הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 20.10.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.493
אירו4.121
ליש"ט4.587
100 יין3.082

ישראל היא שדה הניסויים ורכישת הידע הטוב ביותר למערכות לא מאוישות












מאת: אלי תבור

כ-1000 איש השתתפו בכינוס  AUVSI Israel 2012 - הכינוס הישראלי הבינלאומי הראשון למערכות לא מאוישות, שנערך בימים 22-20 במרץ 2012 במלון דוויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב - מהנדסים, מדענים, אנשי פיתוח, טייסים, קצינים בכירים בצה''ל, ראשי חברות בטחוניות ובעלי תפקידים בכירים במערכות הביטחון והחברות הבטחוניות - כ-80 מהם אורחים מ-22 מדינות זרות.

בכינוס, שאורגן על-ידי הסניף הישראלי של האיגוד הבינלאומי למערכות לא מאוישות AUVSI - Association for Unmanned Vehicle Systems International, הפועל במסגרת אגודת מהנדסי מכונות שבלשכת המהנדסים והאדריכלים בישראל, נערכו שני מושבי מליאה, שני פאנלים ו-24 מושבים מקצועיים בתחומים השונים של המל''מים, שבהם הושמעו 105 הרצאות מקצועיות (כולן בשפה האנגלית, למען האורחים מחו''ל). לא פחות מ-46 יצרניות מערכות ואביזרי מל''מים ישראליות, המייצאות את תוצרתן לכ-50 מדינות בעולם העניקו חסות לכינוס והציגו במסגרתו את מערכותיהן ומוצריהן בתערוכה מסחרית מרהיבה ומלהיבת דמיון. 

עצם קיום הכינוס, שאורגן ביסודיות במשך כשנתיים, הנתונים שהוצגו בו והעניין הרב שעורר בתקשורת ובעולם, היוו הוכחה נוספת, כי ישראל היא כיום לא רק חלוצה אלא גם מעצמה עולמית בתחום כלי הקרב הלא מאוישים - באוויר, ביבשה ובים. אם לפני כ-40 שנה פיתחה ישראל את המזל''טים (מטוסים זעירים ללא טייס) הראשונים, הרי שכיום היא מפתחת מגוון רחב של מטוסים, כלי-רכב וכלי שייט על פני הים ומתחתיו, שחלקם מופעלים מרחוק וחלקם הם כבר אוטונומיים לגמרי ומסוגלים לבצע משימות איסוף מודיעין, סיור, פיטרול, מעקב, זיהוי ופגיעה. או כפי שאמר ד''ר אריה פרי, יו''ר ענף הרובוטיקה בלשכה ונשיא הסניף הישראלי של AUVSI: "ישראל היא הכותבת היום את ה-CONOP (עקרון ההפעלה), שהוא התנ''ך של המערכות הלא מאוישות. ישראל היא שדה הניסויים ורכישת הידע הטוב ביותר למערכות לא מאוישות''.

