הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 17.10.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.509
אירו4.129
ליש"ט4.629
100 יין3.129

בדיקות אל-הרס כמרכיב חשוב בתחזוקת מטוסי חיל האוויר - הכינוס השנתי לבדיקות לא הורסות 2009

מאת: אלי תבור

בין 140 המשתתפים שנטלו חלק בכינוס השנתי לבדיקות לא הורסות, שנערך ב-26.3.09 במלון "דניאל'' בהרצליה, מטעם ענף בדיקות לא הורסות הפועל במסגרת אגודת מהנדסי מכונות בלשכת המהנדסים, בלטה השנה במיוחד נוכחותם של קציני חיל האוויר וחיל הים. לא היה זה מקרה. מתברר, שבדיקות אל-הרס מהוות בשנים האחרונות יותר ויותר מרכיב חשוב וחיוני בתחזוקת מטוסי ומסוקי חיל האוויר, כמו גם בתחזוקת כלי השייט של חיל הים. ואומנם, שתי הרצאות מרכזיות שנישאו בכינוס עסקו בשיטות בדיקות אל-הרס בחיל האוויר.

בתמונה למעלה, משמאל: שולחן הנשיאות בפתיחת הכינוס השנתי לבדיקות לא הורסות 2009, מימין לשמאל: ד"ר יוסף פסח נואם, אינג' עמנואל ליבן, משה קרן מהמשרד להגנת הסביבה וד"ר עדי עציץ ממת"י.

סגן-אלוף רותם הלוי, מפקד מוקד ידע התעייפות מתכות בענף מבנה בחיל האוויר, הירצה על מדיניות בדיקות אל-הרס לאיתור נזקי התעייפות בחיל האוויר, ואילו רב-סרן דורון נוימן, ראש מדור בדיקות אל-הרס בענף מבנה בחיל האוויר, הירצה על גילוי סדקים בשכבות פנימיות במטוסי חיל האוויר בשיטת זרמי ערבולת בתדירות נמוכה.

בתמונה, מימין: סא"ל רותם הלוי, מפקד מוקד מידע התעייפות בחיל האוויר

לדברי סא''ל רותם הלוי תוכנית שמירת שלמות מטוסי חיל האוויר הינה מרכיב מרכזי להשגת בטיחות, זמינות וכלכליות תפעול כלי הטייס בחיל האוויר. חלק מרכזי בתוכנית זו הוא הטיפול בסוגיית התעייפות המתכות של כלי הטייס, הכוללת פעילות החל משלבי התיכון הראשוניים של היצרן ועד לבדיקות האל-הרס המבוצעות על-ידי טכנאי האל-הרס של חיל האוויר. בחיל האוויר קיימים מדור ומוקד ידע האחראים לטיפול בתופעת התעייפות המתכות במטוסי חיל האוויר, הגורמת לסדקים, שהתרחבותם עלולה לגרום לשברים ולהתרסקות המטוס בעת טיסה.
ביצוע פעילות המדור ומוקד הידע כוללת ביצוע פרויקטים מול יצרני מטוסי חיל האוויר וכן עבודה אנליטית וניסויית עצמאית. "אנחנו מבצעים את כל השיטות המוכרות בעולם בתחום בדיקות האל-הרס לגילוי מוקדם של סדקים בחלקי המטוסים העלולים לסכן אותם'', הסביר סא''ל הלוי. "שכן, העומסים על כנפי המטוסים גורמים לרעידות ואלה גורמות לסדקים במתכות שאי גילוי מוקדם שלהם עלול להסתיים בשבר ולגרום להתרסקות המטוס".

המעקב אחר התפתחות הסדקים מתבצע בשלושה שלבים, שהראשון בהם הוא שלב אתחול הסדק, שבו לא רואים דבר ולא ניתן לגלות את התחלת הסדק גם בבדיקות אל-הרס. בשלב זה מתבצע המעקב באמצעות אורך חיים ממוצע של חלקי המטוס, שהפרמטר שלו הוא מספר שעות הטיסה של המטוס. לאחר מספר שעות טיסה מסויים, שהוא מחזור החיים של כל אחד מחלקי המטוס, הנקבע על סמך אנליזות שבוצעו בחיל האוויר, החלקים פשוט מוחלפים ונזרקים, גם אם לא נתגלו בהם סדקים.
סא''ל הלוי הביא דוגמה של תאונת מטוס אפ -111 של חיל האוויר האמריקאי, שאירעה בשנת 1969, לאחר שהמטוס, שתוכנן ל-4,000שעות טיסה, התרסק בגלל שבר של חלקו הקדמי לאחר כמאה שעות טיסה בלבד. "תאונה זו גרמה לחשיבה מחדש שבה נקבע, כי יש לצאת מתוך הנחה שגם באפס שעות טיסה יש כבר נזק התחלתי בחלקי המטוס, כיוון שתמיד ייתכן שיהיה נזק כלשהו במהלך הייצור'', אמר הלוי.

