הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 1.12.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.488
אירו4.152
ליש"ט4.706
100 יין3.103

הכינוס שהעניק הכרה להנדסה כתרבות שוות ערך לאמנות ולמדע

מאת: אלי תבור




 

 



הכינוס הבינלאומי הראשון בנושא יחסי הגומלין בין שלוש התרבויות - אמנות, מדע וטכנולוגיה
- נערך בימים 2-1 ביוני 2011 במכללה האקדמית להנדסה "אורט בראודה" בכרמיאל שבגליל. הכינוס הייחודי והרב-תחומי, שנערך ביוזמתה ובארגונה של לשכת המהנדסים והאדריכלים, התקיים תחת הסיסמה שטבע הסופר הרוסי הנודע פיודור דויסטוייבסקי בספרו "האידיוט'' - "היופי הוא שיציל את העולם'', שכן היופי הוא המאפיין כל אובייקט או מבנה שיש בו איזון, סימטריה, פרופורציה והרמוניה בין מרכיביו השונים, בכל אחת משלוש התרבויות.

הכינוס בא לתת ביטוי למהפכה מחשבתית שהחלה לפני כעשרים שנה וממשיכה להתקיים עד היום. מי שחולל אותה לראשונה היה הסופר והפיסיקאי הבריטי, הברון צ'ארלס פרסי סנואו. בשנת 1959 נשא פרסי הרצאה באוניברסיטת קיימברידג' שנשאה את הכותרת "שתי תרבויות'', שהולידה לאחר מכן את ספרו שנשא את השם "שתי התרבויות והמהפכה המדעית''.
בהרצאתו טען סנואו שבחוגי האינטליגנציה בחברה המודרנית נוצרו שתי תרבויות נפרדות - זאת של המדענים וזאת של אנשי הרוח. שתי התרבויות מתרחקות אחת מהשנייה כיוון אינן מסוגלות לתקשר זו עם זו. כך לדוגמה, מרבית המדענים לא קראו רומנים קלאסיים מורכבים, ואילו מרבית אנשי הרוח אינם יודעים להסביר חוקים פיסיקליים בסיסיים. לדעת סנואו, היווצרות הניכור בין שתי התרבויות האנושיות מהווה מכשול משמעותי בפני פתרון בעיות העולם. כמו האמנות והמדע, גם הטכנולוגיה מבוססת על סימטריה. ואם סימטריה פירושה יופי הרי שהמכנה המשותף לשלוש התרבויות האלה הוא מושג אחד - היופי.

אומר ד''ר אליק גרויסמן, היוזם והמארגן של כינוס שלוש התרבויות בכרמיאל: "בעשורים האחרונים התפתחו טכנולוגיות וחומרים חדשים בזכות המדע והטכנולוגיה/הנדסה, בהן משתמשים האמנים יותר ויותר. מאידך, היצירתיות וההישגים של מהנדסים ומדענים לא יכלו להתפתח בלי שילוב ושימוש באמנות, שלה מטרות ייחודיות בחברה. כאן אנחנו רואים את ההשפעה ההדדית של שלוש התרבויות שאנו חיים בהן כיום''.
וכך נולד הרעיון לארגן כינוס בינלאומי, ראשון מסוגו, לאינטראקציה בין שלוש התרבויות. הרעיון לא היה קורם עור וגידים ומגיע לכלל מימוש לולא חזונו, מרצו וכושר ארגונו של אדם אחד -
ד''ר אליק גרויסמן.

בתמונה מימין: ד"ר אליק גרויסמן, יו''ר אגודת מהנדסי כימיה וכימאים בלשכת המהנדסים, יוזם הכינוס

גרויסמן, יו''ר אגודת מהנדסי כימיה וכימאים בלשכת המהנדסים והאדריכלים, מהנדס כימיה וקורוזיה במקצועו, המשמש כראש תחום קורוזיה, שיטות הגנה וחומרים במעבדת המחקר של בתי הזיקוק בחיפה, הוא איש אשכולות רב-תרבותי, שתחומי התעניינותו ועיסוקיו שואבים ממקורות האמנות לענפיה השונים ומגוון תחומי המדע. גרויסמן הצליח לגייס ליוזמתו מלבד את לשכת המהנדסים והאדריכלים והמכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בה הוא מרצה, גם שורה ארוכה של גופים, כמו: המחלקה למדעי הרוח והאמנות בטכניון בחיפה; האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בירושלים; מכון דווידסון לחינוך מדעי במכון וייצמן ברחובות; עיריית כרמיאל, אקדמיית ויצ''ו לעיצוב בחיפה; החברה הישראלית לכימיה, אונסק"ו ישראל, ומדעטק - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל בחיפה. הוא הצליח גם לשכנע את בנק הפועלים ואת חברת הצבע "נירלט''ואת החברות הפרטיות "אמיגד" ו"איקא מעבדות" להעניק את חסותם לכינוס ולסייע במימונו. בכנס השתתפו חוקרים בעלי שם העומדים במרכז שלוש התרבויות האלה בעולם ועוסקים בין במעשה ובין בהלכה בקשרים ההדדיים ביניהם, בזכות זאת, יכול היה ד''ר גרויסמן לסיים, בצדק, את דבריו בפתיחת הכינוס בקריאה הנרגשת: "מדעני, מהנדסי ואמני כל העולם - התאחדו!''


