הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 22.11.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.525
אירו4.142
ליש"ט4.666
100 יין3.146

כנס AUVSI: כלים אוטונומיים בים - מישראל תצא הבשורה

מאת: אולגה פרסמן

תחום הרובוטיקה הימית בישראל נמצא בתנופת פיתוח חסרת תקדים, אולם רוב אנשי השטח והמחקר בארץ סבורים כי הדרך עוד ארוכה. בכנס AUVSI לשנת 2013 הציגו מובילי התחום את הפיתוחים לצד הקשיים בדרך להפוך את ישראל למעצמת רובוטיקה ימית. "לא נעשים מספיק מאמצים", התריע האלוף במיל' אלי (צ'ייני) מרום, מפקד חיל הים לשעבר.

כנס AUVSI ישראל לשנת 2013 התקיים ב-31 באוקטובר באוניברסיטת תל אביב, ועסק בחידושים ובמגמות עולמיות בתחום הרובוטיקה הימית. הכנס, כמדי שנה, איגד את קהילת הרובוטיקה בישראל, בהם מקבלי החלטות במשרד הביטחון וחוקרים מכל האוניברסיטאות בארץ. על ארגון הכנס שקדו לשכת המהנדסים ורס"ן אורן גל, רת"ח כלים אוטונומיים מחיל הים, אשר שימש גם כיו"ר.


פוטנציאל לא ממומש

ד"ר אריה פרי, נשיא AUVSI Israel , הציג את פעילות הצ'פטר הישראלי, לרבות ימי העיון המתקיימים ברחבי הארץ והציג מסר של איחוד. "לאחרונה יש הרבה חידושים בתחום הבלתי מאויש. אנחנו אמנם מעצמה ואימפריה, אולם מוטב שנעבוד כולנו יחד, כי אנחנו לא גדולים כפי שאנחנו חושבים", אמר פרי. "בישראל הובלנו את נושא המזל"טים לפני הרבה שנים, ובגלל מצבנו הביטחוני, יש לנו פוטנציאל רב. אני מאמין כי מישראל תצא הבשורה בתחום הרובוטיקה הבלתי מאוישת". לסיום דבריו הודה פרי לרס"ן אורן גל שיזם ופעל לקיום הכנס, למשתתפים, לאוניברסיטת תל אביב שאירחה את הכנס וללשכת המהנדסים שהייתה אחראית לארגון.
בתמונה משאל: ד"ר אריה פרי, יו"ר AUVSI Israel

עמנואל ליבן, יו"ר אגודת מהנדסי מכונות בלשכת המהנדסים, אמר כי המטרה היא לשים את ישראל על המפה. "נושא הגילויים במים הפך למאוד רלוונטי עבורנו ויש לו חשיבות ביטחונית וכלכלית", אמר ליבן והדגיש את מורכבות המבצעים בים, בהשוואה לתחום האווירי, אך פירט גם אודות הסינרגטיקה הקיימת בין שני התחומים והציג זאת על ידי דוגמאות מחידושים בתחום. "הרובוטיקה הימית בתחילתה ולכן יש הזדמנות להוביל אותה", אמר. עוד סיפר ליבן כי הושג תקציב לפרסום מגזין מקוון בנושא הנדסת מכונות והזמין את הנוכחים לשלוח מאמרים, בין היתר במטרה לחדש ולהדגיש את פעילות ההנדסה הימית.
בתמונה משמאל: עמנואל ליבן, יו"ר אגודת מהנדסי מכונות

הרצאת הפתיחה שניתנה על ידי אלוף (במיל') אלי (צ'ייני) מרום, מפקד חיל הים לשעבר, הדגיש את אותו פוטנציאל בלתי ממומש. "לא נעשים מספיק מאמצים במדינת ישראל", פתח מרום את דבריו. "יש פה אוסף שכלי אדיר שלא מנוצל ואשר ישפר באופן ניכר את היכולות שלנו. השימוש בכלים בלתי מאוישים בשדות הקרב: באוויר, בים וביבשה התרחב, אולם האם אופי המלחמות העתידיות עומד להשתנות? האם אנחנו עומדים בפני מהפכה בה הרובוטים ילחמו זה בזה ונבטל את מרכזיותו של האדם בשדה הקרב? אני חושב שהמרחק לשם עוד גדול, אבל אנחנו ללא ספק מתקרבים לשם בצעדים גדולים. להערכתי אנחנו שמרנים מדי ולא מעזים מספיק בלקיחת היכולת הטכנולוגית והובלתם קדימה. לאחרונה התפרסם מאמר שמטוס F16 טס ללא טייס, אבל למעשה היכולת הזו קיימת כבר שנים רבות. כיום אפשר להפוך כל כלי לבלתי מאויש, אבל מי ירצה לטוס בטיסה ללא טייס?".
בתמונה משמאל: אלוף (במיל') אלי (צ'ייני) מרום, מפקד חיל הים לשעבר 

