הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 17.10.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.509
אירו4.129
ליש"ט4.629
100 יין3.129

מהנדסים, תעשיינים ואנשי אקדמיה נועדו בכנס בכרמיאל שעסק בשאלה: מה צריכה להיות דמותו של המהנדס העתידי
כנס אקדמיה-תעשיה - שיתוף התעשייה בעיצוב דמותו של המהנדס העתידי, 10.11.09, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, כרמיאל

מאת:
אלי תבור

בראשיתה הייתה ההנדסה - כפי שכולנו למדנו - מקצוע צבאי. המהנדסים של העת העתיקה תכננו ובנו ביצורים, אמצעי מגן ותקיפה לצרכי התקפה והגנה של הצבאות השונים. רק מאוחר יותר, כאשר החלו מהנדסים לתכנן ולבנות מבנים ותשתיות לצרכי אזרחיים, נולדה ההנדסה האזרחית, שכונתה כך כדי להבדילה מההנדסה הצבאית. על בסיס ההנדסה האזרחית צמחו והתפתחו מקצועות ההנדסה לתחומיהם השונים, כשבכל תקופה נוסף תחום חדש וחדשני למגוון תחומי ההנדסה.
כיום פועלים מקצועות ההנדסה בעיקר עבור התעשייה לענפיה הרבים, הקלאסיים והמתקדמים. האקדמיה היא המכשירה את כוח האדם ההנדסי עבור התעשייה - באוניברסיטאות, במכונים טכנולוגיים ובמכללות.
והשאלות המרחפות, ומטרידות הן את האקדמיה והן את התעשייה, הן: האם האקדמיה עדיין מכשירה את המהנדסים שהתעשייה באמת זקוקה להם ושתזדקק להם בעתיד, או שמא קופאת האקדמיה על שמריה ומכשירה מהנדסים למשימות העבר ולא לצורכי העתיד?! האם בוגרי הפקולטות השונות להנדסה מסוגלים באמת לשרת את התעשייה עם תום לימודיהם, ואם לאו, מה יש לעשות על מנת להכשיר מהנדסים שיוכלו להשתלב בענפי התעשייה השונים ולתרום להם?! והאם צריך וניתן לשתף את התעשייה בעיצוב דמותו של המהנדס העתידי?!

בתמונה למעלה, משמאל:
מהנדסים, תעשיינים ואנשי אקדמיה משתתפים בכנס אקדמיה-תעשיה בנושא שיתוף התעשייה בעיצוב דמותו של המהנדס העתידי, שנערך במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל, 10.11.09 


כדי לדון בשאלות אלה ולמצוא להן מענה נערך ב-10.11.09, בקמפוס המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל, כנס תעשייה-אקדמיה, בהשתתפות כמאה תעשיינים, אנשי אקדמיה ומהנדסים, שעסק בנושאים אלה. לשכת המהנדסים והאדריכלים נטלה חלק פעיל יחד עם התאחדות התעשיינים בישראל, הרשות לפיתוח הגליל ומכללת אורט בראודה אשר אירחה את הכנס. ד''ר משה שמעוני, מנהל סניף חיפה והצפון של הלשכה, היה חבר בוועדה המארגנת של הכנס וד''ר אליק גרויסמן, יו''ר אגודת מהנדסי כימיה וכימאים בלשכה, היה אחד משלושת המברכים בפתיחת הכנס. 
בתמונה מימין: ד''ר משה שמעוני (מימין), מנהל סניף חיפה והצפון של לשכת המהנדסים והאדריכלים, שהיה חבר בוועדה המארגנת של הכנס, וד''ר אליק גרויסמן, יו''ר אגודת מהנדסי כימיה וכימאים בלשכה, בכנס בכרמיאל


