הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 1.12.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.488
אירו4.152
ליש"ט4.706
100 יין3.103

הכנס העשירי לקורוזיה , כפר המכביה, 1.11.12

מאת: אולגה פרסמן

הכנס העשירי של הפורום הישראלי לקורוזיה, הפועל במסגרת אגודת מהנדסי כימיה וכימאים בלשכת המהנדסים, התקיים הפעם בכפר המכבייה ואירח מרצים בכירים מישראל ומכל רחבי העולם. אורח הכבוד, הנשיא הנכנס של Nace International, טושר ג'בארי: חייבים להפיץ את המסר.



 

 

 

 





בתמונה:
טושר ג'בארי הנשיא הנכנס של Nace International (משמאל) ושי ליטני, יו"ר הפורום הישראלי לקורוזיה בכנס העשירי של הפורום הישראלי לקורוזיה, כפר המכביה, 1.11.12

בתחילת חודש נובמבר (1/11/2012) אירח כפר המכבייה את הכנס הדו-שנתי העשירי לקורוזיה, עם למעלה מ-40 הרצאות שהועברו בארבעה מושבים מקצועיים. הפורום לקורוזיה, אשר פועל תחת האגודה למהנדסי כימיה וכימאים בלשכת המהנדסים, משמש גם כסניף של האגודה הבינלאומית של מהנדסי הקורוזיה ב-Nace International, מעמד אשר הביא לכנס את מיטב המומחים מהארץ והעולם. בין המרצים האורחים כיבד אף נשיא הארגון הבינ"ל מר טושר ג'בארי בנוכחותו.

ד"ר אליק גרויסמן, יו"ר אגודת מהנדסי כימיה וכימאים ולשעבר יו"ר הפורום הישראלי לקורוזיה, פתח את הכנס בסקירה של התעשייה הכימית בישראל ופעילות פורום הקורוזיה, והדגיש: " המדינה שלנו לא עשירה רק בהיסטוריה אלא גם בהישגים מדעיים". גרויסמן הציג גם את יו"ר הכנס והיו"ר המכהן של פורום הקורוזיה, שי ליטני, אשר טען כי הצלחת הפורום נובעת מצירוף כוחות טכניים ואקדמיים מגוונים כמו חוקרים מהאקדמיה, מהנדסים וטכנאים מהתעשייה, יועצים ומתכננים. "קורוזיה הנה תופעה טבעית, רוחבית, מזיקה בעיקרה, שאינה מבחינה האם הפלדה שייכת לתעשייה, מוסד פרטי או תשתית ציבורית, ובלי אבחנה פוגעת בכולם", אמר ליטני. "המכנה המשותף לכולנו כאן הוא הרצון ובעיקר הצורך למנוע את המשך התפתחותה ולהקטין את נזקיה. לצערנו מידי פעם אנו שומעים על תאונה מצערת, קריסת מבנה או גשר, או נפילת עמוד כדורסל קטלנית שאירעה בגלל קורוזיה. אין ספק שעם החינוך וההכשרה המתאימים רוב 'תאונות הקורוזיה' היו נמנעות. אני מקווה שיושבים פה גם אנשים ממוסדות ציבור ומועצות מקומיות ואזוריות שיעבירו את חומרת הנושא וכי נושא ה"קורוזיה בתשתיות ובמבני ציבור" יעלה לסדר היום של המחוקקים לפני התאונה הבאה."

ליטני הודה לנשיא NACE, לחברי הנהלת הפורום לקורוזיה ובעיקר לחברים ב"וועדה המארגנת": ד"ר אליק גרויסמן, פטר ליטאי, אריקה וינטראוב, וד"ר דוד סטרוסבצקי מהטכניון. עוד הודה לנותני החסויות, לעובדי לשכת המהנדסים: יונתן אורון, לימור שרעבי ועדי בלנק-מוזס, וכן למשתתפים, לאורחים, למרצים מהארץ ומחו"ל.