בעקבות חשיבה מחדש זו נוצרו הכללים לבדיקות אל-הרס במטוסי חיל האוויר, המושתתים על המודל של בדיקות אלה בחיל האוויר האמריקאי. לדבר סא''ל הלוי, ירד שיעור אובדן המטוסים בחיל האוויר האמריקאי בעקבות הנהגת מדיניות הסיבולת-נזק החדשה באופן משמעותי. תפקיד מדור ההתעייפות שבראשו הוא עומד הוא לאסוף את נתוני ההתעייפות של כל אחד ממטוסי חיל האוויר ולבצע על פיהם את האנליזות שיחזו באופן תיאורטי היכן ומתי עלולים להופיע סדקים במטוסים. "אנחנו קובעים על-פי זאת איך לבדוק בדיקות אל-הרס ומתי, ומבצעים מעקב מדויק אחר כל מטוס ומטוס'', אמר סא''ל הלוי.

רס''ן דורון נוימן, שהירצה אחריו, הציג את שיטת הערבולת בתדירות נמוכה לגילוי סדקים. לדבריו, במחברי מבנה עמוסים יש לבדוק לעתים קרובות סדקים המתפתחים בשכבת מבנה מוסתרת מתחת למעטים, ללא צורך בפירוקים. "זוהי שיטת בדיקת אל-הרס המהווה אתגר הנדסי וטכנולוגי גדול, שהוא גם בעל פוטנציאל כלכלי רב, שכן שיטת בדיקה זו חוסכת זמן ומשאבים, ובעיקר שעות קרקוע רבות של מטוסים''.

מסתבר, כי סדקים משפיעים על זרמי הערבולת ועל השדה המגנטי שנוצר בסליל המשרה זרמי ערבולת. יש מכשירים שמזהים את התגובות לזרמי הערבולת ועל פיהן מאתרים סדקים בלתי נראים מתחת לשכבות מעטה. עם זאת, אמר רס''ן נוימן, שהניסיון שהצטבר בחיל האוויר בנושא זה ובסיס המידע הסטטיסטי אינם נרחבים דיים כדי לבסס את פרמטרי יכולות גילוי הסדקים בשיטה זו. משום כך ביצע חיל האוויר, בשיתוף עם מהנדסי התעשייה האווירית, עבודת מחקר לבחינת הסתברות הגילוי לקביעת מדיניות של אחזקת מטוסים והכשרת כוח האדם לתחזוקתם. מחקר זה בחן את יכולת והסתברות הגילוי של סדקים המתפתחים בשכבת מבנה שנייה בשיטת הערבולת בתדירות נמוכה. תוצאות מחקר זה מסייעות כיום לביצוע בל''ה בחיל האוויר בשיטת זרמי הערבולת.
בתמונה, משמאל: רס"ן דורון נוימן, ראש מדור בדיקות לא הורסות בחיל האוויר

להשקיע גם בתעשייה הקונבנציונלית
כינוס הבדיקות הלא הורסות נפתח במסכת ברכות. יו''ר הענף, ד''ר יוסף פסח, הקריא את ברכתו השלוחה של יו''ר לשכת המהנדסים והאדריכלים, אינג' יצחק רז, לכינוס. אינג' עמנואל ליבן, יו''ר אגודת מהנדסי מכונות בלשכת המהנדסים, בירך בשם הלשכה ובשם האגודה והביע את התרשמותו העזה מהתערוכה המסחרית שנערכה בצמוד לכינוס, שבה הוצגו טכנולוגיות ומכשירי בדיקות אל-הרס פרי פיתוח ישראלי. "אתם מקשרים בין טכנולוגיות קונבנציונליות להיי-טק'', אמר למשתתפי הכינוס. "בתקופת המשבר הכלכלי העובר על העולם ועלינו חשוב שלא נשקיע רק בתעשיות היי-טק, שכן המשק חייב להיות מאוזן. בשנים האחרונות היו כ- % 96 של ההשקעות בתעשייה השקעות בהיי-טק ונושא ההשקעות בתעשיות האחרות הוזנח. חשוב לזכור שגם האחרים צריכים עבודה, אני מקווה שהממשלה החדשה שתקום תבין זאת ותדאג להשקעות גם בתעשיות הקונבנציונליות''.
בתמונה מימין: ד"ר יוסף פסח, יו"ר הענף לבדיקות לא הורסות בלשכת המהנדסים

