שערי
חליפין
שינוי אחרון: 17.10.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.509
אירו4.129
ליש"ט4.629
100 יין3.129

מערכת ניהול האנרגיה האפקטיבי של חברת לייט-אפ, סקירת הרצאתו של אלחי פרקש, מנכ"ל החברה

מאת: טל אהרוני

אחת מההרצאות המעניינות שהועברו לקהל ביום העיון בנושא "אנרגיה שיורית בתעשייה" אשר התקיים ב-23.2.12 במכללת אפקה (המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב), היתה הרצאתו של אלחי פרקש, מנכ"ל חברת לייטאפ (LIGHT-APP), שעסקה בנושא
ניהול אפקטיבי של מערכי אנרגיה גדולים בתעשייה, ובמהלכה הציג פרקש לקהל את הפתרונות של חברת לייט-אפ בתחום זה.

לייטאפ היא חברת תוכנה, אשר מבצעת ניתוחים של צריכת האנרגיה של חברות שונות, במטרה להפוך את הצריכה ליעילה וחסכונית יותר. המערכת שפיתחה החברה מסייעת להפחית את צריכות ועלויות האנרגיה במפעלי ייצור, וכך מסייעת לחברות הללו לחסוך כסך רב.

בתמונה מימין: אלחי פרקש 
מנכ"ל חברת לייטאפ, מרצה אודות מערכת לניהול אפקטיבי של מערכי אנרגיה גדולים בתעשייה, פיתוח חב' לייטאפ

לדברי פרקש, מערכת ניהול האנרגיה האפקטיבי של החברה מבצעת את עבודתה באמצעות שלושה מנועים:
המנוע הראשון הינו מנוע איסוף נתונים המבצע טיוב, איסוף ואגירה של נתוני צריכה וספיקה ממוני האנרגיה המותקנים באתר הייצור.
המנוע השני הינו מנוע ניתוח המטפל במידע ומנתח אותו כך שניתן יהיה להסיק ממנו מסקנות בעלות ערך כלכלי ללקוח.
המנוע השלישי הינו מנוע התראות המבצע מגוון של התראות בעבור שרשרת הניהול של המפעל, בין אם מדובר בהתראות על זליגות אנרגיה או חריגות בלתי הגיוניות מצריכת הבסיס של מערכות הייצור אל מול תפוקות הייצור של המפעל.

פרקש מספר כי תהליכי התייעלות אנרגטית במפעלים דורשים העמקה של ניטור המידע והגדלת הרזולוציה של התמונה המתקבלת מניטור התהליכים, אולם מדובר בזרמי מידע שונים שהציר היחידי המשותף להם הוא ציר הזמן.

פרקש: "מערכת הניהול של לייט-אפ מבצעת האחדה של זרמי מידע רבים, ומאפשרת זיהוי וניתוח טרנדים המשפיעים בצריכות האנרגיה. תפוקות יצור, צריכות חשמל, מים, מזוט או גז, טמפרטורה חיצונית ועוד - אלו הם רק חלק מזרמי המידע שניתן לאסוף, אולם ללא נירמול וקונסולידציה (האחדה) שלהם, לא ניתן יהיה להסיק את המסקנות הנכונות על מנת לבצע תהליכי התייעלות".

להפוך זרמי נתונים לידע
חברת לייט-אפ הטמיעה את מערכת ניהול האנרגיה שלה בעשרות מפעלי ייצור. בין לקוחות החברה ניתן למנות את חברת תנובה, תשלובת זוגלובק, מפעל אבגול, עלבד, ועוד.

פרקש מדגיש כי בכל תחום ייצור, בין אם מדובר במפעלי עיבוד מזון ובין אם מדובר במפעלים המעבדים מתכת או פלסטיק, יש דגשים שונים לחיסכון באנרגיה המחייבים התמחות והכרות מעמיקה עם תהליכי הייצור על מנת לספק פתרונות לחיסכון באנרגיה.