פתח את הכנס פרופ' יוחנן ארזי, נשיא המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, שבירך על עצם עריכת כנס מסוג זה בגליל. "בכנס זה נדון בשאלה כיצד יכולה התעשייה הישראלית להיות מעורבת יותר בעיצוב דמותו של המהנדס הישראלי ואם יש לה בכלל מחוייבות בתהליך ההכשרה של המהנדסים'', אמר. "התעשייה והאקדמיה הן שתי ישויות מנוגדות זו מזו'', הסביר פרופ' ארזי. "התעשייה מקבלת החלטות ומתפתחת בקצב מהיר, בעוד שהאקדמיה פועלת בקצב איטי. האקדמיה שייכת למגזר הציבורי בעוד שהתעשייה ברובה היא של המגזר הפרטי. אבל למרות השוני אין מנוס משיתוף פעולה בין שני הגורמים...כל המוסדות האקדמיים בישראל מתגאים בשיתוף הפעולה שלהם עם התעשייה, אבל במרבית מוסדות אלה התעשייה כלל אינה מעורבת באופן פעיל ושוטף בעיצוב תוכניות הלימודים ובהשפעה עליהן. בגלל השינויים הטכנולוגיים המהירים בעולם חשובה מעורבות התעשייה בתוכניות הלימודים לעיצוב דמותו של המהנדס שאנו רוצים שיהיה בעתיד. צריך להשקיע את מרבית האמצעים והמשאבים בהקניית תשתית הנדסית כללית, ולהתמקד פחות בהקניית טכנולוגיות ספציפיות המתאימו לתעשייה כיום, אולם תהיינה כבר מיושנות כאשר הסטודנטים להנדסה יסיימו את לימודיהם...

האקדמיה רוצה להשקיע זמן בהכשרת מהנדסים, ואילו התעשייה רוצה שזמן הכשרתם יהיה קצר ביותר. השאלה היא איך משלבים בין שתי המגמות בצורה שתאפשר למהנדסים שזה עתה סיימו את לימודיהם להשתלב במהירות וביעילות בשוק העבודה''.
עוד אמר פרופ' ארזי, כי המטרה המשותפת לתעשייה ולאקדמיה היא שהכנס לא יהיה אירוע חד-פעמי, אלא שיהיה בסיס לתהליכים שייפתחו במוסדות האקדמיים השונים וישפיעו על תוכניות הלימודים בפקולטות להנדסה. 

בתמונה משמאל: פרופ' יוחנן ארזי, נשיא המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל

את ברכת התאחדות התעשיינים הביא תא''ל (מיל) צבי פולג, לשעבר מפקד אוגדת עזה וראש עיריית נתניה, וכיום מנכ''ל מפעל "חרושת נפץ'' בזכרון יעקב ויו''ר סניף צפון של התאחדות התעשיינים. אחריו הביא ד''ר אליק גרויסמן את ברכת לשכת המהנדסים והאדריכלים לכנס, כשהוא מתאר בקצרה את מבנה הלשכה ופעילותה, ומציין במיוחד את הפעילות המעמיקה והנרחבת של הלשכה בתחומי ההשתלמות ועדכון הידע ההנדסי של המהנדסים למקצועותיהם השונים. 

בתמונה משמאל:
 ד''ר אליק גרויסמן, יו''ר אגודת מהנדסי כימיה וכימאים, נושא את ברכת לשכת המהנדסים לכנס בכרמיאל

איך מגשרים מעל ''עמק המוות'' 

את ההרצאה הראשונה בפני מליאת הכנס נשא חיים רוסו, סגן נשיא למצוינות טכנולוגית והנדסית ב"אלביט מערכות'' וחבר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח. הוא אמר, בין השאר: "הקשר המרכזי בין האקדמיה לתעשייה הוא בנושא הכשרת מהנדסים. אנחנו, בתעשייה, הלקוח הגדול ביותר של האקדמיה. והשאלה היא: לאן אנחנו רוצים להגיע? איזה דמות של מהנדס אנחנו מבקשים שהאקדמיה תייצר עבורנו?! לדעתי, עלינו להעריך מה תצטרך התעשייה בעוד עשר שנים כדי לדעת אילו מהנדסים להכשיר''. 
לאחר שסקר את הישגי התעשייה הישראלית אמר חיים רוסו: "המאפיינים הבולטים כיום בתעשייה הם מצוינות, חדשנות ויזמות טכנולוגית. אלה המפתחות ליתרון התחרותי של המהנדסים הישראלים. המהנדסים שמכשירה האקדמיה במזרח הרחוק הם טובים משלנו, אבל התרבות שלהם אומרת 'לא להעז!' הם פוחדים מכישלון. יכולת של חשיבה לא שיגרתית 'מחוץ לקופסה' היא המאפיינת את המהנדס הישראלי, המוכשר יותר לפתרונות מולטי דיסציפלינאריים''.