מדבר מישראל- המסר לעולם
טושר ג'בארי, הנשיא הנבחר של NACE INTERNATIONAL לשנים 2013-2014 דיבר אודות הארגון מאז הקמתו ב-1943 ועד להישגיו כיום, על כל 29 אלף חבריו הפעילים ב 116 מדינות. עוד שיתף ג'בארי את הנוכחים בדרכו הפרטית אל תחום הקורוזיה ועל האפשרות שניתנה לו, דרך הארגון, לתרום את זמנו לטובת הכלל. ג'בארי נתן נקודת מבט גלובלית ודיבר על מצב התעשייה כיום, על העלויות הקשורות בתופעת הקורוזיה והפתרונות האפשריים. ג'בארי הציג נתונים מדאיגים אודות נזקי הקורוזיה במדינות העולם ושיתף את יוזמות הארגון, שאמורות להתריע בפני מובילים בתעשייה, מקבלי ההחלטות והציבור הרחב. "אנחנו יודעים שקורוזיה היא מאבק ארוך", אמר ג'בארי. "גם אם לאחרים אין מודעות לכך שמה שאנחנו עושים מציל חיים- התפקיד שלנו הוא להעלות מודעות, להרים את חשיבות החיזוי, לבנות אסטרטגיות ולשפר את החינוך. מוכרחים להביא לידיעת הציבור את מחירי הקורוזיה, דרכי המניעה והסיכונים- להגיע לאלו מחוץ למעגל הטכני, לרבות כלי התקשורת ולהשפיע על מדיניות ציבורית. אני מדבר כאן בישראל אבל זה מסר שאני מעביר לעולם כולו."

בתמונה משמאל: טושר ג'בארי, הנשיא הנכנס של Nace International

ג'בארי הוסיף אודות התעשייה אשר נמצאת בשיפור טכנולוגי מתמיד - הן בתחום הקורוזיה והן בבקרת הקורוזיה. להערכת הארגון צפוי מחסור באנשי מקצוע זה בעוד כעשור. על מנת לענות על הצורך העתידי, בנו ב NACE תכניות מיוחדות להשכלה, לרבות בתיכונים ובמכללות - שיכוונו את הדור הצעיר למקצועות הקורוזיה.

ד"ר אליק גרויסמן, אשר הפך בשנה האחרונה לחתן פרס NACE על חדשנות בתחום, הודות לספרו "קורוזיה לכולם", העביר את הרצאתו המיתולוגית שזכתה כבר לתהודה רבה גם ברחבי העולם. בהרצאה הציג גרויסמן דוגמאות המסכמות את יסודות התופעה, סקר את היסטוריית המדע והטכנולוגיה ושזר את הכל בסיפורים על מדענים וסופרים מפורסמים. כל זאת בליווי מוסיקה קלאסית, המתארת לטענתו את שלבי הקורוזיה במתכות שונות. "אנשים מדברים על סרטים, קולנוע, תאטרון, אבל מעולם לא שמעתי על אנשים שמדברים על קורוזיה, ויחד עם זאת- זה הנושא שאני הכי אוהב לדבר עליו", פתח גרויסמן את הרצאתו. "כשהתחלתי ללמד קורוזיה באוניברסיטאות בישראל, זה היה קורס בחירה והשתתפו 10 תלמידים. חשבתי כיצד למשוך עוד סטודנטים לנושא, לכן חיפשתי את החלקים המרתקים שבקורוזיה. ניסיתי לשלב בתחום פילוסופיה ואמנות - להדגים עוד גישה ולשכנע אנשים כי קריירה בקורוזיה היא דבר מעניין. גרויסמן החל את הסיפור בכתמים שראה על סכין המטבח והתגלגל משם להמצאת בקרת הקורוזיה, דרך המצאת פלדת אל-חלד ב-1913 וכתיבת הספר הראשון בנושא קורוזיה ב-1924. הוא סיפר אודות סוגים, קשיים, מרכיבים ונתן דוגמאות מוחשיות לתופעה.