הכנס היה אחד מאירועי "שנת הכימיה הבינלאומית 2011"
שהוכרזה ע"י אונסק"ו באו"ם.
לארגון הכנס תרמה רבות ד"ר טניה קרבצ'וק, מהפקולטה לכימיה בטכניון (בעבר סטודנטית של ד"ר גרויסמן שעבדה אצלו בבתי הזיקוק ובמקביל סיימה תואר ראשון, שני, ולאחר מכן דוקטורט בכימיה).

בתמונה משמאל: ד"ר אליק גרויסמן, יו"ר אגודת מהנדסי כימיה וכימאים בלשכת המהנדסים ויוזם הכנס עם ד"ר טניה קרבצ'וק, הטכניון


לראות את הצלילים!
במשך שנה שלמה עמל ד''ר גרויסמן באיתור המרצים הפעילים בתחום במדינותיהם, ולאחר מכן בניסיונות לשכנעם לבוא ולהשתתף בכינוס הראשון מסוגו - שבו ניצבות גם ההנדסה והטכנולוגיה כתרבויות שוות ערך לאמנות ולמדע. "הסברתי להם שמטרת הכנס היא לגשר בין אנשים שעוסקים במדע, בהנדסה ובאמנות, ומה שחשוב יותר - להעניק כלים חדשים לחינוך הדור הצעיר לשילוב בין שלוש התרבויות האלה'', אומר גרויסמן. הוא התכתב בדואר אלקטרוני עם מאות מדענים, אמנים ומהנדסים, אנשי אקדמיה וחוקרים, בארץ ובחו''ל, עד שהצליח לגייס נבחרת בינלאומית מרשימה ביותר שלא הייתה מביישת אף כנס אקדמי בינלאומי.

בכנס הושמעו 59 הרצאות של מהנדסים, מדענים ואמנים מ-13 מדינות, כולל מרצה מתורכיה.

 

 

 

 

 

 

 

בתמונה: ד"ר אלב אוז'קוק מאוניברסיטת הזטפה באנקרה (מימין) ופרןפ' דנש נגי, מרצה מוזמן מהונגריה (משמאל)

הכנס כלל שלושה סימפוזיונים בנושאים "האמנות והמוח'', "אסתטיקה בתעשייה'' ו"אמנות יצירתית כמדע הפואטיקה''. הוצגו במסגרתו שתי תערוכות, האחת של המדען עדן אוריון, שהמחישה את הקשר בין אסטרונומיה ואמנות; והשנייה תערוכה מיצירותיהם של 22 מדענים, מהנדסים ואמנים, שהציגה את האמנות בעיניהם מהנדסים ואמנים ומאידך את המדע וההנדסה בעיניהם של אמנים.
בין ההרצאות נערכו גם הופעות אמנותיות, ביניהן הופעות של כישרונות צעירים מהקונסרבטוריון בכרמיאל בניהולה של דיאנה בוכור וקונצרט של אנסמבל טריו "עתר'' מירושלים.



בתמונה: קונצרט של אנסמבל טריו "עתר'' מירושלים


הרצאות מליאה
כל אחד מימי הכנס נפתח בהרצאת מליאה. האחת של פרופ' אלכסנדר זמיאטנין, ביולוג ממכון הביוכימיה של האקדמיה הרוסית למדעים במוסקבה, שהרצה על "ההיבט המדעי של האמנות''. והשנייה, הרצאתו של פרופ' ציון אביטל, מהמכון הטכנולוגי בחולון, מחברו של הספר "אמנות נגד אי-אמנות'', בנושא "אמנות נגד עיצוב - בלבול בין כלים שכליים וידניים''.

בתמונה מימין: פרופ' ציון אביטל,
המכון הטכנולוגי חולון


בתמונה משמאל:
ד"ר אליק גרויסמן (משמאל) עם פרופ' אלכס זמיאטנין מרוסיה (מימין)

שאר ההרצאות התחלקו בין שישה מושבים שהשתרעו על פני יומיים ועסקו בנושאים הבאים: "אמנות, מדע, טכנולוגיה וחברה''; "חינוך מדעי וטכנולוגי באמצעות אמנות''; "להיות אמן, להיות מדען, להיות שניהם יחד''; "אמנות ועיצוב בתעשייה'', "טכנולוגיה - התרבות השלישית?" ו"סימפוזיון בנושא אמנויות ומוח".