בתמונה משמאל: ד"ר אריה פרי, נשיא הסניף הישראלי של AUVSI

פתח את הכינוס היו''ר שלו ד''ר דוד הררי. הררי, חתן פרס ישראל להנדסה בשנת 2011 וקודם לכן חתן פרס בטחון ישראל על חלקו בפיתוח המל''ט הראשון של ישראל, ה''זהבן'' (ה''סקאוט'' בשמו הרשמי) במסגרת התעשייה האווירית, אמר, בין השאר: "הייתה לי הזכות להימנות עם קבוצה קטנה שהחלה בשנת 1974, לאחר מלחמת יום הכיפורים, לחשוב ולהתחיל לפתח את מערכת המטוס ללא טייס הראשונה בישראל שנקראה 'סקאוט'. היה זה כמו הימור על העתיד: האם נצליח בפיתוח מערכת חדשה כזו ובשכנוע הלקוחות הפוטנציאלים להשתמש בה? "למעשה, קיבלנו מהיום הראשון את תמיכת חיל האוויר, שציפה לקבל ממערכת זו מידע רב", המשיך ד''ר הררי ואמר. "השימוש המבצעי הראשון במהלך מלחמת לבנון הראשונה בשנת 1982 הוכיח שמערכת כזו עשויה לשנות את תורת הלחימה ותעניק למפקד בשדה הקרב מימד מידע רביעי. זו הייתה הארה. התעשיות הישראליות הפכו למפתחות מל''מים נמרצות, חלוצות בכמה תחומי מל''מים חדשים, בגירסאות ששולבו בציי המל''טים של מדינות רבות אחרות, כולל ארה''ב, צרפת, בריטניה, בלגיה, שווייץ, ספרד, גרמניה, פינלנד ומדינות אסיאניות.
"שלושה עשורים לאחר השימוש המבצעי הראשון בשדה הקרב, נמשכת ההתקדמות במגוון תחומים רחב, מתקינה עד תקנות, ממצלמת טלוויזיה פשוטה עד לשיפורים טכנולוגיים במשימות מודיעין שונות ובמגוון של שימושים ויישומים מבצעיים על הקרקע, באוויר, על פני הים ובמצולות. בקשר לתחום האזרחי, הסיכוי ליישומים פוטנציאליים אינו פחות וניתן להשתמש במל''מים אזרחיים לביצוע משימות אזרחיות שונות. לדעתי, גידול מהיר ברכש של  מלמ''ים צבאיים בעשר השנים הקרובות ילווה בפיתוח הצרכים והרכש של מערכות אזרחיות כיוון שהשוק של יישומים לא-צבאיים הוא גדול בהרבה מהמגזר הצבאי. אני מאמין שבטווח הארוך יהיה לשוק האזרחי של המל''מים פוטנציאל גידול מהיר יותר מזה הצבאי, אבל זה ייקח עוד זמן''. 
בתמונה מימין: ד''ר דוד הררי, יו"ר הכינוס, חתן פרס ישראל להנדסה בשנת 2011

מערכות אוטונומיות עם בקרה אנושית
אינג' עמנואל ליבן, יו''ר אגודת מהנדסי מכונות בלשכת המהנדסים, במסגרתה פועל הסניף הישראלי של AUVSI, בירך את משתתפי הכינוס בשם הלשכה והאגודה, ואמר כי הפעילות בתחום המערכות הלא מאוישות בישראל מעסיקה כיום אלפי מהנדסים ומדענים בתעשייה ובאקדמיה, וישראל מוערכת כיום כאחת מהמובילות בחדשנות ובטכנולוגיה. הישגי מדינת ישראל בתחום המערכות הלא מאוישות נובעים, לדעתו, משלושה גורמים משולבים: החיים בצל איומים ואילוצים מתמידים; התרבות והמסורת היהודית, והטכנולוגיה.
"עמנו נמצא במצב מלחמה עם אויבים קרובים ורחוקים מהיום בו קיבלנו את עצמאותנו'', אמר ליבן. "מאבקנו הוא רב-גווני, רב-תחומי ורב-מרחבי. האיומים עלינו הם מהיבשה, מהאוויר מהים ומתחת לפני הקרקע, מהחלל ומהמרחב הסייברי. הצורך להגן על עצמנו אילץ אות נו לפתח פתרונות מקוריים מתקדמים שיאפשרו לנו לגבור על כוחות צבאיים מאורגנים העולים עלינו במספרם ועל טרוריסטים. המל''מים הם אחד הפתרונות המועדפים האלה. היכולות של מגוון רחב של מערכות אלה והגמישות המבצעית שלהם מעניקים לנו יתרון''.
בתמונה משמאל: אינג' עמנואל ליבן, יו''ר אגודת מהנדסי מכונות בלשכת המהנדסים