בתמונה מימין:
ד"ר אליק גרויסמן, יו"ר אגודת מהנדסי כימיה וכימאים ולשעבר יו"ר הפורום הישראלי לקורוזיה

מצפים לציפוי
בתום הרצאתו של גרויסמן, התפזרו הנוכחים בין ההרצאות שהועברו בארבעה מושבים והתמקדו בצבעים וציפויים פולימריים, טיפולי שטח טכנולוגיות, ציפויים וגימור, מחקרים בקורוזיה, חומרים וכשלים וקורוזיה בתעשייה והגנה קתודית.

את המושב הראשון פתח יו"ר הפורום לקורוזיה שי ליטני, שנתן הרצאה בתחום פיקוח צביעה ובקרת איכות. תעשייה עתירת פלדה סובלת מאוד מחלודה, אולם ליטני ביקש להראות כי עבודה איכותית עם פיקוח תתן הגנה וחסכון. "למה הצבע נכשל?" הציג ליטני את השאלה שתלווה את הרצאתו. "כשבדקו זאת ראו שרוב הכשלים נובעים מהכנת שטח או יישום לקויים, לפעמים בגלל מפרט לא סגור. רק לעתים רחוקות יש כשל בגלל שהחומר פגום. עיקר הבעיה היא באיכות היישום והעבודה. הכנת השטח והצביעה ישפיעו על אורך חיי הצבע ויפחיתו את נזקי הקורוזיה. ההשפעה שלנו היא בקרת האיכות - דווקא בשלב הראשון, ואסור לפספס אותו.

בתמונה משמאל: שי ליטני, יו"ר הכנס והיו"ר המכהן של פורום הקורוזיה הישראלי

ליטני הציג דוגמאות לחוזים שבוצעו ב2011 עם עלויות הצביעה שלהן והראה כיצד ניתן היה לחסוך כסף אילו היו מבצעים את הפיקוח ובקרת האיכות. "היתרון של תהליך הקורוזיה הוא שהוא לא כל כך מהיר ולכן ניתן לזהות ולמנוע אותו. ניתן לחזות כיצד התהליך יתפתח באמצעות סקרים, אומדנים, אחזקה מונעת ולעסוק בחינוך. הלחימה בקורוזיה לא מתחילה בצבע אלא אצל שולחן המתכנן", אמר ליטני. כמו כן נתן דגשים לחסכון, בהם הצורך להחליט לפקח על תהליך הצביעה ולבחור בחכמה מי יפקח ואיך תבוצע בקרת האיכות ופיקוח על הצביעה. "הרווח של כולנו הוא שאם נקבל צביעה איכותית, תהיה קיימות ארוכה של הצבע וניתן יהיה להקטין את עלויות האחזקה", סיכם.

בין המרצים בכנס הייתה נציגות מכובדת של אנשי מקצוע מטעם החברות הגדולות בישראל ובעולם. כך מת'יו פלט'צר, מנהל המכירות של חברת INTERNATIONAL העולמית (המיוצגת בארץ ע"י חברת טמבור), נשא הרצאה על צבעים לצנרת ולצינורות גז. לדבריו, יש ללמוד לא רק את התכולה אלא גם סיטואציות שעשויות להיווצר, כמו חדירת מים. צנרת שמכילה מים יכולה להרוס לא רק את הצנרת עצמה אלא גם את התכולה היקרה. פלטצ'ר דיבר אודות ציפויים חיצוניים ופנימיים של הצנרת, השפעה של טמפרטורה, תקנים לשליטה על ציפויים נוזליים, פתרונות נוגדי קורוזיה בחיבורים בין הצנרות ועוד.

