שערי
חליפין
שינוי אחרון: 1.12.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.488
אירו4.152
ליש"ט4.706
100 יין3.103

כנס אואזיס 4: בסימן שיתוף פעולה בינלאומי

מאת: אולגה פרסמן

למעלה מ-400 מומחים השתתפו השנה בכנס האופטיקה והאלקטרו-אופטיקה בישראל-OASIS, אשר מתקיים זו הפעם הרביעית ומאורגן בחסות לשכת המהנדסים והאדריכלים בישראל, לצד נותני חסות מקרב התעשייה. פרופ' אברהם קציר, יו"ר הכנס: "התחום נמצא בצמיחה מתמדת".

במהלך יומיים גדושי פעילות
(19-20/2/2013), שהתקיימו במלון דיויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, הוצגו החידושים הטכנולוגיים והמחקריים האחרונים בתחום האלקטרו-אופטיקה בישראל ובעולם. המפגש, שמתקיים זו הפעם הרביעית, התמקד השנה בעידוד מחקר בינתחומי ויצירת שיתוף פעולה בינלאומי. במקביל לכ-120 הרצאות שהתקיימו בחמישה-עשר מושבים, הוצגה תערוכה ענפה של התעשייה האלקטרו-אופטית בישראל.

הכנס, שהביא אליו מומחים ואנשי תעשייה מובילים בתחום, ביסס יותר מכל את מעמדה של ישראל כמובילה בתחום. עם למעלה מעשרת אלפי אנשי מקצוע, מעורבות בשבע אוניברסיטות וארבע מכללות, ומעל 250 חברות, האופטיקה והאלקטרו-אופטיקה בארץ ממשיכות לצמוח לתחומים חדשים ויישומים.

התכנים בכנס שיקפו כמה מתחומי העניין מסורתיים, כגון תקשורת אופטית, אופטיקה פיקוח ובקרה, הנדסה אופטית וחישה מרחוק, לצד התפתחויות בתחום האבטחה, הביו-אופטיקה, מאפנני אור מרחביים, המציגים תאורת מצב מוצק, לייזרים, ניטור סביבתי ואנרגיה סולארית. כמו כן, הוצגו תחומים חדשים ומתפתחים הצפויים לחלחל לתעשייה, כגון אופטיקה קוונטית, אופטיקה לא לינארית ומייקרו וננו אופטיקה.

היום הראשון לכנס נפתח בדבריו של פרופ' אברהם קציר, אשר שימש כיו"ר הוועדה המארגנת. קציר ברך את האורחים המקומיים והבינלאומיים והודה לאלו שסייעו בארגון, בהם לשכת המהנדסים והאדריכלים בישראל. לדבריו, בעוד בשנים הקודמות נערך הכנס בצניעות יחסית, השנה האירוח בדיויד אינטרקונטיננטל בתל אביב יצר תחושה חגיגית במיוחד.

בתמונה משמאל:
פרופ' אברהם קציר, יו"ר הוועד המארגנת של כנס אואזיס 4 

"אני לא מומחה באופטיקה ואלקטרו-אופטיקה, אבל כנציג משרד המדע והטכנולוגיה, אני מודע לחשיבות התחום הזה, לרבות התקשורת, ההגנה, והביולוגיה", הכריז פרופ' אהוד גזית , המדען הראשי של משרד המדע והטכנולוגיה. פרופ' גזית דיבר על תפקיד הממשלה בקידום המדע בישראל ותרומתו של משרד המדע והטכנולוגיה ומשרדים משיקים, להתפתחות הטכנולוגית בתחום האופטיקה והאלקטרו-אופטיקה. "אני חושב שהממשלה מקדמת הזדמנויות באחת הדיסציפלינות החשובות ביותר. לאורך השנים הצליח המשרד לקדם תחומי מדע רבים לרבות אלקטרו-אופטיקה, אבל גם ננוטכנולוגיה, מדע המוח ועוד".

לדבריו של גזית, המשרד אינו מקדם רק מחקרים חדשים ומקומיים, אלא גם אחראי על שיתופי פעולה רבים עם אירופה, אסיה ואמריקה ושותף לניסיון לקדם את תחום ההנדסה, על ידי מימון לאומי בחסות משרד המדע והטכנולוגיה ומשרד התעשייה והמסחר. "אנחנו מעודדים את הנגשת המדע לציבור הכללי ומרגישים שההנדסה צריכה לקבל יותר תמיכה", אמר פרופ' גזית והביע תקווה כי יוכל לעדכן אודות ההתקדמות בנושא בכנס הבא.