עוד אמר ליבן, כי "המסורת והתרבות היהודית המבוססות על התנ''ך מורות לנו לשמר ולהגן על חיי אדם בכל האמצעים ובכל התנאים. ה'מערכות האנושיות' שלנו מכילות תוכנות מוטבעות המנחות ומשפיעות על התנהגותנו ועל תהליך קבלת ההחלטות שלנו כדי להגן על החיים ולהיות אנושיים. מערכות המל''מים מיועדות להשיג בדיוק את אותה מטרה - להגן על החיים. הקהילות המדעיות וההנדסיות מרוחקות היום מאוד מהרובוטים היווניים הראשונים ומהגולם היהודי האגדי מפראג מהמאה ה-16. כפי שהאגדה מספרת לנו נוצר הגולם כדי להגן על היהודים מפני גורמים עוינים בעיר. ככל הידוע לי זה היה הניסיון היהודי הראשון להשתמש ברובוט להגנה עצמית.  "כיום מוצאת הטכנולוגיה האוטונומית שפותחה למטרות הגנתיות יישומים גם בעולם האזרחי בתחומי הבריאות, בכל סוגי התעבורה, בתעשיות הייצור, הבנקאות ומדעי החיים… כמה מדענים צופים כי בשנת 2450 יעלה כוחם של הבינה המלאכותית והרובוטים הממוחשבים  מעל המוח האנושי, והם יהיו בעלי יכולות גדולות יותר מבני אנוש. ואז, הגרסה המודרנית המשופרת של הגולם תהפוך למציאות. אני מאמין ומקווה, כי שזה לא יקרה לעולם ורובוט הגולם לא יהיה לעולם אדוננו. אנחנו נמשיך לתכנן ולבנות את המערכות האלה להגנתנו, וכפי שתרבותנו מנחה אותנו נמשיך לקיים בקרה אנושית ומוסרית על הפעלתן''. 

רובוטים אסטרונאוטים בתחנות חלל
במושב המליאה הראשון הרצה תת-אלוף (מיל.) אופיר שוהם, ראש מפא''ת (מנהלת מחקר ופיתוח אמצעי לחימה) במשרד הביטחון על "מפת הדרכים'' והמגמות של מערכת הביטחון הישראלית לגבי המל''מים. "הדרך לבנות כוח היא לצפות מה הם הצרכים הביטחוניים שלנו ואז לחפש פתרונות כדי לענות עליהם יש לנו הרבה תחומי פעילות שתרים אחר פתרונות טכנולוגיים. כשהתחלנו לפתח מל''טים (מטוסים ללא טייס) למטרות איסוף מודיעין בטווחים רחוקים היינו חלוצים בתחום הזה. מאז עברנו דרך ארוכה והבנו שמרחב אפשרויות השימוש בכלים לא מאוישים גדול בהרבה ממה שחשבנו תחילה''.
בסוקרו את המערכות הלא מאוישות היבשתיות שפותחו בישראל, אמר תא''ל שוהם: "כאן יש לנו דרישות תפעוליות שונות, כי כאן האתגרים הם הרבה יותר מסובכים… למרות שיש גם שיקולי עלות/תועלת אנחנו משקיעים הרבה בפיתוח טכנולוגיות יבשתיות גם אם איננו יכולים לחזות תמיד מראש את היישומים המעשיים שלהם…אנחנו מקווים שבעתיד נוכל ליישם גם בינה מלאכותית בכלים אלה.
"כיום אנחנו מובילים בעולם גם בתחום המערכות הלא מאוישות בים, הן בכלים שמעל פני המים והן בכלים תת-ימיים שיש להם יישומים רבים ומגוונים. השקעה בטכנולוגיות גנריות, שאינם קשורות דווקא בכלים מיוחדים, תאפשר לנו בעתיד לפתח כלים בתחומים רבים ושונים. האתגרים שלנו כיום הם הקטנות העלויות של הכטב''מים, הגדלת שרידותם, עצמאותם ויכולתם להתגבר על מכשולים. אין ספק שהכטב''מים ימלאו בצבאות המודרניים חלק חשוב בשדה הקרב העתידי. העתיד צופן גם שיתוף פעולה הדוק בין מערכות לא מאוישות שונות, באוויר, בים וביבשה… אבל אנחנו לא מוותרים גם על הגורם האנושי, אם כי כיום ניתן כבר לומר, בפראפרזה על אמרתו של וינסטון צ'רצ'יל: 'מעולם בהיסטוריה האנושית לא חבו רבים כל כך, כל כך הרבה, לרובוטים מעטים כל כך''.
בתמונה משמאל: תת-אלוף (מיל.) אופיר שוהם, ראש מפא''ת, משרד הביטחון