בתמונה מימין, למעלה:
חיים רוסו, סגן נשיא למצוינות טכנולוגית והנדסית בחברת "אלביט מערכות''

בהמשך דבריו אמר חיים רוסו: "אין סיכוי שמה שאקדמיה מלמדת היום בפקולטות להנדסה יהיה רלוונטי כבר בעוד שלוש שנים. לכן המהנדס העתידי צריך ללמוד לבד ולהכשיר את עצמו למקצועו והאקדמיה צריכה להקנות לו את הכלים לכך...היום כבר לא רק מוכרים מוצרים בכל העולם אלא גם מייצרים אותם בכל העולם. זה חלק מהגלובליזציה. זה מחייב את יישום עקרונות 'העולם השטוח' ואם המהנדסים שלנו לא ישלטו בשפה האנגלית, שהיא שפת הטכנולוגיה הגלובלית - הם לא יוכלו להשתלב בעולם זה. אחת מבעיות היסוד שלנו היא שהמהנדסים שלנו לא יודעים לכתוב באנגלית. הם יודעים לקרוא, לדבר וללמוד באנגלית, אבל לא לכתוב באנגלית. בעצם, גם עברית הם לא יודעים לכתוב כתיבה מקצועית. זוהי אחת הבעיות שמערכת החינוך שלנו צריכה להתמודד עימן כבר מבית הספר היסודי. המהנדסים בעולם לומדים להתנסח. אצלנו המהנדסים לא יודעים זאת, מפני שלא מלמדים אצלנו להתנסח כראוי גם בעברית וגם באנגלית. היכולת להתנסח באנגלית חייבת להיות בארגז הכלים של כל מהנדס שרוצה להתמודד בכפר הגלובלי''. 
עוד אמר חיים רוסו, כי עיקר הפעילות הטכנולוגית הישראלית בשנים האחרונות היא בתחום התקשורת וטכנולוגיות המידע. "אנחנו תקועים בתחום ה- ICT - Information and Communication Technologies, ובגלל עובדה זו אנחנו לא מפתחים תחומים אחרים ולא מכשירים מספיק מהנדסים בתחומים אחרים. יש מקצועות, כמו הנדסת חשמל הספק, שכבר נעלמו ממערכת החינוך האקדמי בישראל. אם לא נפתח בעתיד הקרוב תחומי הנדסה וטכנולוגיה חדשים אנחנו עלולים להיתקע. אסור גם לשכוח שהמסה הגדולה של התעשייה הישראלית היא עדיין התעשייה המסורתית, הנמצאת כיום במצב קשה ביותר בגלל מחסור בכוח אדם מיומן. עלינו למנף את ההצלחה שלנו בהיי-טק גם לתעשייה המסורתית. פועל יוצא מכך מחייב חיזוק משמעותי של מערכת ההשכלה הגבוהה על כל נדבכיה וחיזוק הקשב שלה לצרכי המשק, התמקדות בהכשרה ערכית בשלבים הראשונים ויצירת מנגנונים מתמשכים להענקת ידע''. 

את האקדמיה ייצגה בשלב זה פרופ' חגית מסר-ירון, נשיא האוניברסיטה הפתוחה, שסקרה תחילה את הפערים התרבותיים בין האקדמיה לתעשייה, הן מהיבט המניעים - מניע הסקרנות באקדמיה מול מניע הרווח בתעשייה - הן מבחינת מדדי ההצלחה ומגזרי הפעילות. "הפער בין האקדמיה לתעשייה מכונה בתואר 'עמק המוות' וצריכים למצוא דרכים לגשר מעל עמק זה מבלי לפגוע באופי השונה של כל מגזר'', אמרה פרופ' מסר-ירון
לאחר שסקרה את המנגנונים להעברת ידע וטכנולוגיה מהאקדמיה לתעשייה אמרה נשיאת האוניברסיטה הפתוחה "בעבר בוצע הגישור מעל 'עמק המוות' בעיקר ביזמות אישית. בעשורים האחרונים לא מספיקה עוד יזמות אישית, שאינה מאפשרת יישום מדיניות לאומית. היום מדובר על מסלולי העברת טכנולוגיה ממוסדים, שאותם יש לפתח''.