ואלה תולדות האופטיקה
פרופ' קציר
, אשר שימש גם כמנחה הכנס, סיפר בקצרה על דריסת הרגל של תחום האופטיקה בישראל ועד לביסוסו כיום, כאחד התחומים המשפיעים והמשגשגים בישראל. "הפיסיקה בישראל החלה בהנהגתו של חייים ויצמן, לימים הנשיא הראשון של מדינת ישראל", סיפר קציר לקהל המשתתפים- המקומיים והזרים כאחד. "ראשיתה של הפיסיקה בישראל הייתה באוניברסיטה העברית והוריי היו בין הסטודנטים הראשונים בה. באותה עת לא היה עדיין חוג לפיסיקה, רק חוג למתמטיקה". קציר הוסיף על תרומתם של האנשים שפיתחו את תחום הפיסיקה בישראל, בהם שמואל סמבורסקי, גינטר וולפסון, עמנואל גולדברג, ג'ו יפה, צבי תבור, יצחק קפלן, עוזי שרון ובני לנדא, וכן התפאר בהישגים של ישראל ב-70 שנות קיומה ומחזור העסקים שלה בתחום האלקטרו אופטיקה, המוערך בכ-4 מיליארד דולר בשנה.

את ההרצאות במושב הפתיחה ביום הראשון לכנס, פתח פרופ' ג'ון פנדרי, ראש תחום פיסיקה תאורטית של המצב המוצק, במחלקה לפיסיקה ב"אימפריאל קולג' בלונדון. בהרצאתו דיבר פנדרי על כיצד האלקטרו-אופטיקה מעצבת מטא-חומר והסביר כי מטא-חומרים מציעים מגוון עצום של תכונות אלקטרו-מגנטיות חדשות כמו שבירה שלילית ואי הומוגניות. על מנת לנצל את האפשרויות המוצעות בעולם זה, יש צורך לדבריו בכלי עיצוב חדשים.

בתמונה מימין: פרופ' ג'ון פנדרי, ראש תחום פיסיקה תאורטית של המצב המוצק, במחלקה לפיסיקה באימפריאל קולג' בלונדון

בהמשך נאומי הפתיחה הציג פרופ' ירון זילברברג ממכון ויצמן למדע, הרצאה שעסקה בשליטה באור במדיה מורכבים- "לראות מסביב לפינות ודרך שכבות". בהרצאתו סקר את טכניקת "עיצוב wave-front", בה מאפנני האור משמשים לשליטה ולתיקון עיוותי זמן, מרחב וקיטוב באמצעי מדיה אקראיים. זילברברג הסביר כי קיימות מגבלות ביישום- החל ממיקרוסקופיה ועד לתחום האסטרונומיה. להערכתו, אם ניתן יהיה למצוא להן פתרון, נוכל לראות דרך חומרים. כשהתפרסם חלק ממחקרו בכל רחבי העולם, הוא קיבל פניות ממומחים במגוון נושאים, אשר ראו בפריצת הדרך המחקרית שלו כמפתח לפתרון בעיות רבות. כך למשל סיפר זילברברג על בקשה מעניינת שקיבל מחקלאי, שתהה האם ניתן לראות דרך קליפת ביצה, על מנת לדעת מה מין האפרוח, עוד בטרם הוא בוקע מהביצה, ובכך לחסוך כאב על מאות מיליוני אפרוחים זכרים שמומתים משום שאין לתעשייה צורך בהם.

המושבים מציגים: חוד החנית הטכנולוגית
המושב על האנרגיה הסולארית, אותו הנחה פרופ' ג'ף גורדן מאוניברסיטת בן גוריון, נפתח בהרצאתו של פרופ' מנואל קארלוס-פריירה מאוניברסיטת "אבורה" בפורטוגל. קארלוס-פריירה דיבר על חשמל סולארי תרמי (STE). לטענתו התפוצה של חשמל זה מתפתחת במהירות ובימים אלו מצטרפות אליה מדינות חדשות כמו צרפת ובריטניה, אך אליה וקוץ בה. מצד אחד, יש כבר אלף מגה וואט שהותקנו ומפעילים בהצלחה מערכות STE. מצד שני, יש תחושה כי ניתן לשפר את הביצועים ולשמור על עלות נמוכה, על מנת שהחשמל הסולארי-תרמי יהיה תחרותי אל מול חלופות סולאריות אחרות. קארלוס-פריירה סקר את המגבלות העיקריות העומדות כיום על הפרק, כמו הצורך בכמות אדירה של צנרת, ודן בפתרונות השונים.
בתמונה משמאל: פרופ' מנואל קארלוס-פריירה מאוניברסיטת אבורה בפורטוגל

עוד במושב הסולארי עסקו יוג'ין כץ מאוניברסיטת בן גוריון בחלום לייצר תאים סולאריים אורניים. כרמל רוטשילד מהטכניון דיבר על הפיכת פוטונים בעלי אנרגיה נמוכה לפוטון אחד עתיר אנרגיה והילל משעל מאוניברסיטת בן גוריון עסק ברקטנה סולארית, הציג את ההיסטוריה של האנטנות האופטיות ודיבר על האפשרות להשיג בעתיד תוצאות טובות יותר ובעלות נמוכה.