אחריו הרצה בישיבת המליאה הראשונה צ'ארלס (צ'אק) ת'ורפ, המופקד על הייצור המתקדם והרובוטיקה, במשרד מדיניות המדע והטכנולוגיה שבבית הלבן בוושינגטון. ת'ורפ, לשעבר פרופסור לרובוטיקה באוניברסיטת המחקר הטכנולוגי קארנגי מלון בפיטסבורג, מדינת פנסילבניה, סיפר על יזמות הרובוטיקה הלאומית בארה''ב. "כיום כבר פועלים בעולם שישה מיליון רובוטים'', אמר, "אבל חמישה מיליון מהם הם שואבי אבק. מיליון הרובוטים האחרים הם ברובם רובוטים תעשייתיים. כיום יש לנו בארה''ב נשיא שאוהב רובוטים והוא מעניק השראה לסטודנטים הנמשכים ללמוד מקצוע זה''.
בתארו את תפקידו בבית הלבן אמר ת'ורפ: " אחד מתפקידיי הוא לעורר בציבור עניין ברובוטים, לצד פיתוח רובוטים ומכונות חכמות. הבעיה הניצבת בפנינו היא לבנות רובוטים ידידותיים לאנשים, שיעבדו בשיתוף פעולה עם בני-אדם ולא יתחרו בהם. כיום יש לנו מאות הצעות לפיתוח רובוטים אזרחיים בתחומים שונים, בחקלאות, בבריאות, בסיוע לנכים ועוד. אבל לאור האסון שהתרחש לפני שנה בכורים הגרעיניים בפוקושימה שביפן, נראה שהמשימה מספר 1 שלנו כיום היא לפתח רובוטים שישמשו אותנו במקרים של אסונות גרעיניים''.
בתמונה משמאל: צ'ארלס (צ'אק) ת'ורפ, המופקד על הייצור המתקדם והרובוטיקה, במשרד מדיניות המדע והטכנולוגיה שבבית הלבן בוושינגטון

את בריטניה ייצג בישיבת המליאה רב-סרן מארק וויטל, סגן מפקד גדוד תותחנים בצבא הבריטי, שהיה מופקד על יישום ותפעול מל''טים בחיל התותחנים המלכותי. רס''ן וויטל הרצה על לקחים שנלמדו בצבא הבריטי מהפעלת הכטב''ם (כלי טיס בלתי מאויש) הרמס 450, המיועד לשהייה ממושכת באוויר למטרות סיור ואיסוף מודיעין, שנרכש מחברת "אלביט'' הישראלית.