תקצר היריעה מלסקור על כל ההרצאות, או אפילו לפרט את שמות כל המרצים ונושאי הרצאותיהם, ורק לצורך ההמחשה של אופי הכינוס ואווירתו, נציג כאן, על קצה המזלג, כמה דוגמאות.

פרופ' דוד אבניר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס החברה הישראלית לכימיה לשנת 2011, הרצה על "כירליות באדריכלות", הרצאה שעסקה בקשר בין כירליות של מולקלות בכימיה אורגנית לבין אדריכלות. 

בתמונה משמאל:
פרופ' דוד אבניר, האוניברסיטה העברית בירושלים

פרופ' דן שכטמן מהמחלקה להנדסת חומרים בטכניון, הרצה על "יופיין של בועות הסבון''! לאחר שהסביר, כי "עורה של בועת הסבון מורכבת משכבה דקה של מים שנלכדה בין שתי שכבות של מולקולות של סבון'', סיפר כיצד נוצרים ומתחלפים הצבעים המורכבים בבועות הסבון, איך משתנה עוביין במהירות כתוצאה מכוח הכבידה ואיך אפשר ליצור בועות סבון בגודל של ארבעה מטרים. אולם גולת הכותרת של הרצאתו הייתה תצוגה של סדרת שקופיות מדהימה, שבה צולמו בועות סבון מקרוב, ונראו כיצירות אמנות אבסטרקטיות של צייר גאוני. הייתה זו דוגמה מאלפת לאחדות המדע, הטכנולוגיה והאמנות.
בתמונה מימין: פרופ' דן שכטמן, הטכניון

או, קחו למשל, את הרצאתו של פרופ' אליעזר רפפורט, ממחלקת המוסיקה של אוניברסיטת בר אילן בנושא "לראות את המוסיקה''. "מאז סוף המאה ה-20 מאפשרים לנו המחשבים למחשב אלגוריתם של המרת פורייה מהירה (FFT), לחקור צלילים, לפרק אותם למרכיביהם ולצייר את הגרף של שינויי האמפליטודות שלהם באמצעות הספקטוגראף. זוהי טכנולוגיה. התפתחות זו במדע ובטכנולוגיה מאפשרת לי לנתח אמנות: לחקור את הקול האנושי בשירה אמנותית וצלילים אחרים בפירוט רב'', סיפר רפפורט. לאחר מכן הדגים איך נראים ביצועיהן של עשר זמרות אופרה מהמפורסמות בהיסטוריה, השרות את אותו קטע עצמו מאותה אריה. בספקטוגראמים שלהן. על-פי גרפי האמפליטודות שלהן אפשר לקבוע בדיוק לפי גובה קול השירה ועוצמתו בכל מילה מי שרה יותר בדרמתיות, מי יותר ברגש, מי בעצב ומי בכעס. אחרי שביצע אלפי ניתוח ספקטוגראמות כאלה יכול כיום פרופ' רפפורט "לקרוא את הצלילים'' מהן.

בתמונה משמאל: פרופ' אליעזר רפפורט, אוניברסיטת בר-אילן

ואם עוסקים במוסיקה, אזי ד"ר עובד קדם, ממכון דווידסון לחינוך מדעי במכון ויצמן ברחובות, השמיע הרצאה בנושא: "מדע המוסיקה ומוסיקת המדע''. הוא חשף בה את הקשרים הנסתרים בין המדע למוסיקה, שהחל מימי פיתגוראס ביוון העתיקה, דרך חוקי קפלר ועד לשירת האלים והקווים הספקטראליים של אטום המימן, קושרות מחרוזות עדינות בין המדע למוסיקה ולהיפך. יחד עם זאת הייתה מסקנתו: המדע חייב למוסיקה הרבה יותר מאשר המוסיקה למדע.

בתמונה מימין: ד"ר עובד קדם, מכון ויצמן

ואלו הן רק דוגמאות מעטות מהעולם האינסופי הנחשף כאשר בוחנים את יחסי הגומלין המופלאים בין ההנדסה, הטכנולוגיה, המדע והאמנות, כפי שנחשפו בהרצאות שהושמעו בכינוס.

אם תרצו היה זה הכינוס שבו הוכרה ההנדסה כתרבות שוות ערך לתרבויות האמנות והמדע.

בתמונה: תערוכת פסלים של המרצה פרופ' יוסף זלצמן, הטכניון

שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google