במושב בנושא "תופעות אולטרא-מהירות", בהנחייתה של ד"ר נירית דודוביץ' ממכון ויצמן למדע, לקחו חלק פרופ' ג'רארד פאולוס, שהגיע במיוחד מאוניברסיטת "פרידריך שילר" בגרמניה על מנת לדבר על המרת תדרים יחסיים לא-לינאריים. בגזרה המקומית, הרצו במושב זה יוג'ין פרומר מאוניברסיטת בן גוריון, גלעד מרכוס מהאוניברסיטה העברית בירושלים ושרון שוורץ מאוניברסיטת בר אילן.

אחד המושבים שסגרו את היום הראשון של הכנס, עסק בלייזרים ויישומים, בהנחייתם של עמיאל ישעיה וגבי סארוסי מאוניברסיטת בן גוריון. המרצה האורח, פרופ' קומר פתאל מארה"ב, הממציא של לייזר CO2 , דיבר על QCL ועל ההמצאה שלהם - חומר חדש לQCL וייחודיותו.
עוד במושב זה הציגו חוקרים ואנשי תעשייה ישראלים: משה בן דוד מ"אריאל פוטוניקס אסמבלי בע"מ", גרמן פסמניק שייצג את חברת פיקולייזר, חן טרדונסקי ממכון ויצמן, בוריס שולגה מאוניברסיטת בן גוריון וגלעד אורן מהטכניון.

ראשונת הרצאות הפתיחה של היום השני לכנס ניתנה על ידי פרופ' פדריקו קאפסו מאוניברסיטת הארוורד, אשר תרם רבות לאלקטרוניקה הקוואנטית ואשר גם הוא דיבר על QCL . מיד אחריו הרצה פרופ' טוני היינץ מאוניברסיטת קולומביה ולשעבר נשיא ה-OSA, שדיבר על מאפיינים אופטיים ויישומים של גרפין.

אחת ההרצאות המסקרנות ביום השני לכנס הייתה שייכת באופן מפתיע לחוקר צעיר מקומי, ד"ר גיא שוורץ מאוניברסיטת תל אביב, אשר הציג מחקר שערך עם עמיתים בארץ ובחו"ל של אנליזה כמותנית של TPH באדמה. מהמחקר של שוורץ עולה כי ב-87% מתחנות הדלק קיימת נזילה, הגורמת לזיהום האדמה. עובדה זו חשובה משום שתופעה זו עלולה להשפיע על הבריאות ולגרום למחלות שונות. השיטה הנהוגה כיום בעולם מודדת את הרמה הזיהומית, מטפלת באדמה וחוזר חלילה, עד שמנקים את האזור. דרך המדידה היא באמצעות הוצאת מדגם מהאדמה ושימוש באינפרא-אדום לבדיקתו. אולם תהליך זה, כך עולה מהמחקר, כרוך בכסף רב למעבדות, זמן המתנה ממושך ושימוש בחומרים לא בטוחים. שוורץ ועמיתיו ערכו את הבדיקה בדרכים אלטרנטיביות והסיקו כי ניתן בבדיקה פשוטה וזולה לקבל אמדן טוב שיסייע להעריך האם לשלוח את הדגימות לבדיקות יקרות וארוכות יותר.
בתמונה מימין: ד"ר גיא שוורץ, אוניברסיטת ת"א

הענקת הפרסים: דור שני לחלוצים
ביום השני לכנס, וכהמשכיות למסורת שהחלה בכנס אואזיס 3, הוענקו פרסים לאנשים שתרמו תרומה משמעותית למדע. בעוד בשנה הקודמת הוענקו הפרסים לדור הראשון של המדענים הישראלים, הוחלט הפעם להקדיש את הפרסים למובילי הדור השני במדע האופטיקה והאלקטרואופטקיה.

ד"ר ויקטור וייס, סגן המדען הראשי במשרד המדע, העניק את שני הפרסים הראשונים וקבע כי מדובר בכבוד גדול עבורו לעמוד לצד המדענים המכובדים. פרופ' סטיב ליפסון, הראשון לקבל את הפרס, היה מחלוצי קידום המחקר וההוראה למקצועות האופטיקה והאלקטרו-אופטיקה והעמיד דור של בוגרי טכניון שתורמים רבות לתעשייה. הזוכה השני בפרס היוקרתי, פרופ' ניסים בן יוסף, צוין כבעל יכולת להפוך נושאים מורכבים לפשוטים ובהירים, וכי הפרס מוענק לו על הישגים במחקר וחלוציות בתחום השפעת האטמוספרה על דימות אופטית ועל קידום האופטיקה בישראל. את הפרס השלישי והאחרון העניק ד"ר אבי גרוס, סגן המדען הראשי של משרד התמ"ת. הפרס הוענק למר בני לנדאו, אשר דריסת רגלו בעולם האופטיקה החל מחנות הצילום של אביו. כיום, החברה אותה הקים, "אינדיגו", מגלגלת כמיליארד דולר ברווחים, רובם בייצור מדפסות. בני לנדא מחזיק בכ- 800 פטנטים רשומים. בין היתר הוענק הפרס ללנדאו גם על תרומתו לזולת.

בתמונה: קהל המשתתפים מאזין להרצאה





 

 

 

 

 

 

 

 

 

שלח לחבר
שתף


 


Google