בתמונה מימין: רב-סרן מארק וויטל, סגן מפקד גדוד תותחנים בצבא הבריטי, שהיה מופקד על יישום ותפעול מל''טים בחיל התותחנים המלכותי


את ישיבת המליאה השנייה, שנערכה ביומו השני של הכינוס, פתח אלוף-משנה (מיל.) דובי לביא, ראש מנהלת המל''טים במפא''ת. הוא הרצה על "רמות האוטונומיה במערכות הלא מאוישות''. "צה''ל מפעיל כיום חמישה סוגי מל''טים, ממשקל של חמישה קילוגרם עד חמישה טון, כבשוק הישראלי מייצרים כיום כבר כ-30 סוגי מל''טים'', סיפר. "יש מספר גדל והולך של מערכות המשמשות למגוון משימות. לאחר מכן הסביר לביא את ההבדל את מערכת אוטומטית למערכת אוטונומית: "מערכת אוטונומית היא מערכת המסוגלת לחוש את הסביבה ולקבל החלטות לפעולה ללא בקרה אנושית''. בפרטו את רמות האוטונומיה של המערכות הלא מאוישות השונות אמר: "ככל שהטכנולוגיה היא יותר מתקדמת כך הסיבוך הוא יותר גדול''. עם זאת, הוכח כבר, לדבריו, שהסיבה העיקרית לטעויות של המערכות הלא מאוישות הן טעויות אנוש. "אין ספק שהמראות ונחיתות אוטומטיות עדיפות כבר כיום על המראות ונחיתות אנושיות'', אמר, "אבל אנחנו לא מוכנים עדיין לאוטונומיה מלאה של המל''טים''. לביא גילה, כי כיום כבר מטיסים את המל''טים בצה''ל לוחמים שאינם טייסים.
בתמונה משמאל: אלוף-משנה (מיל.) דובי לביא, ראש מנהלת המל''טים במפא''ת

ד''ר רון דיפטלר, מנהל פרויקט Robonaut באגף טכנולוגיית המערכות הרובוטיות בנאס''א, סיפר על פרויקט פיתוח ה''רובוטים האסטרונאוטים'', שהוא עומד בראשו. זהו פרויקט המשותף לסוכנות החלל האמריקאית ולחברת ''ג'נרל מוטורס'', המפתחות מזה 15 שנה רובוט שיהיה מסוגל לבצע חלק ממשימות האסטרונאוטים בתחנות חלל לצד צוות האסטרונאוטים האנושיים. רובונאוט כזה, שהוא בעל ידיים מלאכותיות המדמות פעולות של ידיים אנושיות כבר הופעל לראשונה לטיסת מבחן במעבורת החלל "דיסקאברי'' בפברואר 2011. 

בתמונה מימין: ד"ר רון דיפטלר, מנהל פרויקט Robonaut באגף טכנולוגיית המערכות הרובוטיות בנאס''א

המרצה השלישי בישיבת מליאה זו היה פרופסור ג'והן בורנשטיין, ישראלי לשעבר, המכהן כיום כראש מעבדת הרובוטים הנעים בפקולטה להנדסה מכאנית באוניברסיטת מישיגן. בורנשטיין, שעשה את שלושת התארים האקדמיים שלו בטכניון בחיפה, שם קיבל גם את הדוקטורט ברובוטיקה, הציג את תוצאות הניסויים האחרונים שביצע בקביעת מיקומו של רכב לא מאויש בתוך מבנה, במקום שה-GPS אינו יעיל. 

בתמונה משמאל: פרופסור ג'והן בורנשטיין, ראש מעבדת הרובוטים הנעים בפקולטה להנדסה מכאנית באוניברסיטת מישיגן


עטלפים ורוחות רפאים
24 המושבים המקצועיים שנערכו במסגרת הכינוס עסקו בנושאים מגוונים, כמו כלי רכב יבשתיים לא מאוישים; מערכות מוטסות לא מאוישות; משימות מבצעיות; מיזם המחקר האירופאי PPLANE להסדרת התנועה האווירית העתידית שתהיה רוויה במטוסים פרטיים ומל''טים; מערכות ימיות לא מאוישות; מערכות תת-ימיות אוטונומיות; יישומים אזרחיים של מל''טים; משק אדם מכונה ועוד.