בתמונה משמאל: מת'יו פלט'צר, מנהל המכירות של חברת INTERNATIONAL העולמית, המיוצגת בארץ ע"י חברת טמבור
 
עוד מחברת INTERNATIONAL הרצה מר האריס פסומארס. פסומארס נתן הרצאה בנושא תועלת השימוש בציפויים מעכבי בערה למבני פלדה והסביר מדוע חייבים להגן על מבנה ממקרה שריפה, הן על מנת להגן על ההון האנושי, על הנכסים ולעמוד בתקנים של בנייה. פוסמארס הסביר כי לא כל השרפות דומות זו לזו, ושם דגש על שיטות להגנה מפני שריפה - הן בצד האקטיבי והן בצד הפסיבי.

בתמונה מימין:
מר האריס פסומארס מחברת INTERNATIONAL העולמית, המיוצגת בארץ ע"י חברת טמבור


אריק אבדלס, מנהל טכני של תחום התעשייה בנירלט, הסביר בהרצאתו אודות ציפוי פוליסילוקסאן. לדבריו לכל אחת מקבוצות הפולימרים יש יתרונות וחסרונות. בשנות השמונים ניסו לבדוק כיצד ניתן לשלב את הפולימרים האורגנים והאנאורגנים, שהביאו להמצאת הפוליסילוקסאן בשנות ה-90. הפוליסילוקסאן הוא פולימר היברידי אשר מורכב מיחידות חוזרות של סיליקון וחמצן. היתרון הוא שקשה יותר להרוס קשר זה, בהשוואה לפירוק פחמן-פחמן. יתרון נוסף הוא שקשר זה אינו דליק ועמיד UV. הוא משלב את התכונות הטובות מהחומר האורגני והחומר האנאורגני: הוא בעל עמידות אנטיקורוזיבית, עמידות מכאנית וכימית, שומר על גוון וברק. כל אלו מאפשרים תכולת מוצקים גבוהה, VOC נמוך, יישום מערכת של שתי שכבות בלבד, מתאים למגוון רחב של תשתיות, אינו מכיל איזוציאנט ועוד.
בתמונה משמאל: אריק אבדלס, מנהל טכני של תחום התעשייה בנירלט

הנציגות הצעירה בכנס הייתה של גל אלוש, מהנדסת חומרים מאלתא מערכות בע"מ, שתיארה שני אירועים שנבדקו. באחד המקרים התגלו לאחר חצי שנה סימני קורוזיה על מחליף החום. במקרה נוסף, שהיה באתר עבודה אחר- זוהתה קורוזיה על מודלים של זהב וניקל. "החלטנו לקחת מחליף חום ועשינו לו בדיקת עובי ואחוז הזרחן", סיפרה המהנדסת הצעירה. אנליזה וניסוי שנערכו העלו את המסקנה כי ציפוי אלקטרולס ניקל של 13 מיקרון אינו מתאים לאפליקציות והומלץ על שימוש של 25 מיקרון."

בתמונה משמאל:
גל אלוש, מהנדסת חומרים מאלתא מערכות בע"מ

קורוזיה בירוק
בני בראון
, ראש מחלקת התפעול במכון התקנים, הציג את נוהל "מתי 004"- מסמך המתאר את המערכת הישראלית לאישור מוצרים ירוקים. ועדות התו הירוק הוקמו בשיתוף פעולה בין מכון התקנים הישראלי והמשרד להגנת הסביבה. המערכת פועלת בהתאם לדרישות המופיעות בתקנות של ארגוני תקינה בינלאומיים, אשר אומצו על ידי המכון. במנהלת ועדות התו הירוק חברים 11 אנשים והיא כוללת ועדה מקצועית לחומרים ירוקים, ועדה מקצועית לשירותים ירוקים, ועדה מקצועית לבניה ירוקה, וועדת היתרים. על מנת לקבל את התו הירוק חייבת להיות למוצר מערכת איכות כלשהי, חייב להיות אישור המשרד להגנת הסביבה, המוצר צריך להיות מותאם לדרישות המפרט הירוק, מוגש בתיק מוצר, לעמוד בדרישות מבדק ירוק ובדרישות התקן ישראלי, אם קיים כזה.

