הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 1.12.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.488
אירו4.152
ליש"ט4.706
100 יין3.103

גאווה בכינוס הלאומי לריתוך 2011 - הריתוך הפך לאחת מטכנולוגיות העילית המתקדמות ביותר בעולם

מאת: אלי תבור

מהי האסוציאציה הראשונה העולה בזיכרון לשמע המושג "ריתוך"?!
בדרך כלל זוהי תמונת אדם החובש מסכת מתכת שחורה על פניו, כשבידו האחת מבער יורק אש ובידו השנייה אלקטרודה מצופה, והוא מנסה לחבר ע"י החום הנוצר שתי מתכות בהלחמה. לא עוד. הדימוי הזה שייך לפרהיסטוריה של טכנולוגיית הריתוך. היום כולל הריתוך - הפעולה הפיזיקלית של חיבור או חיתוך מתכות על-ידי יצירת קשרים בינאטומיים ביניהם באמצעות חימום, או שינוי צורתם הפלסטית -  מגוון גדול של טכנולוגיות עילית מתקדמות, המציבות את הנדסת הריתוך בחזית טכנולוגיות ההיי-טק.

טכנולוגיות הריתוך הן כיום תחום רוחבי שנעשה בו שימוש כמעט בכל תעשייה, החל מייצור מעגלי מחשבים זעירים ועד בניית מטוסים ואוניות. זהו כיום אחד מתחומי טכנולוגיות העילית המתקדמות ביותר בעולם. נעשה בו שימוש ברובוטים משוכללים, בקרני לייזר, בקרני אלקטרונים, ברתכות פלסמה ועוד, וישראל לא רק שאימצה את טכנולוגיות הריתוך המתקדמות שפותחו ברחבי העולם, אלא שכמו במקצועות היי-טק אחרים היא פיתחה ומפתחת אותן, מייצאת אותן לעולם הרחב והיא אחת המובילות בעולם בתחום זה.

עובדה זו באה לידי ביטוי ע"י אגודת מהנדסי מכונות בלשכת המהנדסים והאדריכלים והוועדה הלאומית לריתוך, שהיא הסניף הישראלי של ה-AWS - החברה האמריקאית לריתוך, הארגון המוביל בעולם של מהנדסי הריתוך.



 

 

 

 

 

 



בתמונה למעלה: שולחן הנשיאות בכינוס הריתוך 2011, משמאל לימין:
אליעזר בלינקו, יו"ר הוועדה הלאומית לריתוך בלשכת המהנדסים, הלן עטרות, מנהלת אגף התקינה במכון התקנים הישראלי, גרישה דייטש, מנהל תחום התקינה במשרד התמ"ת, פרדי אורנת, יו"ר הכינוס ויוסי פיירמן, סגן יו"ר הכינוס


250 המהנדסים, הרתכים ומפקחי הריתוך שהשתתפו בכינוס זה, יכלו השנה רק להתגאות בהישגי הענף הזה בישראל. "לא ממש הערכנו את ההיענות הרבה להשתתפות בכינוס הריתוך, שהולכת וגדלה משנה לשנה'', הודה ד''ר פרדי אורנת, יו''ר הכינוס. "בנוסף לחברים הוותיקים שלנו אני רואה היום באולם המלא עד אפס מקום המון אנשים צעירים שהצטרפו לפעילות בתחום זה. זה די מובן, מפני שהריתוך הוא טכנולוגיה ייחודית המאפשרת חיבור של טכנולוגיות אחרות מכל ענפי ההנדסה האחרים. זה מחייב התייחסות מקצועית ברמה הגבוהה ביותר. גם רמת המחקר בנושא הריתוף הולכת ומעמיקה ומאפשרת הפקה מקסימלית של תכונות החומרים השונים''.
בתמונה משמאל: ד''ר פרדי אורנת, יו''ר הכינוס