אחת ההרצאות המרתקות בתחום המערכות היבשתיות האוטונומיות הייתה הרצאתו של אורי פז-מידן, מנהל פרויקט ה''רקס'' במפעל להב בתעשייה האווירית. הוא סיפר על אחד הפיתוחים האחרונים של המפעל - פלטפורמה רובוטית המסוגלת לשאת משא של עד 250 ק''ג ומיועדת לסייע ללוחמי חיל הרגלים לשאת ציוד כבד. ה''רקס'', שמודל ראשון שלו הוצג לראשונה כבר ב-2009, פותח כדי ללוות חוליות או כיתות של לוחמי רגלים. הוא מסוגל לנוע במהירות של 12 קמ''ש במשך 72 שעות ללא תדלוק. יתרונו הגדול הוא בכך שבאמצעות מתקן GPS הוא יכול לעקוב אחר תנועת החיילים ההולכים לפניו ולנוע על גלגליו בעקבותיהם גם בתוואי קרקע קשים במיוחד, וגם בשטחים אורבאניים. התקן הבקרה להפעלתו,  בגודל של קופסת גפרורים, מתחבר לחגור מפקד היחידה.

בתמונה: ה"רקס" - הכלב הרובוטי, פרי פיתוח של מפעל להב של התעש"א, לנשיאת הציוד הכבד של לוחמי חיל הרגלים




 

 

 

 

 

 



במושב מיוחד שהוקדש לפיתוח רכבי יבשה לא מאוישים סיפר סגן אלוף גבי דוברסקו, ראש ענף רכבים לא מאוישים במפא''ת, על תוכניות הפיתוח של רכבים כאלה עבור צה''ל לדבריו, החזון הוא לפתח וליישם רכבים לא מאוישים וטכנולוגיות רובוטיות כדי להגביר את יכולות הלחימה של היחידות הקרביות בצה''ל. "לכלים אלה יש תפקיד חשוב בסיוע לכוחות היבשה במיוחד בשטחים קשים ובתנאי מזג אוויר קשים, כמו גם בכל ההיבטים האחרים'', אמר דוברסקו בהציגו את כלי היבשה האוטונומיים שכבר פותחו והנמצאים בפיתוח. "בשנת 2000 היו לנו רק כמה מערכות המופעלות בשלט רחוק, אבל מאז שנת 2007 התחלנו להשתמש במערכות סמי אוטונומיות, כשהשנה נעשה כבר ניסיונות בכלים אוטונומיים מתקדמים''. הוא גילה כי הרכב הלא מאויש "גארדיום'', הנקרא בצה''ל "שותף נאמן'', המבצע משימות סיור בעיקר לאורך גבול רצועת עזה וגבול לבנון, צבר כבר יותר מ-20 אלף שעות עבודה. ה''גארדיום'', מתוצרת התעשייה האווירית ואלביט מערכות, מופעל מרחוק ממרכז בקרה. הוא מסוגל לנוע במהירות של 80 קמ''ש ולשאת מטען במשקל של 300 ק''ג, כולל כלי נשק. "היום אנחנו מפתחים מערכות רכב כאלה למשימות קרב שבעתיד תהיה להם השפעה עצומה על שדה הקרב המודרני'', אמר דוברסקו.

בתמונה משמאל: סגן אלוף גבי דוברסקו, ראש ענף רכבים לא מאוישים במפא''ת

מי שרצה לראות חלק מהמערכות הלא מאוישות בפעולה יכול היה לעשות זאת בתצוגה המסחרית שנלוותה לכינוס, שם הציגו חלק מהחברות הביטחוניות את הפיתוחים החדישים ביותר שיצאו מפסי הייצור שלהם.
כך, למשל, הציגה התעשייה האווירית שורה של פיתוחים, כמו פלטפורמת התצפית המרחפת "עטלף'', בעלת יכולת לאיסוף מודיעין מדויק  בעלת יכולת תמיכה במשימות לחימה נקודתיות המצריכות תגובה מהירה ושהייה לאורך זמן באוויר, ומתן מענה מהיר במקרה של היתקלות בכוחות עוינים. ה''עטלף'' מונע על-ידי ארבעה מנועים חשמליים המקבלים את המתח ממצברים הקבועים על גבי משטח הפעלה נייח, או על גבי כלי רכב הנע, כאשר ה''עטלף'' מרחף מעליו.