בתמונה מימין: בני בראון, ראש מחלקת התפעול במכון התקנים

בראון סקר את הנושא בארץ ובעולם וסיפר אודות אימוץ המפרטים ממדינות כמו ארה"ב, גרמניה, אוסטרליה והאיחוד האירופי. כמו כן, פירט אודות מפרטי צבע הקיימים כיום, בהם צבעים על בסיס מים שפגיעתם בסביבה פחותה, צבעי קיר עם פליטה נמוכה, מוצרי צבע וגימור לחומרי עץ וברזל, ציפוי ארכיטקטוני ומגן, לקות וצבעים בעלי רמת פליטה ומזהמים נמוכה, והוסיף כי חלק מהמפרטים הישנים יעודכנו בשנים הקרובות.

בסוגיה הירוקה עסק גם איתן צור, המנהל העסקי באורוקיה ישראל, שהרצה בנושא VOC בצבעים, ציפויים וחומרי בנייה. "העולם שלנו הופך לירוק יותר לכל מקום שלא נפנה", אמר צור והתריע מפני הסכנות התמונות ב-VOC, תרכובת אורגנית נדיפה. התרכובות מתנדפות מהצבע לחלל החדר ולעתים גם למערכת הנשימה שלנו. צבעים וציפויים הם מקור מאוד משמעותי לVOC, השני בגודלו אחרי פחמים מרכבים. הנזק של VOC עשוי לגרום לסכנות בריאותיות כמו מחלות ריאה, נזקים כרוניים למערכת הנשימה, מערכת העצבים, כבד וכליות. באירופה נכנסו בהדרגה תקנות עם הגבלה לפיה צבע לצביעה פנימי יכול להכיל עד 30 גרם VOC לליטר, אולם בארץ לא קיימת עדיין מגבלה על כמות הVOC בצבע. צור הציג את הפתרונות הקיימים כיום והדגיש כי התפיסה חייבת להיות בשני מישורים: שמירה על הסביבה ושמירה על הבריאות.
בתמונה משמאל: איתן צור, המנהל העסקי באורוקיה ישראל

ד"ר ג'ון גרינולד, מנכ"ל מקדרמיד ישראל בע"מ ומר יאיר אסף, מנכ"ל בה"ק חברה לציפוי בע"מ, הציגו הגנה נגד קורוזיה תוך שימוש בציפוי אלקטרולס נחושת ללא פורמלין. השניים גילו כי הפוספיד יכול לתרום לנחושת וכח ציפוי זה עשוי לתת פתרון בטוח יותר. "אין היום תהליך בלי פורמלין", הסבירו. "זה חומר מסרטן ולא סימפתי, אבל עד היום לא היה פתרון אחר. הציפוי שלנו עדיין לא קיבל תוצאות מספקות בנוגע לקורוזיה ואולי נוכל לדווח על התוצאות בכנס הבא, אולם הנחושת שמקבלים היא מאוד מבריקה ואולי בהמשך נראה כי ניתן להחליף את הנחושת האלקטרוליטית. ד"ר גרינולד הציג לנוכחים חלקים מנחושת שהיו בסביבה קורוזיבית במשך חודשיים ודיבר על פוטנציאל לפיתוח כחול לבן עם יתרונות מאוד חזקים. "עם הזמן נמצא שימושים נוספים לדבר. כרגע זה נראה יפה - אבל השד טמון בפרטים", סיכם הד"ר.
בתמונה משמאל: ד"ר ג'ון גרינולד, מנכ"ל מקדרמיד ישראל בע"מ