אות ותעודת יקיר הלשכה לד''ר יוסי פסח
במעמד זה העניק עמנואל ליבן את אות ותעודת יקיר הלשכה לד''ר יוסי פסח, יו''ר ענף בדיקות לא הורסות, והפליג בשבחיו. "ד''ר פסח מהווה דוגמה לאדם שמשקיע ללא ליאות ממרצו, מזמנו ומכשרונו לטובת ציבור המהנדסים מעל ומעבר, מארגן, רץ ודואג זה עשרות שנים לטובת הכלל. לכן החליטה הנהלת הלשכה להעניק לו את תואר יקיר הלשכה, תואר שעד כה זכו בו רק ארבעה מהנדסים''.


 

 

 

 

 

 

בתמונה, מימין לשמאל: אינג' עמנואל ליבן, יו"ר אגודת מהנדסי מכונות בלשכת המהנדסים, מעניק לד"ר יוסף פסח את אות ותעודת יקיר הלשכה

עוד ברכו את משתתפי הכינוס משה קרן מהמשרד להגנת הסביבה ואינג' עדי עציץ, ממכון התקנים הישראלי.

לאחר מכן הושמעו שלוש הרצאות מליאה בנושאים כלליים, שאינם נוגעים דווקא לבדיקות אל-הרס. ד''ר אילנה כהן מחברת "מדינול'', המייצרת תומכונים(סטנטים כליליים) עשוים מתכת להשתלות בכלי-דם, הירצתה על שלבי הפיתוח של התומכונים מראשיתם ועד היום. הגילוי המפתיע בהרצאתה הייתה העובדה שהסטנטים נקראים על שמו של צ'ארלס סטנט, רופא השיניים הבריטי שיצר כבר בשנת 1856 מרכיב מתכת לטביעת שיניים לשחזור פניו של חייל. בהמשך הורחב השימוש במונח זה לאביזר המתכת המרחיב את כלי הדם של גוף האדם.

מהנדס אוהד צוברי, מחברת "ג'יניוס'' המשותפת ל"אלביט מערכות'' ולתעשייה האווירית, הציג בפני משתתפי הכינוס את ה"גארדיום'', רכב השטח האוטונומי הלא מאוייש שהוכנס לאחרונה לשימוש צה''ל ומשמר הגבול (לכתבה נפרדת בנושא - הקלק כאן). ואילו דניאל בוברוב, סמנכ''ל איכות ואמינות של חברת "אורמת טכנולוגיות'', חברה ישראלית בינלאומית הבונה ברחבי העולם תחנות-כוח הפועלות על אנרגיה חלופית ובעיקר על אנרגיה גיאותרמית, הירצה על שיטות הפקת חשמל ממקור גיאותרמי.

בהמשך התפצל הכינוס לשני מושבים נפרדים, שאחד מהם הוקדש להרצאות בנושא בדיקות אל-הרס בשיטת הפליטה האקוסטית והשני לתקינה בנושא הבדיקות הלא הורסות וליישומיה בחיל האוויר.

במושב אחר הצהריים של הכינוס הושמעו חמש הרצאות מליאה מקצועיות בנושאי בדיקות אל-הרס, כשהרצאת הסיום של הכינוס הייתה הרצאתו של אמנון בר-יוסף, ממונה בטיחות ומפקח ריתוך מוסמך, על היבטי בטיחות בעבודה עם קרינה מייננת.


בתמונה למטה:
ציוד לבדיקות אל-הרס שהוצג באחד הדוכנים בתערוכה
המסחרית שליוותה את הכינוס לבדיקות לא הורסות


שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google