הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 20.10.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.493
אירו4.121
ליש"ט4.587
100 יין3.082

נפלאות האלקטרואופטיקה נחשפו בכינוס אואזיס 2009

מאת: אלי תבור

אם יש אדם אחד המסמל באישיותו את התרומה המדעית הישראלית להתפתחות הטכנולוגית בתחומי האלקטרואופטיקה, הלייזרים והאינטרנט, הרי זהו הפרופסור לפיסיקה אמנון יריב. יריב, כיום בן 79, אומנם כבר איננו אזרח ישראלי מזה עשרות בשנים. הוא אזרח אמריקאי, החי, עובד, חוקר ומלמד באוניברסיטת קאלטכ, שבפסידנה, פרבר של לוס אנג'לס, שם הוא עוסק בעיקר במחקר ופיתוח של לייזרים אלקטרוניים הפועלים על מוליכים למחצה והוראת הנושא.

יחד עם זאת הוא יליד תל-אביב, שלחם במלחמת העצמאות כתותחן בקרב לטרון, תחת פיקודו של מי שהתפרסם לימים כאחד מגדולי המדענים של ישראל, פרופ' יובל נאמן ז''ל.
ב-1950 הוא השתחרר מצה''ל והחל ללמוד בטכניון בחיפה, אולם כעבור שנה נסע לארה''ב לאחר שהתקבל לאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, שם החל ללמוד הנדסת חשמל והנדסת רדיו ועשה שלושה תוארים, כשהוא מתמקד בעבודת הדוקטורט שלו בשנת 1958 בתחום החדש באותם ימים של המייזרים, לייזרי מיקרוגל.

בתמונה:
פרופ' אמנון יריב, הישראלי לשעבר, שהוא אחד המדענים המובילים בעולם בתחום הלייזרים וקישורי האינטרנט.

כעבור שנה הצטרף אמנון יריב למעבדות חברת ''בל'' ועבד עם ג'יימס גורדון בפיתוח הלייזר הראשון. בשנת 1967 הוא פירסם את "קוואנטום אלקטרוניקס'', הטקסט הראשון שעסק בתחום האלקטרוניקה הקוואנטית של פיסיקת הלייזרים. הוא הפך לאחד המדענים המובילים בתחום פיתוח הלייזרים שתרומתו להתפתחות תחום זה ולהתפתחות רשת האינטרנט היא בעלת משקל אדיר. כל אותן שנים הוא שמר על קשר רצוף עם ישראל, שהתבטא בשהייה של חודש בשנה באוניברסיטת תל-אביב כעמית במכון סאקלר. כאשר התמקם באוניברסיטת קאלטכ הכשיר שם דורות של מדענים ישראלים בתחומי הלייזרים והאינטרנט.

שמו של אמנון יריב התפרסם ועלה לכותרות בשנת 2000, כאשר מכר ל"נורטל'', ענקית התקשורת הקנדית,חברה בשם "אורטל'', אותה הקים יחד עם שניים מתלמידיו הישראליים, ד''ר נדב בר-חיים וישראל אורי. החברה פיתחה וייצרה לייזרים של מוליכים למחצה ומגברים דיגיטליים המשמשים להעברת מידע על רשתות סיבים אופטיים של רשתות הכבלים. טכנולוגיה זו סייעה לחיבור מהיר לאינטרנט ושירותי תקשורת נוספים. "אורטל'' נמכרה ל''נורטל'' בסכום הבלתי נתפס של שלושה מיליארד דולרים.

למרות התעשרותו לא נטש פרופ' אמנון יריב את התחום האקדמי. הוא נחשב לסמכות-על בתחום הלייזרים, המשיך וממשיך ללמד, להרצות, להופיע בכל כינוס מדעי העוסק בתחומי הלייזרים והאלקטראופטיקה ועומד בראש קבוצות מחקר של תלמידיו הנושאות את שמו. את העובדה שבישראל יש כיום כעשרת אלפים איש העוסקים בתחומי האופטיקה והאלקטרואופטיקה בשש אוניברסיטאות, ארבע מכללות וביותר מ-250 חברות מסחריות העוסקות בתחום, ניתן לזקוף לא מעט לזכותו של פרופ' אמנון יריב.