"בשנים האחרונות מתחוללת מהפכה", המשיך מרום. "כלי הטייס הבלתי מאוישים הפכו לכלים משמעותיים בשדה הקרב, אבל לתחושתי, מעבר לזה שהורדנו את האדם מהפלטפורמה, אנחנו עדיין לא מפיקים מהם את המיטב ויש לנו עוד דרך ארוכה. בים הסיפור קצת שונה: המרחקים שונים, למזג האוויר יש השפעה חשובה, המשימות יותר ארוכות, המכונות יותר מורכבות. עשינו בים צעדים מאוד קטנים עד לרגע זה". מרום סיפר על כלי השיט הבלתי מאוישים שהחלו לצוץ לאחרונה במים, כאשר הגוף המוביל הוא "רפאל", ודיבר על ערכם בחיפושים תת ימיים ופירוק מוקשים. כמו כן, העלה את האפשרות כי כדי להתגבר בסופו של דבר על הצורך בבני אדם, נזדקק לאוניה מאוישת וסביבה כלים בלתי מאוישים. "שינוי זה דבר שלוקח זמן. כמעט אין מקפצות מדרגה בחיים", סיכם מרום באופטימיות.

את המושב הראשון, שבראשו עמד סא"ל שמעון סיסו, רע"ן אופק בחיל הים, פתח אלאסף שפי, ראש מחלקת תקשוב בחיל, שהציג את תוכנית האב לכלי שיט בלתי מאוישים, ודיבר על מחקר לרובוטיקה ימית שמתבצע בשיתוף פעולה עם גופי מחקר בעולם. שפי הסכים עם הדוברים הקודמים כי כלי שיט בלתי מאוישים נמצאים בתנופת פיתוח בעולם, ועתידים למלא משימות בתחום המחקר והביטחון. כמו כן, הסביר כי במספר ציים בעולם, כלי שיט בלת מאוישים על ימיים משמשים בעיקר למשימות חיפוש, סריקה והצלה, רשתות חיישנים לתקשורת והפעלת קבוצות כלים למשימות הגנה.

בתמונה משמאל: אל"מ אסף שפי, ראש מחלקת תקשוב בחיל הים


שפי סיפר על אתגרים מבצעיים בעולם הבלתי מאויש בים, על כשב"מים והאבולוציה שלהם, מבחני הקיום ליכולות בלתי מאוישות, דרישות מבצעיות וכו'. כן פירט אודות הכשב"מ האולטימטיבי, שזקוק לפלטפורמה אמינה ושרידה, רב משימתיות, תקשורת גנרית לכלל היכולות, מערך מפעיל גנרי ופשוט ויכולות אוטונומיות מתקדמות".

פרופ' נתאי דרימר מהטכניון דיבר על העומס הדומיננטי בכלי שיט מהיר בלתי מאויש, הנובע מאירועי חבטה של הסירה במים. לדבריו, מפעיל מנוסה פועל להקטנת החבטות באמצעות תגובות כיוון ודחף, אולם בסירה לא מאוישת קשה יותר לעשות זאת. בהרצאה התמקד דרימר בתופעה, בעקרונות פיסיקאליים, שיטות תכן והשוואת חישובי תכן למדידות בסירות הפרוטקטור של "רפאל".

מעל פני הים: מבט לעתיד
המושב השני, בהנחייתו של פרופ' דורון חבצלת ממפא"ת, החל בהרצאתו של מארגן הכנס, רס"ן אורן גל מחיל הים, שהציג את מרכז הרובוטיקה הימית המשותף לטכניון בתוכנית למערכות אוטונומיות לחיל הים ולמפא"ת. התוכנית מאגדת למעלה מ-40 חוקרים בכירים משמונה פקולטות ועוסקת בפיתוח ומחקר בינתחומי לפתרונות אוטונומיים. בהרצאה הציג גל את עקרונות הפעלת המרכז והתייחס למחקרים עתידיים. גל שם דגש על שני נושאים: יכולות אוטונומיות מתקדמות, הדורשות יכולות חישה מדויקות ללא מעורבות אדם בחוג. הנושא השני, הוא מחקר שמכיל מספר תתי בעיות, הן בהיבטי בחירת הסנסור למימוש והן בפיתוח התמודדות עם סביבת העבודה לזיהוי אוטומטי.
בתמונה משמאל: רס"ן אורן גל מחיל הים

הצלע הנשית ביום העיון הייתה ד"ר נועה אגמון מאוניברסיטת בר-אילן. "רוב העיסוק ברובוטיקה מתבצע בארץ במחלקות להנדסה", הסבירה אגמון, "אבל אנחנו במדעי המחשב מתמקדים יותר בבינה מלאכותית". אגמון הוסיפה לדבר על שימוש בכוחות מאוישים ובלתי מאוישים למשימות אבטחה, והציגה סוגים שונים של פיטרולים. היא הסבירה על הקלות בפיצוח פטרול עם דפוס, בו יכול האויב להשתמש על מנת לחדור בנקודת התורפה. בהרצאתה הציגה פתרונות הקיימים היום בחזית המחקר בנושא אסטרטגיות פיטרול, בהתמקדות בזירה הימית.
בתמונה משמאל: ד"ר נועה אגמון מאוניברסיטת בר-אילן