בתמונה משמאל: פרופ' חגית מסר-ירון, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה


המפעל הלומד כאלטרנטיבה לפקולטה להנדסה

דוגמה מעשית להכשרת מהנדסים לתעשייה הציג בכנס פרופ' ג'ון למנקוסה, מרצה להנדסת מכונות באוניברסיטת מדינת פנסילבניה, שהוא המייסד והמנהל של "המפעל הלומד'' שהוקם באוניברסיטה זו, שבו מכשירים מהנדסים לא רק באמצעות לימודים עיוניים אלא בדרך של עבודה מעשית במפעלים טכנולוגיים קטנים שהוקמו במסגרת האוניברסיטה, המייצרים מוצרים, כשהסטודנטים עוברים את כל השלבים - מהתכנון ועד לניהול ולייצור, הסביר פרופ' למנקוסה, שהוזמן כמרצה אורח במיוחד לכנס: "זהו פרויקט ייחודי בארה''ב, במימון משרד המדע האמריקאי, שמגמתו להתגבר על 'עמק המוות' ולהכשיר מהנדסים שיוכלו להשתלב מיד עם הסמכתם כמהנדסים בתעשייה''.
"המפעל הלומד'' הוא פרויקט חדשני, שפותח החל משנת 1994 תוך שיתוף פעולה בין אוניברסיטת פן לאוניברסיטת וושינגטון ואוניברסיטת פורטו ריקו במאיגואז ויותר ממאה נציגים של מפעלי תעשייה אמריקאיים. מטרתו של הפרויקט היא לאפשר לסטודנטים להנדסה התנסות מעשית לא רק בתכנון, אלא גם בייצור ובשיווק. עבור פרויקט זה זכו "המפעל הלומד'' ופרופ' למנקוסה בשנת 2006 בפרס ברנרד גורדון - הפרס היוקרתי המוענק על-ידי האקדמיה האמריקאית למדעים על הצטיינות בחינוך טכנולוגי. 

בתמונה מימין, למעלה:
פרופ' ג'ון למנקוסה, פרופסור להנדסת מכונות באוניברסיטה של מדינת פנסילבניה בארה''ב, המיסד והמנהל של "המפעל הלומד'' -תוכנית אקדמית להכשרת מהנדסים תוך כדי עבודה מעשית, שהונהגה באוניברסיטה זו. פרופ' למנקוסה היה המרצה האורח שהגיע במיוחד לכנס בכרמיאל

ב-15 שנות פעילותו ביצע "המפעל הלומד'' יותר מ-900 פרויקטים תעשייתיים עבור 250 מפעלי תעשייה, ושיפר את לימודי ההנדסה של אלפי סטודנטים. הפרויקט המחיש כי לימודי הנדסה אקדמיים תוך עבודה מעשית הם יעילים וטובים יותר מאשר לימודים עיוניים תוך עבודות במעבדה בלבד. 

את שלב הרצאות המליאה בכנס סיים ד''ר עמיקם דברת, המדען הראשי של רפאל - הרשות לפיתוח אמצעי לחימה, שהירצה על "אתגרים חדשים וכיווני פיתוח בתעשייה הבטחונית בישראל''. רבים מפיתוחי תעשיית הטכנולוגיה העילית של ישראל מקורם בפיתוחים בטחוניים, שנעשו הן ברפאל והן בתעשיות הבטחוניות, והועברו לאחר מכן לתחום האזרחי. דוגמה בולטת לכך הוא פיתוח הכטב''מים - כלי הטיס הבלתי מאוישים - שתחילתם בייצור עבור חיל האוויר וכיום הם בין המובילים של מוצרי התעשייה הישראלית לייצוא. 
אולם עקב התפתחויות של מגמות שונות בעולם, כולל המשבר הכלכלי העולמי, האיום האיראני ומדיניות הממשל החדש בארה''ב, הסביר עמיקם דברת, קשה לצפות כיום את איום הייחוס ואת שדה הקרב החדש שיהיה בעתיד. "סוג הלחימה משתנה ובצד הלחימה 'המסורתית' נדרשת התמודדות עם הטרור, עם לחימה תת-קרקעית, עם שימוש גובר בנשק תלול מסלול ומעבר מאסיבי לחי''ר רווי נשק אנטי טנקי'', הסביר ד''ר דברת. "לוקח המון שנים לפתח כלי לחימה חדשים - בערך עשר שנים. וכיוון שקשה לו להעריך כיום איך תיראה המלחמה הבאה קשה לנו לייצר את כלי הנשק עבור המלחמה הזאת. לדעתי, לא נראה עוד בעתיד מלחמות 'מסורתיות'. המלחמה הבאה תהיה מלחמה אורבנית, עם שימוש גובר והולך בנשק אל-הרג, כדי להמעיט ככל האפשר את הפגיעה באזרחים. מערכות הנשק הבאות שנפתח צריכות להיות מדויקות יותר, מהירות, קלות וזעירות יותר ופשוטות יותר להפעלה ותחזוקה. בתחומים אלה אנחנו צריכים להיות הטובים ביותר בעולם, שאם לא כן למה שמדינה כמו הודו תקנה מערכות נשק מאיתנו ולא מארה''ב או צרפת?!" 
על סמך הנחות יסוד אלה הסיק ד''ר דברת: "מאפייני המהנדס המוכשר שאנחנו רוצים לקבל בעתיד הם בעיקר התמחות ספציפית, גמישות ורוחב סרט; חדשנות יחד עם משמעת, יצירתיות מול מתודולוגיה ותעוזה יחד עם תכן בסיסי''. 