בימים 17-16 במרץ 2009 יכול היה פרופ' יריב לפגוש רבים מתלמידיו בכינוס "אואזיס השני", שהיה למעשה הכינוס ה-12 לאופטיקה, אלקטרואופטיקה והנדסה אופטית, שנערך במסגרת התערוכה הבינלאומית "טכנולוגיות היי-טק 2009'', ביריד המזרח בתל-אביב. בכינוס זה השתתפו יותר מ-600 מדענים, מהנדסים, חוקרים ואנשי אקדמיה העוסקים בתחומי האלקטרואופטיקה וההנדסה האופטית, שבמשך יומיים האזינו ל-153 הרצאות של חוקרים ישראלים ואורחים מחו''ל, ב-12 מושבים, שכל אחד מהם הוקדש לנושא שונה. "אואזיס'' הוא השם שנקבע בשנת 2007 לכינוס ה-11 של החוג לאלקטרואופטיקה הפועל במסגרת אגודת מדע, מחשבים ותוכנה בלשכת המהנדסים והאדריכלים.






 

 

 

 

 

 


בתמונה: משתתפי כינוס "אואזיס'' מקשיבים לאחת ההרצאות שנישאו במסגרת הכינוס.

כמה שווה השקעה באלקטרואופטיקה

ראשיתם של כנסי האלקטרואופטיקה נעוצה בתחילת שנות ה-90 של המאה שעברה, כאשר אגודת מהנדסי כימיה וכימאים בראשותו של המהנדס יצחק שלדוב ז''ל  "אימצה'' את חוג האלקטרואופטיקה, והעניקה סיוע לפעילותו ולכינוסיו. במרוצת השנים התרחב התחום בצורה משמעותית ביותר. אם לפני 25 שנה היה זה תחום שולי וזניח, הרי שכיום מעריכים כי למעלה משליש מכ-3,000 חברות ההזנק הפועלות בישראל (מקום שני בעולם לאחר ארה''ב)הן חברות העוסקות בתחומי הלייזרים, הסיבים האופטיים, ההדמייה ותחומים נוספים הקשורים לאופטיקה ולאלקטרואופטיקה.

החוג לאלקטרואופטיקה הפך לענף הפועל במסגרת אגודת מדע, מחשבים ותוכנה, ונולד הצורך לערוך בנושא כינוסים רבי משתתפים עם מרצים אורחים רבים מחו''ל. לפני שלוש שנים התבקש פרופ' אברהם קציר, פרופסור לפיסיקה שהוא ראש הקבוצה לפיסיקה שימושית בפקולטה לפיסיקה באוניברסיטת תל-אביב, שארגן בעבר עשרות כנסים בינלאומיים, לעמוד בראש "אואזיס'' - ראשי תיבות של"אופטיקל אינג'ינרינג אנד סיינס אין ישראל'' - ולארגן כנסים דו-שנתיים להנדסה אופטית ואלקטרואופטיקה. הכנס הראשון שנערך תחת שם זה ב-2007 היה הצלחה מהדהדת והשתתפו בו כ-600 איש מהאקדמיה, מהתעשייה האזרחית, מהתעשייה האווירית ומהתעשייה הצבאית, כולל סטודנטים רבים.

בתמונה משמאל:
פרופ' אברהם קציר מהפקולטה לפיסיקה באוניברסיטת תל-אביב, שהיה נשיא הכינוס

השנה חזרה ההצלחה על עצמה, למרות המשבר הכלכלי שהשליך על ארגון הכינוס."כמה מהתעשיות שהעניקו בעבר חסויות ותמכו כספית בכנסים שלנו, נמנעו השנה מלעשות זאת'', אומר פרופ' קציר, שכיכהן גם השנה כנשיא הכינוס. "למרות זאת ביקשנו להעניק לכינוס נופך בינלאומי והזמנו מרצים מפורסמים בתחום מחו''ל. סייעו לנו חברות כמו 'אופטמקס', רפא''ל, 'אפלייד מטריאלס', 'אלביט מערכות' והתעשייה האווירית, וכך יכולנו להביא אותם לכינוס על חשבוננו''.

