הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 23.10.2014
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.767
אירו4.773
ליש"ט6.032
100 יין3.505

סטודנטים להנדסה מאוניברסיטת בן גוריון הציגו את המחקרים שלהם בתחום הריתוך בכינוס הלאומי

מאת: טלי לאופר

סטודנטים, תלמידי תואר ראשון ושני להנדסת חומרים באוניברסיטת בן גוריון הציגו בכינוס הלאומי לריתוך 2011, שנערך ב-25 לינואר במלון השרון בהרצלייה, פוסטרים של עבודות המחקר שלהם בתחום הריתוך, וחלקם אף הרצה בפני 250 אנשי מקצוע מובילים בתחום.


 

 

 

 

 

 

 



בתמונה: תצוגת פוסטרים של עבודות סטודנטים בכינוס הלאומי לריתוך 2011

"אני שמח לראות שמשנה לשנה ההיענות להשתתפות בכינוס גדלה וההתעניינות בנושא אף גוברת בקרב צעירים", אמר ד"ר פרדי אורנת, יו"ר הכינוס, מעט לפני שהתפזרו אנשי המקצוע המובילים בתחום למושבים השונים. קבוצת סטודנטים מהפקולטה להנדסה בבן גוריון הסכימה עם אמירה זו בלב שלם, במיוחד עם שוך ההתרגשות מהצגת המחקרים שלהם בפני הנוכחים בכינוס. 

בכל שנה סטודנטים מקבוצת המחקר, בראשותו של פרופ' עדין שטרן, מאוניברסיטת בן-גוריון מציגים את עבודותיהם ומרצים במסגרת הכינוס הלאומי לריתוך, הנערך ע"י הוועדה הלאומית לריתוך שבלשכת המהנדסים. אוניברסיטת בן גוריון, מציין פרופ' שטרן, היא המקום היחיד בארץ בו מלמדים וחוקרים תחום זה מזה כ-40 שנה.   
                          
יואב רוזנברג ואביחי חביבי, סטודנטים לתואר שני במחלקה להנדסת חומרים הציגו מחקר העוסק בחיבור סיליקון קרביד באמצעות דבק פרה-קרמי. סיליקון קרביד, הוא חומר קרמי בעל תכונות ייחודיות המשמש ביישומים הנדסיים רבים, ממיגון במערכות צבאיות וחומרי ציפוי בכורים גרעיניים ועד לגופי חימום לתנורים וחלקי טורבינה. המגבלה העיקרית של סיליקון קרביד הוא קבלת צורות גיאומטריות שונות בגלל שהסיליקון אינו עובר התכה והוא מתפרק רק ב-2300 מעלות צלזיוס. בשל מורכבות החומר, פותחו שיטות שונות לחיבור חלקי סיליקון קרביד מתוך שאיפה לקבל רציפות בתכונות המכאניות והתרמיות בממשק.
המחקר, אותו הציגו רוזנברג וחביבי, הציג את אחת השיטות: דבק פרה קרמי. המחקר בחן את השפעת האווירה והטמפרטורה בהן נעשים תהליכי הצלוב והפירוליזה, על היכולת לקבל ממשק הדבקה בעל תכונות פיסיקליות וכימיות הזהות בערכן לאלו של הרכיבים המודבקים. תוצאות המחקר הראו כי ישנה השפעה אקוטית של הטמפרטורה. למשל, בין 850 – 1200 מעלות צלזיוס מתקבל סיליקון קרביד אמורפי ובין 1250 – 1700 מעלות צלזיוס מתאפשר קבלת סיליקון קרביד גבישי. כמו כן, אזור ההדבקה יציב עד טמפרטורה של 1800 מעלות צלזיוס בסביבת אוויר ועד 2200 מעלות צלזיוס באווירה אינרטית. רוזנברג, אף הרצה במושב העיוני של הכינוס וסיפר על שלביו השונים של המחקר ופירט את כל התוצאות  שהושגו.                                       

סטודנט נוסף, גדי משה, אשר לומד לתואר שני במחלקה להנדסת חומרים, כותב בימים אלו תזה שעוסקת ב'אפיון ממשק באמצעות חיבור בפאזה מוצקה בין אלומיניום - מגנזיום'. כחלק מהתזה ביצע משה ביחד עם עוד 2 חבריו לספסל הלימודים מחקר שעוסק בנושא ופוסטר המסביר את תהליך המחקר ותוצאותיו נתלה באחד מחדרי הכינוס.

במחקר התמקדו משה וחבריו בריתוך פולס אלקטרומגנטי (תהליך ריתוך המשמש בעיקר לחיבורים בין רכיבים גלילים כגון צינורות ומוטות מלאים והינו מהווה כיום, אחת השיטות המקובלות בריתוכים של מתכות שונות מכיוון שזמן המחזור שלו קצר מאוד ואין צורך בחוט מילוי או גז מגן) בין מגנזיום לאלומיניום על מנת להבין את התופעות המתרחשות בממשק החיבור ואשר עשויות להשפיע על איכות הריתוך. בין תוצאות המחקר הובחנו באופן ברור אזורים בהם קיימת פאזה בין מתכתית במעבר בין המגנזיום לאלומיניום ואזורים בהם לא נוצרה פאזה בין מתכתית. כמו כן נמצא כי קיימת עלייה בקושי המתכות ככל שהאזור הנבדק קרוב יותר לאזור הממשק. למשה היה חשוב, להציג לידיעת הציבור החוקר ריתוכים, את התוצאות החדשות ביותר מהמחקר ואת שיטות האפיון, ונדמה כי הפוסטר שלו אכן השיג את המטרה הרצויה.

במהלך שבע השנים האחרונות משקיעה קבוצת עבודה במחלקה להנדסת חומרים באוניברסיטת בן גוריון עבודה רבה במחקרים מטלורגיים (תחום החוקר את התכונות המכאניות והכימיות של מתכות ואת השיטות להפקת מתכות ועיבודן) של חומרי הלחם חדשים.
עידן רוזנטל, סטודנט לתואר ראשון , ודר' יאיר רוזנטל, הינם חלק מקבוצת מחקר זו העסקת בנושאי ריתוך, הלחמה ובדיקות לא הורסות.
אחד המחקרים אשר הציגו השניים בכינוס עוסק בחומרי הלחמה חדשים לתעשיית המיקרואלקטרוניקה אשר נמצאת בעיצומו של מעבר, לשימוש בחומרי הלחמה נטולי עופרת, בעקבות האיסור על שימוש בעופרת בתעשיית האלקטרוניקה. כיום, רוב הטכנולוגיה הסובבת אותנו מתבססת על המיקרואלקטרוניקה: המחשבים בנויים ברובם מרכיבים מיקרואלקטרוניים, מכונות הכביסה, כלי הרכב, טלפונים סלולאריים, מצלמות דיגיטאליות ושאר עולם הבידור הדיגיטאלי בנויים מהתקנים מיקרואלקטרוניים ולכן יש חשיבות עצומה להוכיח, שהתכונות המכניות של החומרים החדשים טובות לפחות כמו אלו של החומרים הישנים. בפוסטר הציגו השניים, דרכים חדשניות לבדוק את העמידות של החומרים החדשים.           

בתמונה: הפוסטר של עבודת המחקר של עידן רוזנטל ודר' יאיר רוזנטל


שלח לחבר
שתף





 

 

 
Google