מתחת לפני המים: על רובוטים ייעודיים ומוקשים יהודים

על המושב השלישי היה מופקד סא"ל ד"ר יובל כהן, רע"ן ים והגנ"א, מפא"ת. מושב זה נפתח עם הרצאתו של ד"ר איציק מקובסקי מאוניברסיטת חיפה, שדיבר אודות אתגרים ושימושים בכלים רובוטיים למחקר ופיתוח בים התיכון. "הים התיכון הוא מאוד מורכב ומעניין, אבל מוכר במידה מאוד מועטה", הסביר מקובסקי. "אנחנו יכולים לפתח אותו בצורה ברת קיימה והנושא הביטחוני נכנס לנושא הקיימות. הבעיות שמציג האזור הזה יכולות להוות מנוף של מקצועיות עבורנו ברמה הגלובלית". לדברי מקובסקי, מחקר שנערך עם אוניברסיטת MIT העלה כי מול תל אביב יש שמורת אלמוגים ומול עכו בורות אדירים- דברים שלא היו ידועים כלל. שש אוניברסיטאות התאגדו כדי לחקור את מימי הים התיכון, כאשר חלק ממה שהמרכז עושה הוא להיכנס למרחב הים. כמו כן, דיבר מקובסקי על פיתוח כלים ייעודיים כדי לחקור את השטח ופירט על הבעיות והפתרונות האפשריים. לטענתו, הבנה של אזור זה יסייע להבין את השפעת ההתחממות הגלובלית, ההשפעה האנושית, משאבי הגז וכו' בכל העולם.
בתמונה משמאל: ד"ר איציק מקובסקי מאוניברסיטת חיפה

אל"מ (במיל') ולרי זליצ'ונוק דיבר על המוקש התת ימי כ"נשק יהודי". "רוב ממציאי העולם בתחום מוקשי הים היו יהודים", הסביר זליצ'ונוק. לטענתו הסיבה לכך שהמוקש התפרסם כ"נשק יהודי" טמונה במספר גורמים: אנטישמיות, העובדה שזהו נשק שתוצאותיו לא נראות באופן מיידי וכן כי כל ממציאי מוקשי הים ברוסיה היו אכן יהודים. זליצ'ונוק סקר את הממציאים, החל מדיויד בושל, שהמציא את המוקש הראשון באמריקה, דרך פאבל שילינג ברוסיה, סמואל ברנר מאנגליה ועד לבוריס ליימן, אברהם גיירו ודיויד לגבינוביץ' מרוסיה. זליצ'ונוק הוסיף לדבר גם על מוקשים שונים שהיוו פריצת דרך בתחום ועל עבודתו של גיירו. "כשרוב היהודים ברחו מרוסיה, נעצרה גם התקדמותה בתחום המוקש הימי", סיכם את הרצאתו.
בתמונה משמאל: אל"מ (במיל') ולרי זליצ'ונוק

פרופ' הוגו גוטרמן, ראש המרכז לרובוטיקה באוניברסיטת בן גוריון, הסביר בהרצאתו על פיתוחו של כצב"מ במסגרת תחרות ה-Robosub, בה לקחו חלק סטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון. גוטרמן הציג את שלבי הפיתוח שלקחו כ-9 חודשים והתייחס לכיווני התפתחות להמשך המחקר.
בתמונה משמאל: פרופ' הוגו גוטרמן, ראש המרכז לרובוטיקה באוניברסיטת בן גוריון

פרופ' חזי גילדור
מהאוניברסיטה העברית בחר לדבר על רובוטים הנעים לאורך קווי עיגון ושימושיהם. לדבריו, רובוטים אלו מסוגלים לשאת מספר חיישנים בו זמנים ומהווים פתרון יעיל לביצוע מדידות ברזולוציה גבוה. גילדור סקר את המבנה והמאפיינים העיקריים של הרובוטים, וכן יתרונותיהם וחסרונותיהם בהשוואה לקווי עיגון עם מספר מוגבל של חיישנים הממוקמים בעומקים קבועים.
בתמונה משמאל: פרופ' חזי גילדור מהאוניברסיטה העברית


את יום העיון חתם פרופ' טוביה מילוא, מארח הכנס מטעם אוניברסיטת תל אביב, שהבטיח כי גם אוניברסיטת תל אביב תקח חלק בפרויקטים השונים, על מנת לפעול לטובת קידום תחום הרובוטיקה הימית.

בתמונה: קהל המשתתפים מאזין להרצאה

 

 

 

 

 

שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google