בין האורחים המפורסמים היה, כמובן, פרופ' אמנון יריב, שנשא את אחת משתי הרצאות המליאה בכינוס, בנושא "בקרת מופע אופטי והפעלתו''. פתח את הכינוס פרופ' אריאל כהן, ראש המחלקה לאטמוספירה באוניברסיטה העברית בירושלים, שהוא גם יו''ר אגודת מדע, מחשבים ותוכנה בלשכה. הוא בירך את משתתפי הכינוס בשם הלשכה ובשם האגודה, שעמדה מאחורי ארגון הכינוס. אחריו נשא את הרצאת המליאה הראשונה פרופ' רוברט בייר, מהמחלקה לפיסיקה יישומית באוניברסיטת סטנפורד, שהירצה על "לייזרים במצב מוצק - אתגרים עתידיים''. פרופ' בייר הוא נשיא האגודה האמריקאית לאופטיקה, הנחשב למדען בחסד עליון. רבים מהעוסקים באלקטרואופטיקה בישראל הם תלמידיו ובזכותם שמורה אצלו תמיד פינה חמה לישראל. הוא ציין את העובדה, שהשנה מלאו 50 שנה לפרסום מאמרם של המדענים שאוולוב וטאונס, שהיו הראשונים שהציעו לפתח מחולל קרן לייזר. לדבריו, מאז שנות ה-60 של המאה שעברה עברו הלייזרים של מצב מוצק תמורות אדירות, וכיום ניתן להפיק מהם עשרות קילוואטים של הספק ביעילות חשמלית של 20%. את התועלת המירבית מכך הפיקו אמצעי החישה מרחוק ליישומים שונים. לדבריו, בעשורים הבאים צפוי עתיד מזהיר ללייזרים של מצב מוצק, כשכבר בשנה הבאה ייעשה שימוש מעשי במחולל אלקטרונים לינארי שיפיק לייזר אלקטרונים חופשיים.

בתמונה הימנית למעלה:
פרופ' אמנון יריב מרצה בפני מליאת כינוס "אואזיס''
בתמונה השמאלית למעלה: פרופ' רוברט בייר, נשיא אגודת האופטיקה האמריקאית, שנשא את הרצאת המליאה הראשונה בכינוס 
בתמונה הימנית למטה: פרופ' אריאל כהן, יו"ר אגודת מדע, מחשבים ותוכנה בלשכת המהנדסים, שבמסגרתו פועל ענף האלקטרואופטיקה


לאחר הרצאות המליאה נערכו 12 המושבים שהוקדשו לנושאים הבאים: תקשורת אופטית באמצעות סיבים אופטיים ולייזרים; צגים; אופטיקה ברפואה וביולוגיה; לייזרים ויישומיהם;לייזרים בהבהקים קצרים; אופטיקה לא ליניארית; אלקטרואופטיקה בבטחון פנים ובצבא; מיקרוונאנו אופטיקה; אופטיקה קוואנטית; חישה מרחוק; שימושי אלקטרואופטיקה בתעשייה, בבקרה ובמיון; תאי שמש.

בסיום הכינוס אמר נשיאו, פרופ' אברהם קציר: "לחלק מהציבור הרחב ולחלק מהפוליטיקאים אצלנו לא ברור עדיין לשם מה צריך להשקיע כספים באוניברסיטאות ובמוסדות להשכלה גבוהה. ברור להם אולי שלאוניברסיטאות יש תפקיד תרבותי בהעלאת רמת ההשכלה. אבל הם אינם מבינים שלאוניברסיטאות יש גם תפקיד יישומי חשוב. בלי החינוך האקדמי ובלי המחקר המתבצע באוניברסיטאות לא היו יכולות לקום ולהתקיים עשרות חברות ההיי-טק שהיו מוצגות בכינוס הזה. אלו הן חברות המייצאות במאות מיליוני דולרים לשנה. הכשרת מדענים מביאה תועלת למדינה ומכניסה לה כספים. הכינוס הזה הוא הוכחה ברורה שההשקעה במדענים נושאת רווחים. מה שמדינת ישראל השקיעה ב-20 השנים האחרונות בחינוך האקדמי בתחום זה השתלם במאה אחוז. צריך להבין שהתפוזים והיהלומים נגמרו לנו ומה שיציל את כלכלת המדינה היא רק תעשיית ההיי-טק. הכינוס הזה היה ההוכחה הטובה ביותר כמה שווה ההשקעה באופטיקה ובאלקטרואופטיקה''. ותשאלו גם את פרופ' אמנון יריב ואת שני תלמידיו-שותפיו הישראלים לחברת "אורטל'' (ששמה הורכב מהמלה העברית "אור'' ומ''טל'', שהן האותיות הראשונות של טלקומוניקציה) כמה יכולה להיות שווה באמת ההשקעה בלימודי אלקטרואופטיקה?! 

שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google