גם אליעזר בלינקו, יו''ר הוועדה הלאומית לריתוך, שפתח את הכינוס, הצביע על הסיבות לשגשוגו של תחום הריתוך בישראל. "מתעשייה שמייצרת קונסטרוקציות התקדמה טכנולוגיית הריתוך במדינה בצורה בלתי רגילה. עדות לכך הוא מפעל פלסן סאסא*, שזכה כבר ב-2009 לתואר 'יצואן מצטיין'. למפעלי התעשייה שלנו מוכנסות טכנולוגיות הריתוך החדישות ביותר בעולם ואנחנו יודעים להתמודד עימן בהצלחה. החברות הישראליות המפעילות טכנולוגיות אלה יודעות לעמוד בלוח זמנים מדויק בגלל יתרון 'הגודל הקטן' שיש לנו והן עובדות בדיוק גבוה ביותר. זה מאפשר להעניק כיוונים חדשים לתעשיית המתכת הישראלית, שבעתיד ניצבים בפניה אתגרים מקצועיים חדשים, כמו מפעלים להפיכת גז לנוזל, בניית צנרות גז מסועפות, בניית פרויקט הרכבת או מתקני התפלה חדשים. תעשייה זו צריכה גם להכין תשתית לייצור אנרגיות ירוקות ובקרוב נראה ודאי תחנות-רוח לייצור חשמל בארץ בהיקף גדול. כל זה מעיד שהמדינה זקוקה לאנשי מקצוע רבים בתחום הריתוך. אנחנו זקוקים להרבה מאוד מהנדסים שיעסקו בתחום''. 
בתמונה מימין: אליעזר בלינקו, יו"ר הוועדה הלאומית לריתוך

הדגש על התקינה
השנה עמד הכינוס הלאומי לריתוך בסימן התקינה. אחד מארבעת מושביו הוקדש לנושא התקינה, ובמסגרתו הושמעו חמש הרצאות להיבטי תקינה שונים של הריתוך. מהנדסת הלן עטרות, מנהלת אגף התקינה במכון התקנים הישראלי, שישבה בראש מושב זה יחד עם פרופ' עדין שטרן מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הנחשב לאישיות המובילה את התקינה במדינה בתחום הריתוך, עמדה גם במושב המליאה על חשיבות התקינה בתחום זה. "התקינה היא הקטר לחדשנות'', אמרה הלן עטרות. "הליבה של התקינה היא הקונצנסוס ובתחום הריתוך הושג קונצנסוס בינלאומי, למרות שלא תמיד היה קל להגיע לקונצנזוס כזה בין שלושת ארגוני התקינה הבינלאומיים. לפיכך החידוש בתחום הריתוך אינו רק בטכנולוגיות אלא גם בשיתוף הפעולה בין ארגוני התקינה, שכן שוק גלובלי דורש תקינה גלובלית''.

בתמונה משמאל:
מהנדסת הלן עטרות, מנהלת אגף התקינה במכון התקנים הישראלי

עוד אמרה מהנדסת עטרות: "האתגרים בפניהם ניצב מכון התקנים הישראלי בשנת 2011, לרבות בתחום הריתוך, הם משמעותיים ומתמקדים בשלוש הפעילויות העיקריות של המכון: תקינה, מערכות ייצור ומערכות ניהול. היעדים שלנו הם להשתלב בזירת התקינה הבינלאומית, על מנת לקדם את הסחר הישראלי ואת הטכנולוגיות הישראליות החדשניות''.
בתמונה מימין: פרופ' עדין שטרן, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

זו הסיבה שגם הממונה על התקינה במשרד התמ''ת, אינג' גרישה דייטש, השתתף בפתיחת הכינוס. "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם מכון התקנים'', אמר דייטש בדברי ברכתו למשתתפי הכינוס. "אנחנו רואים עין בעין את חשיבות התפתחות התקינה. נושא הריתוך הוא נושא מאוד אופקי שחובק המון תחומים, והוא נושא מפתח במיוחד בכל מה שנוגע לציוד לחץ. אנו פועלים כדי להקל על זרימת מוצרים ישראליים לחו''ל באמצעות אימוץ התקינה האירופאית בתחום זה. בנושא ציוד הלחץ חסרים לנו כיום יותר ממאה תקנים ואנחנו צריכים לאמץ 160 תקנים חדשים בתחום ציוד הלחץ ובמיוחד תאי הלחץ (מכשירי טיפול רפואיים המאפשרים מתן חמצן כתרופה במינונים גבוהים בדם וברקמות). אם לא נעשה זאת, עלול להתרחש אסון בתחום מיכלי הלחץ ולכן אין מקום להמתין עד שיתרחש אסון כזה. משום כך נשנה את הגישה ונאמץ את כל התקנים הדרושים, מה שיתבע מאמץ נוסף מכך קהילת הריתוך בישראל''.
בתמונה משמאל: אינג' גרישה דייטש, הממונה על התקינה במשרד התמ''ת

