועובד כעורך-דין בלונדון, שם למד משפטים. לאורי ואיה מן עוד שני בנים: אמיר, מהנדס מחשבים במקצועו המתגורר בטורונטו, קנדה; ואלון, מנהל מלון בחוף הכינרת.

אורי מן הלך לעולמו בבית החולים איכילוב, הגם שלא היה חולה. בשבועות האחרונים לחייו הוא הגדיר את מצבו באבחנה של מהנדס ייעול: "יש לי ירידה בתפקוד'', התלונן. לאחר שהתעלף פתאומית בפתח ביתו, אושפז לבדיקות בבית החולים. שם, תוך כדי בדיקות, ב-25 במאי, כחודשיים לפני יום הולדתו ה-77, פקד אותו דום לב.

יהי זכרו ברוך !
שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google