בתמונה משמאל, למעלה:
ד''ר לפיסיקה, עמיקם דברת, המדען הראשי של רפאל, שהירצה בכנס על כיווני התפתחות חדשים בתעשייה הבטחונית בישראל


לאחר הרצאות המליאה התפצלו משתתפי הכנס לשלושה מושבים מקבילים בהם דנו ביחסי הגומלין בין האקדמיה לתעשייה בגליל, ביחסי הגומלין בין האקדמיה לתעשייה בכלל ובפיתוח ויישום תוכניות לימודים טכנולוגיות בשיתוף עם התעשייה. בסך הכל הושמעו בכנס 17 הרצאות - שש על-ידי תעשיינים, תשע על-ידי אנשי אקדמיה ועוד שתי הרצאות הושמעו על-ידי סטודנטים להנדסה, שעברו במהלך לימודיהם התנסות בעבודה בתעשייה וחלקו עם המשתתפים את חוויותיהם ולקחי נסיונם.

מבין ההרצאות שהושמעו במושבים השונים ראויה לציון מיוחד הרצאתה של ד''ר מירי ימיני, ראש המרכז ליזמות וחדשנות במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון בבאר-שבע. המרכז הוקם בשנת 2008 במטרה להוביל את החינוך האקדמי-טכנולוגיה גם לכיוון של יזמות ולעודד הקמת מיזמים טכנולוגיים על-ידי הסטודנטים ואנשי סגל המכללה. המרכז מספק לתלמידי המכללה שירותי הוראה, מחקר וסיוע בהקמת מיזמים טכנולוגיים, במגמה להכשיר לא רק מהנדסים אלא גם יזמים של פרויקטים, תוך שיתוף פעולה הדוק עם מפעלי תעשייה בדרום המדינה. במכללת סמי שמעון להנדסה לומדים כיום כ-4,000 סטודנטים, תושבי יישובים מאשדוד ודרומה, ש-% 45 מהם הם עולים חדשים ו- % 5 הם בני מיעוטים. "על מנת לראות סטודנטים שמסיימים את לימודיהם לא רק עם תואר בהנדסה אלא גם עם רעיונות למיזמים הנדסיים ויכולת לממשם שמנו בתוכנית זו דגש על היזמות. הכנסנו את היזמות לתוכניות הלימודים בהנדסה. בתוכנית מהנדס-יזם עובר כל סטודנט הכשרה יזמית תיאורטית ומעשית, תוך קשר עם התעשייה בדרום הארץ. אצלנו התעשייה באה לאקדמיה. התעשיינים מגיעים למכללה, יושבים עם הסטודנטים, מדריכים אותם ומחלקים עימם את נסיונם. במקביל אנחנו שולחים את הסטודנטים לבתי-ספר, שם הם מופיעים בפי תלמידי כיתות ט', מלמדים ומנחים אותם לביצוע מיזמים הנדסיים משלב התכנון ועד השיווק והמכירה. חלק מפרויקטים אלה הם אפילו רווחיים'', סיפרה ד''ר ימיני. "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם כל הרשויות המקומיות ומפעלי התעשייה באיזור, כדי להכשיר את הדור הצעיר עוד בחטיבת הביניים ללימודי הנדסה אקדמיים''. וכך מתממשת אמרתו המפורסמת של אלברט איינשטיין, שקבע כי "המקור היחיד של הידע הוא הניסיון'', שתהיה אולי הבסיס להכשרתו של המהנדס העתידי בישראל בכל המוסדות האקדמיים המכשירים מהנדסים.

בתמונה מימין, למעלה:
 ד''ר מירי ימיני, ראש המרכז ליזמות וחדשנות במכללה האקדמית סמי שמעון בבאר-שבע
 





בתמונה משמאל: פרופ' צבי כץ  מהמכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל, מחליף דיעות עם פרופ' אברהם בר מהטכניון. שניהם נטלו חלק בכנס אקדמיה-תעשייה בכרמיאל
שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google