פרקש: "אנו מתמחים בתעשייה המסורתית על כל גווניה ומלמדים את לקוחותינו, כיצד להעמיק את יכולות ניהול האנרגיה של המפעל, בכל יום שעובר, עם כל שינוי תקופת תעו"ז, תחת הדינמיות הגבוהה של מחירי החשמל, הדלקים והמים. אנחנו מצויים בעידן שבו מחד, נפרצו כל המחסומים באיסוף ואגירת מידע, אולם מאידך, ללא יכולת לעשות סדר, לברור את התבן מהמוץ, להציב את המידע הרב אל מול המנהלים באופן שיאפשר להם לבצע שינויים אמיתיים ובאופן שבו המערכת עליה הם מופקדים תצליח לבצע הפחתה משמעותית בשימוש ובעלויות האנרגיה, בלי כל אלו, המידע הופך להר של נתונים שהגישה אליהם מוגבלת ושיטחית. המטרה המרכזית שלנו היא להפוך מידע לידע בעל ערך כספי וממשי ובכך לאפשר לא רק לבצע שינוי אלא גם לשמור עליו ולהפחית את הוצאות האנרגיה לאורך זמן".

מקרה לדוגמא - מקררי הקפאה מינוס 18 מעלות
פרקש מספר על מקרה לדוגמא בו ניתן לייעל את המערכת: מקפיאים במפעלי מזון שונים פועלים תחת מגבלות קשיחות של מהנדסי המזון של המפעל. הגדרות אילו נוגעות לטמפרטורה המקסימאלית המותרת בכל מקפיא, וההגדרות יכולות להיות שונות ממפעל למפעל. בד"כ, חריגה מהטמפרטורה המקסימאלית המותרת עלולה לגרור פסילה של כל תכולת המקפיא, ובמקרים רבים מדובר בנזק כלכלי גדול מאוד למפעל. באופן טבעי, מנהלי התפעול של מפעלי המזון נוהגים לקחת מרווחי ביטחון גדולים על מנת להתרחק מהקו האדום אותו הציבו מהנדסי המזון של החברה, ובכך "לבטח" את עצמם מפני נזקים.

בדרך כלל נהוג לשרטט את הקו האדום בתוך מקפיאי מזון תעשייתיים סביב מינוס 15 מעלות צלזיוס, ומעל טמפרטורה זו המזון ייפסל למכירה. לשם כך מנהלי התפעול והאחזקה נוהגים להתייחס לטמפרטורה של מינוס 18 מעלות כמגבלת הטמפרטורה בתוך המקפיאים. כיוון שבזמן שמתקיים במפעלים ייצור, דלתות המקררים נפתחות ונסגרות במהלך היום, יש סכנה שהטמפרטורה תעלה מעל מינוס 18 ולכן נהוג לכוון את הסט-פויינטים של המקררים למינוס 21. באופן תיאורטי, אם ניתן היה להעלות את הסט-פויינט של המקררים בשתי מעלות למינוס 19, החיסכון האנרגטי היה גדול, אך כיצד ניתן לעשות זאת ללא סיכון? ראשית ביצענו ניסוי באחד ממרכזי הקירור של תשלובת מזון גדולה על מנת לכמת את החיסכון הצפוי מפעולה מבוקרת של העלאת הסט-פויינט בשתי מעלות.

 

 

 

 

 

 

 



החיסכון שהושג במהלך הניסוי באתר הספציפי הזה עומד על כ-1500 קוט"ש ליממה (כ-700 ש"ח). כיוון שניתן לבצע חיסכון מסוג זה רק בימים בהם הטמפרטורה החיצונית נמוכה יחסית, מספר הימים בשנה בהם הפיתרון ישים הינו כ-100 ימים, כך שהחיסכון הפוטנציאלי השנתי עומד על 150,000 קוט"ש ששוויים הוא כ- 70,000 ש"ח בכל שנה. הדרך היחידה בה ניתן להטמיע פיתרון מסוג זה היא באמצעות מערכת התראות אשר מונעת מצב בו הטמפרטורה תעלה מעל לטמפרטורה שהוגדרה. במקרה זה, לא נדרשה כל השקעה בתשתית מצד הלקוח, אלא בוצע חיבור של חיישני הטמפרטורה שבתוך המקררים למערכת הניתוח וקבלת ההחלטות המתקדמת של לייט-אפ.

שלח לחבר
שתף


 


Google