את נושא הפיקוח והבקרה בהליך הצביעה התעשייתית הציג דוד דקר, יועץ ומפקח צביעה בתעשייה. "בזמנו שאלתי את מנכ"ל חברת סאמסונג, איך יודעים אם המפקח טוב או רע. הוא ענה לי שמפקח טוב הוא מפקח שמכיר את השטח". דקר דיבר אודות מהות הפיקוח ומדוע אנחנו זקוקים לו. בין היתר פירט על "הגורם האנושי"- לפיו מפקח צריך להיות אדם סקרן ודעתן ותקשורתי. כמו כן, חשובה לא פחות גם מקצועיותו של המפקח משום שללא ידע מעמיק, הקבלן יהיה זה שיוביל את העבודה. על הקבלן להיות בעל יכולת לקבל החלטות, גם כאשר הן אינן נעימות והקבלן חולק עליו, עליו להיצמד למפרט, להיות בעל ידע בתקנים ובבדיקות השטח לפני ואחרי הצביעה.
בתמונה משמאל: דוד דקר, יועץ ומפקח צביעה בתעשייה

בהרצאה על קריטריונים לבחירת ציפויים אלסטומרים למניעת התפתחות קורוזיה, הציג טום שוופקלט, מנהל תיקי לקוחות ב"פוליקורפ בע"מ" את היתרונות והחסרונות של ציפוי הגומי. מלבד העובדה שהוא מגן מפני קורוזיה, העובי יכול להיות גדול יותר ולכן שומר על החומר הרבה יותר שנים. החסרונות לעומת זאת שאין התאמה לכל הכימיקלים ויש מגבלות טמפרטורה. שוופקלט הציג את הרקע ההיסטורי, הסביר על חומרים שונים ומאפייניהם וקינח במקרה בוחן.

בתמונה משמאל:
טום שוופקלט, מנהל תיקי לקוחות בפוליקורפ בע"מ


בהרצאה על חידושים בטכנולוגיות פוליאוריאה, הסביר אנדרס ריינזאן, מנהל מכירות ושיווק מחברת VIP הגרמנית, את חקר וייצור הפוליאוריאה, בו עוסקת החברה מאז היווסדה בתחילת שנות ה-80. ריינזאן הרחיב אודות תשתיות המים, הגז והדלק, האנרגיה הירוקה, הבנייה ועוד, והזכיר את שיתוף הפעולה הישראלי שמתבצע עם חברת אורוקיה ישראל.

בתמונה משמאל: אנדרס ריינזאן, מנהל מכירות ושיווק מחברת VIP הגרמנית 


דן בלוך
, נציג זינגאמטל בישראל, סגר את אחד המושבים בהרצאה אודות הגנה נגד חלודה ע"י מערכת ציפוי אבץ זינגא. חברת זינגאמטל הוקמה בסוף שנות ה-70, אז פיתחה את המוצר הראשון שלה, אשר זכה לכינוי זינגא. בלוך פירט את עקרונות התהליך: ציפוי מתכת בחלקיקים מיקרונים של אבץ אלקטרוליטי טהור, יצירת קשר אנודה-קתודה בין הציפוי למתכת, הגנה אקטיבית של האבץ על המתכת ע"י הקרבת יוני קתודה והגנה פסיבית של הציפוי על המתכת. עוד פירט בלוך את יתרונות המוצר, על פי טענות החברה: ניתן ליישם בצורה קלה, יישום קל על ידי כוח אדם ללא הכשרה, היכולת ליישום בתנאי מזג אוויר שונים (על פני שטח לחים, בתנאי טמפרטורות שונות). כמו כן, יישום בתנאי סביבה ללא חשש לדפורמציה של המתכת או שימוש בזבזני באנרגיה, זמן ייבוש מהיר, אינו מתפורר ואינו נסדק, התמזגות שכבות ישנות וחדשות, חומרים שאינם רעילים ומאושרים לשימוש במגע, חיי מדף ארוכים ועוד.

בתמונה משמאל: דן בלוך, נציג זינגאמטל בישראל

שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google