מפעל מלט של התעשייה האווירית הציג מסוק זעיר ללא טייס בשם Ghost (רוח רפאים) בעל שני רוטורים חשמליים, המסוגל לרחף מול מטרה או מעליה ולהעביר צילומים ונתונים אחרים על המתרחש "מאחורי הגבעה''. המזל''ט נועד לסייר, בין השאר לפני כוחות הנמצאים בפעילות ביטחון שוטף ולהעביר צילומים של מוקשים ומכשולים אחרים המונחים על הציר או בצידו. 

אטרקציה מיוחדת בתצוגת התעשייה האווירית היה פרפר רובוטי זעיר, במשקל כולל של 11 גרם, שעובי כל אחת מארבעת כנפי הפלסטיק הזעירות שלו הוא שתי אלפיות המילימטר, הנושא את השם המאיים "פרפר המוות''. הוא מיועד לטוס באזורים סגורים לצלם ולהעביר צילומי וידיאו בזמן אמת.

רפא''ל הציגה בתערוכה תצוגה צנועה של משגר הטילים הפלוגתי החדש שפיתחה - ה''מיני ספייק'', שאמור להיות מבצעי בשנת 2014. זהו טיל נגד טנקים ונגד אדם, בעל משקל קל של 4 ק''ג ודיוק מירבי, באורך של 80 ס''מ בלבד. משקל המשגר שלו הוא 2.5 ק''ג.

רכב לא מאויש שמיקד תשומת לב רבה בתערוכה היה ה''אמסטף'' מתוצרת "תעשיות רכב רובוטי''. זהו רובוט פטרול ובקרה הפועל כרכב סיור לא מאויש ומיועד לשמירה על מתקנים ביטחוניים וגדרות גבול. הרובוט, פרי פיתוח ישראלי, מצויד במצלמות ומערכות בקרה המסוגלות להעביר למפעיל היושב בחדר בקרה מרוחק תמונת מצב עדכנית מהשטח.  
ביכולתו "לראות" בלילה כמו ביום, לגמוע מרחקים במהירות של עד 40 קמ"ש ולעבור גם דרך מכשולים ומים. מנועיו חשמליים ומבטיחים נסיעה שקטה ואקולוגית. משקלו מגיע ל-650 קילוגרם אולם הוא יכול לשאת מבחר אמצעי לחימה לפי הצורך במשקל כולל של עוד 350 ק"ג נוספים. 

בתמונה: ה''אמסטף'' מתוצרת "תעשיות רכב רובוטי'' מוצג בתצוגה המסחרית בכנס - פלטפורמה נעה על גלגלים לא מאוישת, המסוגלת לשאת ציוד במשקל 300 ק"ג. כאן היא מצוידת במקלע, במצלמות ובציוד אופטי נוסף




 

 

 

 

 

 

 

אלה שלא הסתפקו בתצוגה יצאו ביומו השלישי של הכינוס לסיור במפעלי המל''טים של התעשייה האווירית; במפעל חברת "אורבן איירונאטיקס'' המייצרת את "פרדת האוויר'' - מטוס תובלה ללא טייס; במפעל "סימלט'' המייצר סימולטורים להפעלת מל''טים, ובמפעל "אלמו מושן-קונטרול'', בו מייצרים רכיבי בקרה אלקטרוניים למערכות לא מאוישות.

חשוב לציין, כי הכינוס נערך בשיתוף פעולה הדוק עם הטכניון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת בר אילן והמרכז האוניברסיטאי באריאל.

שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google