הענקת תעודות הסמכה למפקחי ריתוך
במושב המליאה של הכינוס הוענקו תעודות הסמכה ל-14 מפקחי ריתוך. חמש תעודות הסמכה היו תעודות מחודשות ותשע הוענקו למפקחי ריתוך חדשים. מפקחי ריתוך הם החוליה המקשרת בין המהנדס המתכנן לבין המבצע בפועל ותפקידים הוא לפקח על עבודות הריתוך משלב התכנון וההכנות לעבודה, דרך ביצוע הריתוכים ועד לבדיקת הריתוכים שבוצעו. "הגענו למצב, שכיום פועלים בארץ 70 מפקחי ריתוך מוסמכים, בעוד שלפני חמש שנים לא היה לנו כאן אפילו מפקח ריתוך מוסמך אחד'', אמר אליעזר בלינקו, יו''ר הוועדה הלאומית לריתוך, שהעניק את התעודות למפקחים החדשים, יחד עם אינג' שמעון אדס. הוא העלה על נס את פעילותו של פרופ' עדין שטרן בתחום זה. "הוא המנוע המחבר את הפעילות שלנו לגופים בינלאומיים ואוניברסיטאות בחו''ל'', אמר. שמעון אדס ציין, כי תעודות ההסמכה הישראליות מוכרות על-ידי החברה האמריקאית לריתוך והן מוכרות בכל העולם בכל מקום שבו מוכרות תעודות ההסמכה האמריקאיות. "בכל מקום אחר האמריקאים שולחים בוחנים שלהן כדי לבחון את מפקחי הריתוך לפני שהם מעניקים להם הסמכה'', אמר אדס.
בתמונה מימין: אינג' שמעון אדס


הרצאה פיצוץ

את הרצאת המליאה בכינוס השמיע המרצה האורח, אינג' מייק גרובס, מומחה לריתוכים וחומרי נפץ, שהוא נשיא המכון הבריטי של מהנדסי גילוי ופינוי חומרי מלחמה IMCSE, ומי שכיהן בעבר כנשיא המכון הבריטי של מהנדסי חומרי הנפץ. בהרצאתו המשעשעת וההומוריסטית למחצה הוא סקר את פעילותו ברחבי העולם מאז ילדותו במלחמת העולם השנייה ועד שהקים בבריטניה את היחידה למלחמה בטרור גרעיני. הקשר היחיד לריתוך בפעילותו זו היה "ריתוך באמצעות פיצוץ''.

בתמונה משמאל
: אינג' מייק גרובס, מומחה לריתוכים וחומרי נפץ, שהוא נשיא המכון הבריטי של מהנדסי גילוי ופינוי חומרי מלחמה IMCSE, ומי שכיהן בעבר כנשיא המכון הבריטי של מהנדסי חומרי הנפץ


לאחר מכן התפצל הכינוס למושבים מקבילים. שני מושבים היו מושבים עיוניים, שאחד מהם הוקדש, כאמור לעיל, לתקינה בתחום הריתוך ואילו השני עסק בהיבטים עיוניים של טכנולוגיות ריתוך חדשניות שונות. במקביל להם נערכו שני מושבים הנדסיים מעשיים. כל מושב נפתח בהרצאת אורח של מרצה מחו''ל, כשהמרצים הוזמנו והובאו לכינוס מחו''ל על-ידי חברות של ציוד ריתוך, שהציגו את מוצריהן בתערוכה המסחרית הגדולה שנערכה במסגרת הכינוס. ההרצאות בנושאים המקצועיים הקיפו את כל קשת טכנולוגיות הריתוך החדישות החל בריתוך פלסמה, שהוא אחד הענפים המתקדמים והמדויקים של ריתוך בקשת חשמלית, ועד ריתוכי אלומיניום.
במושב הנעילה והסיכום של הכינוס הוגרלו בין המשתתפים שתי רתכות אלקטרוניות, מתנת חברת "סקופ'' מקבוצת "זיקה''.

בתמונה למטה: קהל המשתתפים בכינוס מאזין להרצאה



 

 

 

 

 

 

 



*פלסן סאסא בע"מ
היא חברה ישראלית פרטית, בבעלות קיבוץ סאסא בגליל העליון, המתמחה בתכנון ואספקת פתרונות מיגון לכלי רכב מחומרים מרוכבים, המחזיקה מפעלים בישראל, בצרפת ובארה''ב, ומרבית תוצרתה מיועדת לכוחות המזוינים של ארה''ב.

שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google